תפוחים מן המדבר / סביון ליברכט: הבדלים בין גרסאות בדף

'''תפוחים מן המדבר / סביון ליברכט'''

הסיפור מתרכז במסעה של ויקטוריה מהשכונה הדתית "שערי-חסד" שבירושלים לקיבוץ "נווה-מדבר". שם מתגוררת בתהּ, רבקה, עם דובי.<BR> הנסיעה לקיבוץ, במטרה להביא אותה חזרה הביתה ולהוכיח אותה על אורח חייה. רבקה חיה עם דובי בקיבוץ ללא נישואים.<BR> נורמה לא מקובלת בכלל בחברה ממנה באה ויקטוריה.<BR> זו החברה האנושית אשר גם רבקה בתה, גדלה וחייתה והתחנכה בה, בטרם הגיעה לקיבוץ: לחיות ביחד, תחת קורת-גג אחד ללא חופה וקידושין, זו תפיסת-עולם מנוגדת לגמרי מתפיסת-עולמה של ויקטוריה על חיי אישות וזוגיות.<BR>  

   

הם סמל.<BR> פרי-אהבה.<BR> אם מטפחים אותם בזבל אורגאני, (סמל למרכיב מודרני) אפילו במדבר הם גדלים היטב ומלאי-מתיקות.<BR> היא נותנת לבעלה לטעום מהם כשחזרה הביתה: "עכשיו תטעם מזה ותגיד: תפוחים שיש להם פריחת קיץ ושמים אותם בזבל אורגאני והשורשים שלהם נהיים קטנים – שמעתָ דבר כזה בחיים שלך?" כאילו והיא אומרת לו ב*פאראפרזה: "וכי מה אתה יודע על זמנים חדשים ומודרניים, ועל אהבה שמעת בכלל?".<BR> (*פאראפרזה; ראה במונחים לספרות עמ' 208).<BR> זאת כהכנה לבשורה שתצטרך לבשר לו על בתם שלא חוזרת, חיה בחטא עם בחור ללא חופה וקידושין, אבל חייה מלאי סיפוק ואהבה.<BR> לא כמו חייהם.<BR> והיא עוד מזדהה עם בתה ותומכת בה.<BR> ועוד משמעות; התפוחים מן המדבר גדלים בתנאים בלתי אפשריים, אבל בטיפוח נכון ואוהב הם פורחים ומניבים פרי מתוק, בדיוק כמו שני "התפוחים", שני בני-הזוג – דובי ורבקה, שזיווגם בלתי אפשרי חברתית ותרבותית, אבל עם טיפוח נכון ומודרני ואוהב, אהבתם תשא פרי.<BR>