עריכה אחת
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
פעולותיהם של הציונים בא"י עד מלחמת העולם הראשונה.: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פעולותיהם של הציונים בא"י עד מלחמת העולם הראשונה. (הצגת מקור)
גרסה מ־12:15, 13 ביוני 2017
, 13 ביוני 2017תיקון טעויות איות ואותיות שהתפספסו
(דף חדש: == הישוב הישן והישוב החדש == לאורך מאות שנים התקיים בא"י ישוב יהודי, אף שרוב העם היהודי ישב בגולה. הישוב ה...) |
(תיקון טעויות איות ואותיות שהתפספסו) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
* '''המניעים לעלייה''': | * '''המניעים לעלייה''': | ||
1. <font color="green">אנטישמיות</font> = האנטישמיות שהתגברה ברוסיה הייתה המניע העיקרי לעליה זו. בשנת 1881 התרחש בדרום רוסיה פוגרום שכונה "הסופות בנגב". דבר זה גרם לרבים מיהודי רוסיה להגר אל מחוץ למדינה ומעטים מהמהגרים החליטו להגיע לא"י. <br> | 1. <font color="green">אנטישמיות</font> = האנטישמיות שהתגברה ברוסיה הייתה המניע העיקרי לעליה זו. בשנת 1881 התרחש בדרום רוסיה פוגרום שכונה "הסופות בנגב". דבר זה גרם לרבים מיהודי רוסיה להגר אל מחוץ למדינה ומעטים מהמהגרים החליטו להגיע לא"י. <br> | ||
2.<font color="green">השאיפה לשפר את המצב הכלכלי</font> = | 2.<font color="green">השאיפה לשפר את המצב הכלכלי</font> = השלטונות ברוסיה הגבילו את זכויות היהודים והחמירו את מצבם הכלכלי. "חוקי מאי" למשל מנעו מיהודים לסחור בימי ראשון ופגעו בכלכלתם. <br> | ||
3. <font color="green">רגשות לאומיים ודתיים</font> = | 3. <font color="green">רגשות לאומיים ודתיים</font> = רגשות אלו עוררו חלק מן היהודים המהגרים מרוסיה לעלות לא"י בשל הערצה לציון. <br> | ||
* '''צורת ההתיישבות''' | * '''צורת ההתיישבות''' | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
* '''הסיוע של הברון רוטשילד''' | * '''הסיוע של הברון רוטשילד''' | ||
הברון רוטשילד היה יהודי צרפתי, הוא תרם רבות ליהודי רוסית שנפגעו מן הפוגרומים ולימים החליט לסייע גם למתיישבי העלייה הראשונה. <br> | הברון רוטשילד היה יהודי צרפתי, הוא תרם רבות ליהודי רוסית שנפגעו מן הפוגרומים ולימים החליט לסייע גם למתיישבי העלייה הראשונה. <br> | ||
הסיוע שהגיש למושבות בא לידי ביטוי | הסיוע שהגיש למושבות בא לידי ביטוי בשיטת האפוטרופסות. על פי שיטה זו מינה רוטשילד פקידים שייצגו אותו במושבות ויפקחו על כל המתרחש בהן. <br> | ||
התושבים היו נתונים תחת חסותו של הברון בכל תחום, הפקידים הם שקבעו מה יהיו ענפי החקלאות והם גם לקחו את הרווחים מן התוצרת, אולם הברון שילם לאיכרים שכר קבוע בכל חודש אשר איפשר להם להתקיים. | התושבים היו נתונים תחת חסותו של הברון בכל תחום, הפקידים הם שקבעו מה יהיו ענפי החקלאות והם גם לקחו את הרווחים מן התוצרת, אולם הברון שילם לאיכרים שכר קבוע בכל חודש אשר איפשר להם להתקיים. | ||
נגד שיטת האפוטרופסות של הברון נמתחה ביקורת משום שנטען כי שיטה זו מדכאת את הרוח הציונית של המתיישבים ובעקבותיה המוטיבציה שלהם לעבודה יורדת (מכיוון שלא משנה אם הם יעבדו קשה או לא יעבדו כלל, הם עדיין מקבלים שכר קבוע מהברון בכל חודש.) | נגד שיטת האפוטרופסות של הברון נמתחה ביקורת משום שנטען כי שיטה זו מדכאת את הרוח הציונית של המתיישבים ובעקבותיה המוטיבציה שלהם לעבודה יורדת (מכיוון שלא משנה אם הם יעבדו קשה או לא יעבדו כלל, הם עדיין מקבלים שכר קבוע מהברון בכל חודש.) | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
