22
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הר אדוני / ארי דה לוקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
'''שאלה:''' הסבר איזו עמדה כלפי העולם ולפי טבע האדם משקפים הרומאן או הנובלה שלמדת – עמדה פסימית, עמדה אופטימית, או שתי עמדות אלה ביחד. בסס את דבריך על היסים בין הדמויות, על אירועים מרכזיים ביצירה ועל סיומה. | '''שאלה:''' הסבר איזו עמדה כלפי העולם ולפי טבע האדם משקפים הרומאן או הנובלה שלמדת – עמדה פסימית, עמדה אופטימית, או שתי עמדות אלה ביחד. בסס את דבריך על היסים בין הדמויות, על אירועים מרכזיים ביצירה ועל סיומה. | ||
<br /> | <br /> | ||
'''תשובה:''' בחרתי בסיפור "הר אדוניי" מאת ארי דה לוקה. | <br /> | ||
'''תשובה:''' בחרתי בסיפור "הר אדוניי" מאת ארי דה לוקה. הסיפור מתאר גיבור, נער בן 13 שנאלץ להתמודד עם שינויים פיזיולוגים ומנטליים. הוא חווה את פערי המעמדות וניצול המבוגרים את הילדים על בשרו. הוא יוצא לעבוד לאחר שקשיים כלכליים פוקדים את משפחתו. במהלך הסיפור הוא פוגש דמויות שמעצבות אותו ומלמדות אותו איך להתמודד עם החיים. | |||
העלילה מתרחשת ברובע סמטאות צפוף הקרוי מוטנדידיו, שבנאפולי, איטליה. העלילה מתרחשת בשנות ה-60 של המאה ה-20. הגיבור בסיפור הינו נער ששמו אינו ידוע לנו, גילו - 13 שנים. הוא מקבל מאביו מתנת יום הולדת, בומרנג. הנער מתאמן על הגג ב"השלכת" הבומרנג, הוא עושה תנועות של השלכת הבומרנג אך לא משליך אותו, בכך הוא מחזק את שריריו. על הגג, ליד הכביסה, הוא פוגש את ''מרייה'' - נערה שגדולה ממנו בשנה, היא משחקת עם ההולה הופ (מן חישוק), ההולה הופ והבומרנג שניהם מסמלים רמזים מיניים. מרייה והנער גרים באותו הבניין, שתי המשפחות של שניהם קשות יום. הנער נאלץ לפרוש מביה"ס ויוצא לעבודה. הוא עובד בנגרייה, בעל הנגרייה הינו ''מאסט אריקו''. הנער עובד לצד דון רפניילו שהופך להיות החונך שלו. דון רפניילו (או הרב דניאל) הופך להיות אביו והמורה שלו. ביחד הוא עובר עם הדמויות כל מיני חוויות שמבגרות אותו, כגון: הוא יוצא לעבוד במקום ללמוד, הוא לומד ממרייה על "הגועל של החיים" - בעל הדירות שאונס אותה, הוא לומד מרפניילו אופטימיות. הנער משתנה בצורה פיזית ומנטלית לאורך כל הרומאן, שכן הוא רומאן התבגרות וחניכה. | העלילה מתרחשת ברובע סמטאות צפוף הקרוי מוטנדידיו, שבנאפולי, איטליה. העלילה מתרחשת בשנות ה-60 של המאה ה-20. הגיבור בסיפור הינו נער ששמו אינו ידוע לנו, גילו - 13 שנים. הוא מקבל מאביו מתנת יום הולדת, בומרנג. הנער מתאמן על הגג ב"השלכת" הבומרנג, הוא עושה תנועות של השלכת הבומרנג אך לא משליך אותו, בכך הוא מחזק את שריריו. על הגג, ליד הכביסה, הוא פוגש את ''מרייה'' - נערה שגדולה ממנו בשנה, היא משחקת עם ההולה הופ (מן חישוק), ההולה הופ והבומרנג שניהם מסמלים רמזים מיניים. מרייה והנער גרים באותו הבניין, שתי המשפחות של שניהם קשות יום. הנער נאלץ לפרוש מביה"ס ויוצא לעבודה. הוא עובד בנגרייה, בעל הנגרייה הינו ''מאסט אריקו''. הנער עובד לצד דון רפניילו שהופך להיות החונך שלו. דון רפניילו (או הרב דניאל) הופך להיות אביו והמורה שלו. ביחד הוא עובר עם הדמויות כל מיני חוויות שמבגרות אותו, כגון: הוא יוצא לעבוד במקום ללמוד, הוא לומד ממרייה על "הגועל של החיים" - בעל הדירות שאונס אותה, הוא לומד מרפניילו אופטימיות. הנער משתנה בצורה פיזית ומנטלית לאורך כל הרומאן, שכן הוא רומאן התבגרות וחניכה. | ||
