מבנה, קישור ותכונות החומר: הבדלים בין גרסאות בדף

המדד לחוזק הקשרים בין המולקולות, הוא האנרגיה הדרושה לניתוקם, כלומר אנתלפיית האידוי של החומר.

טמפרטורת הרתיחה של החומר, מהווה במיקרים רבים, מדד טוב לחוזק הקשרים הבין מולקולריים, כיוון שבמעבר בין נוזל לגז (כאשר מדברים על גז אידאלי) כל הקשרים הבין מולקולרים נשברים ובגז האידאלי לא נותרים קשרים מסוג זה.. (יש מקרים יוצאי דופן)

===קשרי ון דר ולס===

א. של דו קוטב רגעי -  בין מולקולות לא קוטביות (נקראים גם קשרי לונדון).

*המולקולת גדולות יותר (יש יותר אלקטרונים וגרעינים חיוביים יותר), כלומר כאשר עולה המסה המולרית.

*קוטביות המולקולה עולה.

בין מולקולות בהן יש אטומי מימן הקשורים לאטומים בעלי אלקטרושליליות גבוהה (F,O,N), כך שגרעין אטום המימן נמצא ברוב הזמן ללא אלקטרונים (ללא אלקטרונים) עקב הקשר הקוולנטי הקוטבי, לבין מולקולות אחרות בהן יש אטומי F, O, N הקשורים אף הם לאטום מימן ובעלי זוג אלקטרונים לא קשור אחד לפחות.

*בקשרי מימן: לכל H יכולה להתקרב רק מולקולה שכנה אחת, ואילו בקשרי ון דר ולס, לכל קוטב נמשכות מספר מולקולות שכנות.

# מולקולות לא קטוביות יכולות להשתלב בקשרי ון דר ולס מסוג דו-קוטב רגעי בין מולקולות לא קוטביות אחרות. '''חומר "לא קוטבי" נמס בממס לא קוטבי'''.

#מולקולות קוטביות נמסות בממס קוטבי (כמו מים) כאשר הן משתלבות בזכות קשרי ון דר ולס מסוג דו-קוטב קבוע או בזכות קשרי מימן.

# מולקולות בהן יש חלק לא קוטבי וגם חלק אחר קוטבי, יוכלו להשתלב גם בקשרי ון דר ולס מסוג דו קוטב רגעי עם ממס לא קוטבי, וגם בקשרי ון דר ואלס מסוג דו קוטב קבוע או לחלופין בקשרי מימן עם ממס קוטבי. '''חומר כזה נמס גם בממס לא קוטבי וגם במים'''.

 

ניתן לסכם ולאמר: '''חומר נמס בחומר הדומה לו''' - קוטבי נמס בקוטבי, לא קוטבי נמס בלא קוטבי.