admin
887
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מ (פרק שני - התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות שונה ל התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות) |
|||
(17 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
=== '''1. דפוסי פעילות ציונית בגולה''' === | === '''1. דפוסי פעילות ציונית בגולה''' === | ||
שורה 23: | שורה 19: | ||
===='''דרכי מימוש של המטרה על פי תוכנית באזל : '''==== | ===='''דרכי מימוש של המטרה על פי תוכנית באזל : '''==== | ||
1) | 1)הקמת מסגרות ארגוניות בכל ארצות הגולה אשר יעזרו בארגון היהודים בכל אחת מן המדינות. | ||
2)הכנה מדינית וקבלת אישורים והסכמים למתן זכיון לעם היהודי בא"י. | |||
3)עידוד הגירת פועלים לא"י על מנת שיעזרו בפיתוח תשתיות חיוניות בא"י. | |||
==='''ב.הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות לתנועה הציונית:'''=== | ==='''ב.הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות לתנועה הציונית:'''=== | ||
שורה 47: | שורה 29: | ||
בקונגרס הציוני הוקמה ההסתדרות הציונית שהייתה מורכבת ממספר גופים. | בקונגרס הציוני הוקמה ההסתדרות הציונית שהייתה מורכבת ממספר גופים. | ||
כדי להגשים את המטרה הציונית הוקמו מוסדות רבים בתנועה הציונית:(דוגמאות מומלצות) | |||
1) ''' | 1)'''אוצר ההתיישבות:''' "אוצר התיישבות היהודים היה הגוף האחראי למימון פעולות התנועה הציונית. | ||
חברת הבת שלו '''"בנק אנגלו-פלסטינה"''' היתה אחראית לשמירת הכספים. | |||
2)''' | 2)'''"הקרן הקיימת לישראל":''' גוף שנוסד במטרה לרכוש אדמות בארץ ישראל כדי למסור אותן להתיישבות יהודית. | ||
3)'''"המשרד הארץ-ישראלי":''' זהו היה המשרד אשר ייצג את ההסתדרות הציונית בא"י והיה אחראי על ארגון וביצוע ההתיישבות. | |||
===='''מאפייני ההסתדרות הציונית:'''==== | ===='''מאפייני ההסתדרות הציונית:'''==== | ||
שורה 187: | שורה 167: | ||
* יחסה השלילי של הממשלה התורכית (אסרו על היהודים לקנות קרקעות ולבנות בתים) | * יחסה השלילי של הממשלה התורכית (אסרו על היהודים לקנות קרקעות ולבנות בתים) | ||
* חוסר בידע חקלאי ובכסף, תנאי אקלים קשים, מחסור במים, מחלות, וסכסוכים עם האוכלוסייה המקומית. | * חוסר בידע חקלאי ובכסף, תנאי אקלים קשים, מחסור במים, מחלות, וסכסוכים עם האוכלוסייה המקומית. | ||
הברון רוטשילד בא לעזרת המושבות וסייע לבנין הבית הלאומי. | |||
====='''מה הניע את רוטשילד לעזור למושבות ?'''===== | ====='''מה הניע את רוטשילד לעזור למושבות ?'''===== | ||
שורה 207: | שורה 188: | ||
3) רכש אדמות בא"י בהיקף גדול והקים עליהם מושבות חדשות כמו : עקרון, מטולה, בת-שלומה ובאר טוביה . | 3) רכש אדמות בא"י בהיקף גדול והקים עליהם מושבות חדשות כמו : עקרון, מטולה, בת-שלומה ובאר טוביה . | ||
4) דאג לחזק את הבסיס החקלאי של המושבות, ולהרחיב את הבסיס הכלכלי שלהם, ע"י הקמת שורה של מפעלי תעשיה לעיבוד התוצרת החקלאית. לדוגמא : היקבים בראשל"צ וזכרון יעקוב, בית חרושת למשי בראש פינה, בית חרושת לבשמים ביסוד המעלה . | 4) דאג לחזק את הבסיס החקלאי של המושבות, ולהרחיב את הבסיס הכלכלי שלהם, ע"י הקמת שורה של מפעלי תעשיה לעיבוד התוצרת החקלאית. לדוגמא : היקבים בראשל"צ וזכרון יעקוב, בית חרושת למשי בראש פינה, בית חרושת לבשמים ביסוד המעלה . | ||
