עריכה אחת
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מישהו לרוץ איתו / דוד גרוסמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תיקון מידע שגוי
מ (תיקון מידע שגוי) |
|||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==="אני כעיוור אחרייך הולך" (173-224)=== | ==="אני כעיוור אחרייך הולך" (173-224)=== | ||
'''אסף בחיפושיו אחר תמר'''<BR> | '''אסף בחיפושיו אחר תמר'''<BR> | ||
'''175-183''' דינקה מוזמנת לבלות את הלילה בביתו של אסף. דינקה מתיישבת ליד ספסל ולמקום מגיע מצליח. למצליח כוויה ענקית על כל הצד השמאלי של פניו. דינקה שמחה לראותו. מצליח מספר שהוא ותמר הכירו לפני כשלושה חודשים. תמר תמיד הגיעה לפגשו לפחות פעם בשבוע, אך כבר חודש שהוא לא ראה אותה ולכן הוא דואג לה. בפגישותיהם הוא מדבר ותמר מקשיבה, לכן אפילו את שם משפחתה אינו יודע. מצליח מעריך את העובדה שתמר אינה שופטת אותו בשל מראהו כמו כל האנשים. מצליח מתעניין בכוכבים. אסף יודע, שלולא תמר גם הוא היה מתעלם ממצליח "ואולי נגעל וקצת מרחם עליו" (181) כיתר האנשים. | '''175-183''' דינקה מוזמנת לבלות את הלילה בביתו של אסף. דינקה מתיישבת ליד ספסל ולמקום מגיע מצליח. למצליח כוויה ענקית על כל הצד השמאלי של פניו. דינקה שמחה לראותו. מצליח מספר שהוא ותמר הכירו לפני כשלושה חודשים. תמר תמיד הגיעה לפגשו לפחות פעם בשבוע, אך כבר חודש שהוא לא ראה אותה ולכן הוא דואג לה. בפגישותיהם הוא מדבר ותמר מקשיבה, לכן אפילו את שם משפחתה אינו יודע. מצליח מעריך את העובדה שתמר אינה שופטת אותו בשל מראהו כמו כל האנשים. מצליח מתעניין בכוכבים. אסף יודע, שלולא תמר גם הוא היה מתעלם ממצליח "ואולי נגעל וקצת מרחם עליו" (181) כיתר האנשים. אסף נדהם מנדיבותה של תמר.<BR> | ||
'''184-191''' אסף מגיע עם דינקה לביתו. הוא מבין, מדבריו של מצליח, שתמר מחפשת מישהו. אסף משוחח בטלפון עם רועי, ולראשונה עומד על דעתו, גם במחיר ניתוק קשר החברות ביניהם. אסף סוקר את חייו ומבין שהיה תמיד בודד. הוא מתייחס לחווית הצילום במסגרת החוג עליה היה רוצה לספר לתמר. אביו של אסף מצלצל מאריזונה. אסף משוחח עם כל בני המשפחה. הוא מבשר לאימו שעברה את בחינת הבגרות באנגלית, כך שיש לה תעודת בגרות והוא שומע על בן-זוגה הנפלא של רלי וחש כאב כלפי קרנף (צחי). אסף מחליט לצאת ולמחוק את הכתובת שכתב רועי על קיר חצר בית-הספר בגנות המורה חיים עזריאלי "רעיון תמרי כזה" (191).<BR> | '''184-191''' אסף מגיע עם דינקה לביתו. הוא מבין, מדבריו של מצליח, שתמר מחפשת מישהו. אסף משוחח בטלפון עם רועי, ולראשונה עומד על דעתו, גם במחיר ניתוק קשר החברות ביניהם. אסף סוקר את חייו ומבין שהיה תמיד בודד. הוא מתייחס לחווית הצילום במסגרת החוג עליה היה רוצה לספר לתמר. אביו של אסף מצלצל מאריזונה. אסף משוחח עם כל בני המשפחה. הוא מבשר לאימו שעברה את בחינת הבגרות באנגלית, כך שיש לה תעודת בגרות והוא שומע על בן-זוגה הנפלא של רלי וחש כאב כלפי קרנף (צחי). אסף מחליט לצאת ולמחוק את הכתובת שכתב רועי על קיר חצר בית-הספר בגנות המורה חיים עזריאלי "רעיון תמרי כזה" (191).<BR> | ||
