admin
1,372
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←'''בתקופה זו קמו שתי מפלגות פועלים :'''
| שורה 306: | שורה 306: | ||
2) [[מפלגת פועלי ציון]] – דבקה בהשקפת העולם של הציונות הסוציאליסטית, והתנגדה לבעלות פרטית על הקרקע. חבריה דיברו בשפת האידיש וסרבו להשתמש בשפה העברית. בשלב מאוחר יותר התמתנו, נאבקו על כיבוש העבודה, יזמו התיישבויות שיתופיות, אימצו את השפה העברית כשפת יום יום ופעלו להטבת תנאי חיוו של הפועל העברי. | 2) [[מפלגת פועלי ציון]] – דבקה בהשקפת העולם של הציונות הסוציאליסטית, והתנגדה לבעלות פרטית על הקרקע. חבריה דיברו בשפת האידיש וסרבו להשתמש בשפה העברית. בשלב מאוחר יותר התמתנו, נאבקו על כיבוש העבודה, יזמו התיישבויות שיתופיות, אימצו את השפה העברית כשפת יום יום ופעלו להטבת תנאי חיוו של הפועל העברי. | ||
מסגרות חינוכיות ותרבותיות | ===='''ה. מסגרות חינוכיות ותרבותיות''' ==== | ||
=====הקמת בתי ספר עבריים===== | |||
כבר במושבות העלייה הראשונה החלו להתפתח ניצני התרבות הלאומית העברית. היו מושבות שחיפשו מורים שישלבו לימודי השכלה כללית עם לימודי קודש. בחלק מהמושבות הונהגה השפה העברית כשפת הוראה. | |||
כבר במושבות העלייה הראשונה החלו להתפתח ניצני התרבות הלאומית העברית. | |||
היו מושבות שחיפשו מורים שישלבו לימודי השכלה כללית עם לימודי קודש. בחלק מהמושבות הונהגה השפה העברית כשפת הוראה. | |||
האיש שפעל לתחיית השפה העברית היה אליעזר בן יהודה. הוא הקים את הבית העברי הראשון, בו התנהלו כל השיחות על טהרת השפה העברית. הוא הקים את "ועד הלשון העברי" בירושלים. כדי להפוך את השפה העברית לשפה מדוברת, חידש מילים כמו: רכבת, ממחטה, עגבניה. | האיש שפעל לתחיית השפה העברית היה אליעזר בן יהודה. הוא הקים את הבית העברי הראשון, בו התנהלו כל השיחות על טהרת השפה העברית. הוא הקים את "ועד הלשון העברי" בירושלים. כדי להפוך את השפה העברית לשפה מדוברת, חידש מילים כמו: רכבת, ממחטה, עגבניה. | ||
כאשר בשנת 1908 החליטה חברת "עזרה" להקים ביה"ס גבוה ללימודי המקצועות הטכניים, "טכניקום", ולידו ביה"ס תיכון ראלי, ששפת הלימוד בהם תהייה גרמנית, פרץ סכסוך בין נציגי עזרה לבין הציוניים, שדרשו ששפת ההוראה תהיה עברית. החל מאבק בישוב היהודי שנקרא "מלחמת השפות". במסגרת המאבק המורים והתלמידים בבתי הספר של "עזרה" שבתו ורובם עזבו את מוסדות החינוך של "עזרה" והקימו בעזרתה של ההסתדרות הציונית רשת חינוך חדשה שבה למדו עברית. למשל הגימנסיה העברית הרצליה ובית ספר תחכמוני ביפו. | |||
כתוצאה מכך השפה העברית הפכה להיות השפה השלטת בכל מוסדות החינוך של היישוב היהודי, מערכת החינוך שהייתה תחת אפוטרופסות של גורמים זרים הפכה להיות מערכת חינוך עברית לאומית עצמאית, דבר שחיזק את כוחו של היישוב והווה שלב לעצמאות תרבותית. | כאשר בשנת 1908 החליטה חברת "עזרה" להקים ביה"ס גבוה ללימודי המקצועות הטכניים, "טכניקום", ולידו ביה"ס תיכון ראלי, ששפת הלימוד בהם תהייה גרמנית, פרץ סכסוך בין נציגי עזרה לבין הציוניים, שדרשו ששפת ההוראה תהיה עברית. החל מאבק בישוב היהודי שנקרא "מלחמת השפות". | ||
במסגרת המאבק המורים והתלמידים בבתי הספר של "עזרה" שבתו ורובם עזבו את מוסדות החינוך של "עזרה" והקימו בעזרתה של ההסתדרות הציונית רשת חינוך חדשה שבה למדו עברית. למשל הגימנסיה העברית הרצליה ובית ספר תחכמוני ביפו. | |||
כתוצאה מכך השפה העברית הפכה להיות השפה השלטת בכל מוסדות החינוך של היישוב היהודי, | |||
מערכת החינוך שהייתה תחת אפוטרופסות של גורמים זרים הפכה להיות מערכת חינוך עברית לאומית עצמאית, דבר שחיזק את כוחו של היישוב והווה שלב לעצמאות תרבותית. | |||