שורה 218: | שורה 200: | ||
הם רצו ליצור חברה חדשה ותרבות חדשה. כדי לממש רעיונות אלה הקימו העולים התיישבויות שיתופיות על קרקע לאומית . | הם רצו ליצור חברה חדשה ותרבות חדשה. כדי לממש רעיונות אלה הקימו העולים התיישבויות שיתופיות על קרקע לאומית . | ||
====='''איזה סוג התיישבות זו הקבוצה ?'''===== | ====='''איזה סוג התיישבות זו הקבוצה ?'''===== | ||
1)משק חקלאי שנמסר לקבוצת פועלים על אחריותה, ללא כפיפות למנהל כלשהו וללא פיקוח מבחוץ. | 1) משק חקלאי שנמסר לקבוצת פועלים על אחריותה, ללא כפיפות למנהל כלשהו וללא פיקוח מבחוץ. | ||
2)הקבוצה הראשונה הייתה דגניה, שהוקמה ע"י "הקומונה החדרתית" באדמות אום ג'וני. | 2) הקבוצה הראשונה הייתה דגניה, שהוקמה ע"י "הקומונה החדרתית" באדמות אום ג'וני. | ||
3)מייסדיה של דגניה חיו חיי שיתוף מלאים ועל פי עיקרון השוויון. הם שמו דגש על אחריות הדדית מלאה בין החברים, תוך ביטול ההבדלים הכלכליים בין בני האדם. | 3) מייסדיה של דגניה חיו חיי שיתוף מלאים ועל פי עיקרון השוויון. הם שמו דגש על אחריות הדדית מלאה בין החברים, תוך ביטול ההבדלים הכלכליים בין בני האדם. | ||
4)בעקבות דגניה קמו קבוצות נוספות על בסיס דומה חלקן, לא החזיקו מעמד והתפרקו. | 4) בעקבות דגניה קמו קבוצות נוספות על בסיס דומה חלקן, לא החזיקו מעמד והתפרקו. | ||
====='''הקמת העיר תל אביב''' ===== | ====='''הקמת העיר תל אביב''' ===== | ||
שורה 231: | שורה 213: | ||
תנאי דיור ותברואה ירודים ביפו ויחסים מעורערים עם הערבים במקום. | תנאי דיור ותברואה ירודים ביפו ויחסים מעורערים עם הערבים במקום. | ||
=====תהליך הקמתה===== | =====תהליך הקמתה===== | ||
ב- | ב-1909 הוקמה אגודה בראשות מאיר דיזינגוף בשם "[[אחוזת בית]]", שנעזרה בהלוואות מהמשרד הארצישראלי וההסתדרות הציונית. | ||
אנשי האגודה קנו אדמות צפונית ליפו, והחלו להקים את השכונה העברית הראשונה "אחוזת בית". בבניית השכונה הושם דגש על כך שהרחובות יהיו יפים ומטופחים, שהבתים יבנו בסגנון אירופאי, ושיהיו בהם סידורים היגייניים. | אנשי האגודה קנו אדמות צפונית ליפו, והחלו להקים את השכונה העברית הראשונה "אחוזת בית". בבניית השכונה הושם דגש על כך שהרחובות יהיו יפים ומטופחים, שהבתים יבנו בסגנון אירופאי, ושיהיו בהם סידורים היגייניים. | ||
בהמשך כשהשכונה גדלה, הוחלט לקרוא לה ת"א על שם סיפרו של הרצל "[[אלטנוילנד]]". | בהמשך כשהשכונה גדלה, הוחלט לקרוא לה ת"א על שם סיפרו של הרצל "[[אלטנוילנד]]". | ||
שורה 240: | שורה 222: | ||
משרד זה שילב בפעולותיו בין הציונות המעשית לציונות המדינית. | משרד זה שילב בפעולותיו בין הציונות המעשית לציונות המדינית. | ||
====המשרד הארצישראלי הוקם כדי:==== | |||
1)לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י. | 1) לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י. | ||