בסיפור ניתן לראות שתי עמדות, פסימית ואופטימית ביחד. | בסיפור ניתן לראות שתי עמדות, פסימית ואופטימית ביחד. העמדה הפסימית מוצגת בעזרת מספר חוויות שעוברות על הנער. הוא נושר מהלימודים בעקבות קשיים כלכליים. כשלמד חווה הנער את פערי המעמדות בעיקרן בבית ספרו. ניתן לראות זאת כאשר הילדים העניים נאלצו ללכת לשומר לקבל ממנו סנדביץ' עם ריבה ואילו העשירים הביאו אוכל מהבית. מלבד זאת, בקיצים, הנערים העניים נאלצו לגלח את ראשם שלא ידבקו בכינים ולעומתם הנערים העשירים נשארו מטופחים ולא נאלצו להיפרד משערם. עוד חוויה שמדגימה את הפסימיות שבעולם הינה הפגישה שלו עם מרייה, שכנתו שגם משפחה בעלת קשיים כלכליים. עקב קשיהם הכלכליים הם מעלימים עין ונותנים לבעל הדירות לגבות את התשלום באמצעות גופה של מרייה. כך הנער לומד על "הגועל של החיים". | ||
כשהנער יוצא לעבוד הוא פוגש את דון רפניילו, גיבן יהודי ניצול שואה וסנדלר. מתוך החושך הפסימיות הוא לומד מרפניילו כיצד להתמודד עם המציאות האכזרית עם אופטימיות. רפניילו מספר לנער שהצליח לשרוד את התופת בזכות אופטימיות ודימיון מפותח. שבתקופת השואה הוא לא איבד תקווה ואפילו ברגעים קשים שמר על האופטימיות. הוא אומר לו שנר לא מגרש את החושך אלא מאיר אותו ושהאור מביע תקווה. שבימים קרים הנר גם מחמם, ושהתקווה מחממת את הלב בימים קשים. רפניילו אומר לנער שגם אם אנשים הולכים הוא תמיד יכול לחשוב עליהם והם יופיעו, לא בצורה פיזית, אבל הם ישארו בתודעה שלו. הוא אומר לו שלא מספיק רק להגיד שהוא יעשה חסד אלא גם לעשות את החסד. הוא מלמד את הנער על נתינה ומשנה את דרך חשיבתו. | כשהנער יוצא לעבוד הוא פוגש את דון רפניילו, גיבן יהודי ניצול שואה וסנדלר. מתוך החושך הפסימיות הוא לומד מרפניילו כיצד להתמודד עם המציאות האכזרית עם אופטימיות. רפניילו מספר לנער שהצליח לשרוד את התופת בזכות אופטימיות ודימיון מפותח. שבתקופת השואה הוא לא איבד תקווה ואפילו ברגעים קשים שמר על האופטימיות. הוא אומר לו שנר לא מגרש את החושך אלא מאיר אותו ושהאור מביע תקווה. שבימים קרים הנר גם מחמם, ושהתקווה מחממת את הלב בימים קשים. רפניילו אומר לנער שגם אם אנשים הולכים הוא תמיד יכול לחשוב עליהם והם יופיעו, לא בצורה פיזית, אבל הם ישארו בתודעה שלו. הוא אומר לו שלא מספיק רק להגיד שהוא יעשה חסד אלא גם לעשות את החסד. הוא מלמד את הנער על נתינה ומשנה את דרך חשיבתו. | ||
בסיום היצירה אנו רואים את האופטימיות מהולה בפסימיות. דון רפניילו שקופץ מהגג היה חלק אופטימי בשביל הנער, כיוון שחשב שהוא עף להר אדוניי כפי שאמר לו, שדון רפניילו מגשים את חלומותיו שעליהם סיפר לנער. בחלק השני "הצל" מנסה לפגוע במרייה, מה שמזכיר לנער את "הגועל של החיים", בסוף המאבק של הנער בבעל הדירות, הנער משליך אותו מהגג. | בסיום היצירה אנו רואים את האופטימיות מהולה בפסימיות. דון רפניילו שקופץ מהגג היה חלק אופטימי בשביל הנער, כיוון שחשב שהוא עף להר אדוניי כפי שאמר לו, שדון רפניילו מגשים את חלומותיו שעליהם סיפר לנער. בחלק השני "הצל" מנסה לפגוע במרייה, מה שמזכיר לנער את "הגועל של החיים", בסוף המאבק של הנער בבעל הדירות, הנער משליך אותו מהגג. | ||
מהדוגמות הללו אנחנו יכולים לראות את שני המישורים שנעים ביחד. הפסימיות נמצאת בכל מקום ונקודות אור קטנות של אופטימיות מפוזרות בחייו של הנער בעזרת רפניילו, שומרות על התקווה. | מהדוגמות הללו אנחנו יכולים לראות את שני המישורים שנעים ביחד. הפסימיות נמצאת בכל מקום ונקודות אור קטנות של אופטימיות מפוזרות בחייו של הנער בעזרת רפניילו, שומרות על התקווה. | ||
=== ניתוח שאלה והתשובה לדוגמה === | === ניתוח שאלה והתשובה לדוגמה === | ||