'''191-198''' בוקר, היום השני למסע עם דינקה. אסף ודינקה יוצאים מהבית: הוא רוכב על אופניים, והיא רצה לצידו ללא חבל. דינקה מובילה לעבר היציאה מירושלים, לעמק, לאזור שלא היה בו מעולם. אסף פוגש בחורבה את סרגייי וסרגיי. אסף נותן להם את הכריכים שהכין לעצמו. סרגיי מספר לאסף, שהוא פגש את תמר, כשבאה עם תמונה לשאול על בחור אחד. אסף חושב שהבחור הוא חבר של תמר ומתעורר בליבו רגש של קנאה.<BR> | '''191-198''' בוקר, היום השני למסע עם דינקה. אסף ודינקה יוצאים מהבית: הוא רוכב על אופניים, והיא רצה לצידו ללא חבל. דינקה מובילה לעבר היציאה מירושלים, לעמק, לאזור שלא היה בו מעולם. אסף פוגש בחורבה את סרגייי וסרגיי. אסף נותן להם את הכריכים שהכין לעצמו. סרגיי מספר לאסף, שהוא פגש את תמר, כשבאה עם תמונה לשאול על בחור אחד. אסף חושב שהבחור הוא חבר של תמר ומתעורר בליבו רגש של קנאה.<BR> | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
'''206-210''' אסף מתחיל להתאושש וחש הקלה בשל התמודדותו עם הבריונים, התמודדות ממנה חשש כל חייו. למרות פציעותיו הוא דורש את דינקה ושוב מקבל מכות. אסף נותר חבול ופצוע, אך עם דינקה. אסף משחזר את דבריו של הרצל, ומבין שלדינקה יש תגית ועליה כתוב: 'אגד שמירת חפצים 12988' (210).<BR> | '''206-210''' אסף מתחיל להתאושש וחש הקלה בשל התמודדותו עם הבריונים, התמודדות ממנה חשש כל חייו. למרות פציעותיו הוא דורש את דינקה ושוב מקבל מכות. אסף נותר חבול ופצוע, אך עם דינקה. אסף משחזר את דבריו של הרצל, ומבין שלדינקה יש תגית ועליה כתוב: 'אגד שמירת חפצים 12988' (210).<BR> | ||
'''210-224''' אסף לוקח מהתחנה המרכזית את התיק שהפקידה תמר לפני כחודש ובעורמה מתחמק מהצגת תעודת זהות. בגן סאקר אסף פותח את התרמיל, נוגע בבגדיה של תמר, בצמיד שלה (אך מחמיץ את שמה המלא שחרוט עליו) ומגלה את יומניה של תמר. 'לא לקרוא! פרטי! בבקשה!!!' (216). אסף נזכר ביומן שכותבת אימו. הוא מחליט לקרוא ביומנה של תמר, אך נבוך ממעשהו 'להציץ ככה לתוך נשמה' (221). אסף נפעם מהיומן של תמר. 'היא האדם היחידבעולם שאמר לו אי פעם משהו כל-כך ברור ומפוכח על הדברים האלה החמקמקים והמבהילים' (222). <BR> | '''210-224''' אסף לוקח מהתחנה המרכזית את התיק שהפקידה תמר לפני כחודש ובעורמה מתחמק מהצגת תעודת זהות. בגן סאקר אסף פותח את התרמיל, נוגע בבגדיה של תמר, בצמיד שלה (אך מחמיץ את שמה המלא שחרוט עליו) ומגלה את יומניה של תמר. 'לא לקרוא! פרטי! בבקשה!!!' (216). אסף נזכר ביומן שכותבת אימו. הוא מחליט לקרוא ביומנה של תמר, אך נבוך ממעשהו 'להציץ ככה לתוך נשמה' (221). אסף נפעם מהיומן של תמר. 'היא האדם היחידבעולם שאמר לו אי פעם משהו כל-כך ברור ומפוכח על הדברים האלה החמקמקים והמבהילים' (222). <BR> | ||
==="איך זה שכוכב אחד מעז" (225-268)=== | ==="איך זה שכוכב אחד מעז" (225-268)=== | ||
'''תמר מתכננת ומבצעת את הבריחה מבית האמנים.'''<BR> | '''תמר מתכננת ומבצעת את הבריחה מבית האמנים.'''<BR> | ||