2) לסייע לעולים בא"י ולהשפיע על דרך מימוש מטרת התנועה הציונית הקמת בית לאומי ליהודים. | 2) לסייע לעולים בא"י ולהשפיע על דרך מימוש מטרת התנועה הציונית הקמת בית לאומי ליהודים. | ||
פעולותיו של המשרד הארצישראלי. | פעולותיו של המשרד הארצישראלי. | ||
3)הכשרת פועלים בעבודת השדה, הכנסת גידולים חדשים ושיטות עיבוד חדשות בחקלאות. פעולה זו נעשתה במסגרת החוות הלאומיות. | 3) הכשרת פועלים בעבודת השדה, הכנסת גידולים חדשים ושיטות עיבוד חדשות בחקלאות. פעולה זו נעשתה במסגרת החוות הלאומיות. | ||
4)יזמו ועודדו הקמת צורות התיישבות חדשות כמו [[הקבוצה]] ו[[הקולקטיב]]. | 4) יזמו ועודדו הקמת צורות התיישבות חדשות כמו [[הקבוצה]] ו[[הקולקטיב]]. | ||
5)רכשו קרקעות רבות בצורה מאורגנת ומתוכננת. | 5) רכשו קרקעות רבות בצורה מאורגנת ומתוכננת. | ||
6)עודדו התיישבות עירונית ומשיכת הון פרטי לארץ, פעילות שעודדה את הקמת העיר העברית הראשונה ת"א. | 6) עודדו התיישבות עירונית ומשיכת הון פרטי לארץ, פעילות שעודדה את הקמת העיר העברית הראשונה ת"א. | ||
===='''ג.הקמת מסגרות ביטחוניות –[[כיבוש השמירה]]'''==== | ===='''ג. הקמת מסגרות ביטחוניות –[[כיבוש השמירה]]'''==== | ||
1)ארגון "[[בר גיורא]]" | '''1) ארגון "[[בר גיורא]]"''' | ||
במושבות הברון נהגו הפקידים למסור את השמירה לידי תקיפים בסביבה. | במושבות הברון נהגו הפקידים למסור את השמירה לידי תקיפים בסביבה. | ||
שורה 264: | שורה 246: | ||
דרכי הפעולה של הארגון: חברי הארגון עברו לגליל והשתלבו בפעילות היישובים באזור. בהדרגה הם שכנעו את המושבות להעביר את השמירה לידיהם. הצלחתם בתפקיד סללה את הדרך לקבלת השמירה בישובים נוספים. אנשי "בר גיורא התנו את שמירתם בהעסקתם של פועלים עבריים, דבר שאפשר את השילוב בין כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. הרחבת פעולות השמירה הביאה את חברי "בר גיורא" למסקנה שעליהם להגדיל את ארגונם. הם הקימו את ארגון "[[השומר]]". | דרכי הפעולה של הארגון: חברי הארגון עברו לגליל והשתלבו בפעילות היישובים באזור. בהדרגה הם שכנעו את המושבות להעביר את השמירה לידיהם. הצלחתם בתפקיד סללה את הדרך לקבלת השמירה בישובים נוספים. אנשי "בר גיורא התנו את שמירתם בהעסקתם של פועלים עבריים, דבר שאפשר את השילוב בין כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. הרחבת פעולות השמירה הביאה את חברי "בר גיורא" למסקנה שעליהם להגדיל את ארגונם. הם הקימו את ארגון "[[השומר]]". | ||
2)ארגון "[[השומר]]" | '''2) ארגון "[[השומר]]"''' | ||
במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. | במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. | ||
שורה 274: | שורה 256: | ||
תרומתו של ארגון השומר : | תרומתו של ארגון השומר : | ||
1) כבש בהדרגה את מקומות השמירה והעבודה במושבות | :1) כבש בהדרגה את מקומות השמירה והעבודה במושבות. | ||
:2) החדיר את תודעת הביטחון למושבות העבריות והווה בהמשך בסיס לארגון ההגנה. | |||
:3) העלה את כבודו של הישוב היהודי והיהודים בכלל בעיני הערבים. | |||
===='''ד.הקמת מסגרות פוליטיות''' ==== | ===='''ד. הקמת מסגרות פוליטיות''' ==== | ||
