admin
664
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20 (הצגת מקור)
גרסה מ־00:22, 12 באוקטובר 2005
, 12 באוקטובר 2005←3. הצגת הישגי הישוב היהודי בתחום הכלכלה
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 301: | שורה 301: | ||
התיישבות של 1000 משפחות. מטרת התוכנית הייתה ליישב את המשפחות ביישובים בסמוך למושבות, כדי שישמשו חומת מגן ויספקו ביטחון למושבות. בסופו של דבר,בשל סיבות תקציביות יושבו רק כ-450 משפחות בתשעה מושבים ובקיבוץ אחד. לדוגמא:כפר ביל"ו וגבתון ליד רחובות, נטים ועוד. | התיישבות של 1000 משפחות. מטרת התוכנית הייתה ליישב את המשפחות ביישובים בסמוך למושבות, כדי שישמשו חומת מגן ויספקו ביטחון למושבות. בסופו של דבר,בשל סיבות תקציביות יושבו רק כ-450 משפחות בתשעה מושבים ובקיבוץ אחד. לדוגמא:כפר ביל"ו וגבתון ליד רחובות, נטים ועוד. | ||
=== | ===הצגת הישגי הישוב היהודי בתחום הכלכלה=== | ||
בשנות ה-30 התבססה התשתית הכלכלית של המשק היהודי בתחומים שונים.חלה התפתחות משמעותית התחום התעשייה, הוקמו יותר מ-500 מפעלים חדשים, | בשנות ה-30 התבססה התשתית הכלכלית של המשק היהודי בתחומים שונים. חלה התפתחות משמעותית התחום התעשייה, הוקמו יותר מ-500 מפעלים חדשים, ביניהם בתי-חרושת לנייר בעתלית, מפעל לטקסטיל "אתא", מפעל לברזל "להט", בית חרושת "דובק" לסגריות ועוד. מפעלים קיימים כמו "נשר" ו"שמן" הרחיבו את פעילותם. העולים מגרמניה פתחו מספר בנקים. התפתחות כלכלית זו התאפשרה הודות להגעתם של עולים משכילים מגרניה, בעלי ידע וניסיון בתחומים רבים, וההון שהביאו עימם הושקע בתעשייה ובחקלאות. עולים רבים מגרמניה אף השתלבו בענף הבנייה, והביאו לתנופה בענף זה. ההתפתחות הכלכלית התחילת שנות ה-30 התאפשרה גם להודות למדיניות כלכלית מסייעת של שלטונות המנדט. ממשלת המנדט יזמה פרויקטים ציבוריים רבים כגון סלילת כבישים, הקמת מפעלים, הקמת מבני ציבור ועוד, שבהם הועסקו רבים. | ||
===4. הצגת היישגי הישוב היהודי בתחום החינוך והתרבות=== | ===4. הצגת היישגי הישוב היהודי בתחום החינוך והתרבות=== | ||