admin
664
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20 (הצגת מקור)
גרסה מ־23:37, 11 באוקטובר 2005
, 11 באוקטובר 2005←הויכוחים בישוב על דמות החברה ודרך בניין הארץ
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 236: | שורה 236: | ||
הויכוח האידיאולוגי גרם לחשדנות בין שני המחנות החברתיים, והמשבר הכלכלי בשנות העשרים המריץ את הויכוח האידיאולוגי בניהם. | הויכוח האידיאולוגי גרם לחשדנות בין שני המחנות החברתיים, והמשבר הכלכלי בשנות העשרים המריץ את הויכוח האידיאולוגי בניהם. | ||
החלוצים הסוציאליסטים בני העליות השניה והשלישית קיבלו את בני העליה הרביעית בעלי הרכוש והממון ברגשות מעורבים: כיהודים שמחו לבואם, אך כסוציאליסטים חששו | החלוצים הסוציאליסטים בני העליות השניה והשלישית קיבלו את בני העליה הרביעית בעלי הרכוש והממון ברגשות מעורבים: כיהודים שמחו לבואם, אך כסוציאליסטים חששו מפני הבורגנים שהיו לדעתם "חסרי אידיאולוגיה וחזון" שיעלו לארץ לא מתוך רצון אלא מנוכח הנסיבות, והעובדה היא שהעדיפו את ההתישבות העירונית על פני ההתישבות החקלאית. הם טענו כי העולים הבורגנים אינם יכולים לתרום ליצירת "האדם החדש" עובד אדמה יצרני - שאותו רצתה הציונות לטפח. מנהיגי מחנה הפועלים ובראשם בן גוריון האמינו בכך שחברה סוציאליסטית היא חברת מופת מוסרית, וזו הציונות האמיתית, לכן הם תמכו בהתישבות העובדת ותמכו בהון לאומי. לדעתם ההון הלאומי חשוב יותר מההון הפרטי והוא זה שייתן תשתית לישוב ע"י קניית אדמות והתיישבות עובדת ועזרה לישוב היהודי בשעת משבר כלכלי, כפי שהיה בתקופת העליה הרביעית. | ||
הם טענו כי העולים | |||
מנהיגי מחנה הפועלים | |||
מנגד טענו העולים בעלי ההון הפרטי כי החלוצים הקימו ישובים כושלים והם "אוכלי לחם חסד" החיים על חשבון הזולת, על חשבון ההון הלאומי. זו הייתה תפיסתו של הגוש האזרחי שתמך בהקמת משק חופשי ליברלי, התנגד למדיניות הריכוז הכלכלי של מפלגות השמאל ולגישה הסוציאליסטית. הם ראו בהון הפרטי כבסיס להקמת הבית הלאומי וטענו שההון הפרטי הוא שבונה את יסודות התעשייה, המסחר והמלאכה, ותורם בכך למקומות עבודה לאלפי יהודים. כמו כן, ההון הפרטי מושקע גם בהתיישבות חקלאית ותורם את חלקו גם במגזר הזה. | |||
ז'בוטינסקי, ראש התנועה הרויזיוניסטית, התנגד להסתדרות הכללית וראה בה אסון. הוא דרש את הקמתן של לשכות עבודה נטרליות בכדי שלא יקופחו אנשי המפלגות שלא השתייכו למחנה הפועלים. | |||
המוסדות הלאומיים | המחלוקת בין המחנות הסתיימה בפשרה שאליה הובילה המציאות. במהלך השנים 1931-1921 הושקע בארץ בעיקר הון פרטי והחלוקה הייתה 3 /1 הון לאומי ו- 2/3 הון פרטי. | ||
התרומות לקרנות הלאומיות הלכו ופחתו וההסתדרות הציונית התקשתה בגיוס כספים. מציאות זו הובילה את שני המחנות (סוציאליסטים וקפיטליסטים) להכרה בנחיצותו של שיתוף פעולה בבניין הבית הלאומי בין ההון הלאומי להון הפרטי. | |||
====המוסדות הלאומיים==== | |||
מוסדות ישוביים <BR> | מוסדות ישוביים <BR> | ||
מוסדות ציונים <BR> | מוסדות ציונים <BR> | ||