===== הסיבות להתעוררות המפלגתית : ===== | ===== הסיבות להתעוררות המפלגתית : ===== | ||
1)'''מצב כלכלי''' – חברתי קשה של אנשי העלייה השניה. | 1) '''מצב כלכלי''' – חברתי קשה של אנשי העלייה השניה. | ||
הם חשו בדידות והיו במאבק מתמיד עם האיכרים וחשבו שמסגרת מאורגנת תעזור להם. | הם חשו בדידות והיו במאבק מתמיד עם האיכרים וחשבו שמסגרת מאורגנת תעזור להם. | ||
2)לחלק מהעולים הייתה תודעה פוליטית מפותחת וניסיון בפעילות מפלגתית בגולה. | 2) לחלק מהעולים הייתה תודעה פוליטית מפותחת וניסיון בפעילות מפלגתית בגולה. | ||
3)העולים ראו במפלגות מסגרת שבאמצעותה יוכלו לממש את האידיאלים שלהם. | 3) העולים ראו במפלגות מסגרת שבאמצעותה יוכלו לממש את האידיאלים שלהם. | ||
====='''בתקופה זו קמו שתי מפלגות פועלים :'''===== | ====='''בתקופה זו קמו שתי מפלגות פועלים :'''===== | ||
1)[[מפלגת הפועל הצעיר]]– מפלגה שהתנגדה למהפכה סוציאליסטית עולמית ואימצה את רעיון ההתיישבות השיתופית. המפלגה הקימה מטבחים משותפים, קופות מלווה, ומכבסות משותפות. | 1) [[מפלגת הפועל הצעיר]]– מפלגה שהתנגדה למהפכה סוציאליסטית עולמית ואימצה את רעיון ההתיישבות השיתופית. המפלגה הקימה מטבחים משותפים, קופות מלווה, ומכבסות משותפות. | ||
עזרה לחבריה בנושא דיור, הקימה לשכות עבודה, וארגנה טיולים . | עזרה לחבריה בנושא דיור, הקימה לשכות עבודה, וארגנה טיולים . | ||
2) [[מפלגת פועלי ציון]] – דבקה בהשקפת העולם של הציונות הסוציאליסטית, והתנגדה לבעלות פרטית על הקרקע. חבריה דיברו בשפת האידיש וסרבו להשתמש בשפה העברית. בשלב מאוחר יותר התמתנו, נאבקו על כיבוש העבודה, יזמו התיישבויות שיתופיות, אימצו את השפה העברית כשפת יום יום ופעלו להטבת תנאי חיוו של הפועל העברי. | 2) [[מפלגת פועלי ציון]] – דבקה בהשקפת העולם של הציונות הסוציאליסטית, והתנגדה לבעלות פרטית על הקרקע. חבריה דיברו בשפת האידיש וסרבו להשתמש בשפה העברית. בשלב מאוחר יותר התמתנו, נאבקו על כיבוש העבודה, יזמו התיישבויות שיתופיות, אימצו את השפה העברית כשפת יום יום ופעלו להטבת תנאי חיוו של הפועל העברי. | ||
===='''ה. מסגרות חינוכיות ותרבותיות''' ==== | ===='''ה. מסגרות חינוכיות ותרבותיות''' ==== | ||
=====הקמת בתי ספר עבריים===== | =====הקמת בתי ספר עבריים===== | ||
כבר במושבות העלייה הראשונה החלו להתפתח ניצני התרבות הלאומית העברית. | כבר במושבות העלייה הראשונה החלו להתפתח ניצני התרבות הלאומית העברית. | ||
שורה 313: | שורה 295: | ||
כתוצאה מכך השפה העברית הפכה להיות השפה השלטת בכל מוסדות החינוך של היישוב היהודי, | כתוצאה מכך השפה העברית הפכה להיות השפה השלטת בכל מוסדות החינוך של היישוב היהודי, | ||
מערכת החינוך שהייתה תחת אפוטרופסות של גורמים זרים הפכה להיות מערכת חינוך עברית לאומית עצמאית, דבר שחיזק את כוחו של היישוב והווה שלב לעצמאות תרבותית. | מערכת החינוך שהייתה תחת אפוטרופסות של גורמים זרים הפכה להיות מערכת חינוך עברית לאומית עצמאית, דבר שחיזק את כוחו של היישוב והווה שלב לעצמאות תרבותית. | ||
[[category:היסטוריה א']] |