1. <font color="blue">החייאת השפה העברית</font> - רוב היהודים במאה ה-19 לא דיברו עברית אל שפות יהודיות אחרות (ידייש ולדינו). <br> | 1. <font color="blue">החייאת השפה העברית</font> - רוב היהודים במאה ה-19 לא דיברו עברית אל שפות יהודיות אחרות (ידייש ולדינו). <br> | ||
התנעה הציונית ראתה כמטרה את החייאת השפה העברית לשפה דיבור. אליעזור בן יהודי היה איש העלייה הראשונה ופעל למען החייאתה של השפה העברית. בנו איתמר היה הראשון שעברית הייתה שפת האם שלו. <br> אנשי היישוב הישן התנגדו לפעולותיו כיוון שטענו שעברית היא שפת קודש ואין להופכה לשפת דיבור. <br> | התנעה הציונית ראתה כמטרה את החייאת השפה העברית לשפה דיבור. אליעזור בן יהודי היה איש העלייה הראשונה ופעל למען החייאתה של השפה העברית. בנו איתמר היה הראשון שעברית הייתה שפת האם שלו. <br> אנשי היישוב הישן התנגדו לפעולותיו כיוון שטענו שעברית היא שפת קודש ואין להופכה לשפת דיבור. <br> | ||
2. <font color="blue">חינוך ציוני עברי</font> - באמצע המאה ה-19 התקיימו בא"י שתי מערכות חינוך, זו של הישוב הישן שכללה חדר וישיבה, וזו של הישוב החדש, שכללה בתי ספר מודרניים שהורמו על ידי אירגונים | 2. <font color="blue">חינוך ציוני עברי</font> - באמצע המאה ה-19 התקיימו בא"י שתי מערכות חינוך, זו של הישוב הישן שכללה חדר וישיבה, וזו של הישוב החדש, שכללה בתי ספר מודרניים שהורמו על ידי אירגונים אירופאים (כי"ח בצרפת, עזרא בגרמניה). בבתי הספר המודרנים למדו גם בנות וגם בנים, הלימודים שילבו מקצועות מסורתיים יהודיים ומקצועות מודרניים כמו מתמטיקה. בסוף המאה ה-10 הוקמו ביפו ובמושבות בתי ספר של התנועה הציונית בהם הושם דגש על תכנים יהודיים. | ||
===העלייה השנייה והגורמים לה (1904-1914)=== | ===העלייה השנייה והגורמים לה (1904-1914)=== | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
*'''קשיי העולים''' | *'''קשיי העולים''' | ||
1. <font color="blue">עריצות השלטון העות'מאני</font> - גם בעלייה זו הערימו השלטונות העות'מאניים | 1. <font color="blue">עריצות השלטון העות'מאני</font> - גם בעלייה זו הערימו השלטונות העות'מאניים קשיים ומנעו כניסת יהודים לארץ. <br> | ||
2. <font color="blue">חוסר בתעסוקה</font> - האיכרים הוויתיקים מהעלייה הראשונה העידפו להעסיק ערבים כפריים מכיוון שהם היו מנוסים יותר וגם זולים יותר. <br> | 2. <font color="blue">חוסר בתעסוקה</font> - האיכרים הוויתיקים מהעלייה הראשונה העידפו להעסיק ערבים כפריים מכיוון שהם היו מנוסים יותר וגם זולים יותר. <br> | ||
3. <font color="blue">ביטחון המתיישבים</font> - במקוות שונים בארץ היה מצב ביטחון רעוע. השלטון העות'מאני לא סיפק את צרכי הביטחון של הישוב היהודי והדבר בא לידי ביטוי בשודדים שפשטו על מושבות ובכנופות ערביות שפגעו במתיישבים. | 3. <font color="blue">ביטחון המתיישבים</font> - במקוות שונים בארץ היה מצב ביטחון רעוע. השלטון העות'מאני לא סיפק את צרכי הביטחון של הישוב היהודי והדבר בא לידי ביטוי בשודדים שפשטו על מושבות ובכנופות ערביות שפגעו במתיישבים. | ||