עריכה אחת
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מלכים א' - פרק י"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי גיא) |
Danyisaking2 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
לשם מה מתכנס כל ישראל למפגש עם רחבעם בשכם? ראה גם שמואל ב' ה' 1 - 3. שתי ההתכנסויות נועדו לכריתת ברית שבה שבטי ישראל מסכימים לשלטון מלך מיהודה. בשמואל ב' שבטי ישראל באים מיוזמתם לחברון, בה דוד מלך, לאחר המלחמה בתומכי שאול כדי לכרות איתו ברית שבה הם מקבלים את מרות המלך היהודאי. מצב זה היה בימי דוד ושלמה. ועכשיו ההתכנסות בשכם נועדה לחידוש הברית עם רחבעם שבה סרים שבטי ישראל למרותו של מלך יהודאי. יש חוקרים הטוענים שחל כרסום מבחינת שבטי ישראל בלגיטימיות של רחבעם כמלך ובשלטון בית דוד בכלל. הראיות לכרסום בלגיטימיות של רחבעם: | לשם מה מתכנס כל ישראל למפגש עם רחבעם בשכם? ראה גם שמואל ב' ה' 1 - 3. שתי ההתכנסויות נועדו לכריתת ברית שבה שבטי ישראל מסכימים לשלטון מלך מיהודה. בשמואל ב' שבטי ישראל באים מיוזמתם לחברון, בה דוד מלך, לאחר המלחמה בתומכי שאול כדי לכרות איתו ברית שבה הם מקבלים את מרות המלך היהודאי. מצב זה היה בימי דוד ושלמה. ועכשיו ההתכנסות בשכם נועדה לחידוש הברית עם רחבעם שבה סרים שבטי ישראל למרותו של מלך יהודאי. יש חוקרים הטוענים שחל כרסום מבחינת שבטי ישראל בלגיטימיות של רחבעם כמלך ובשלטון בית דוד בכלל. הראיות לכרסום בלגיטימיות של רחבעם: | ||
# רחבעם נאלץ | # רחבעם נאלץ לעזוב את ירושלים, בירתו, ולהגיע לשכם, בירת חטיבת הצפון, כדי שזיקני ישראל המתאספים שם ימליכו אותו כמלך עליהם. דבר זה מעיד על ניסיונם למרוד במעמדה של ירושלים. רחבעם בהסכמתו לבוא, מראה חולשה. | ||
# בפני רחבעם מוצג תנאי: הקל מעומס והעול שאביך הטיל או שלא נקבל אותך כמלך עלינו. | # בפני רחבעם מוצג תנאי: הקל מעומס והעול שאביך הטיל או שלא נקבל אותך כמלך עלינו. | ||
# ירובעם המורד ששהה במצרים כל עוד שלמה היה חי חוזר אחרי ששלמה מת ורחבעם עלה לשלטון וחטיבת ישראל קראה לו לשוב. ירובעם פחד משלמה אך הוא אינו פוחד מרחבעם. | # ירובעם המורד ששהה במצרים, כל עוד שלמה היה חי, חוזר אחרי ששלמה מת ורחבעם עלה לשלטון וחטיבת ישראל קראה לו לשוב. ירובעם פחד משלמה אך הוא אינו פוחד מרחבעם. | ||
שתי ההתכנסויות הן לאותה מטרה אך התכנסות בשכם, כפי שהראיות מראות, יש בה פוטנציאל לפירוד והתפרקות הממלכה. שלטונו של רחבעם, לפי | שתי ההתכנסויות הן לאותה מטרה אך התכנסות בשכם, כפי שהראיות מראות, יש בה פוטנציאל לפירוד והתפרקות הממלכה. שלטונו של רחבעם, לפי חוקרים מסויימים, אינו יציב. חוקרים אחרים טוענים שאפשר לפרש את הטקסט בצורה אחרת לגמרי. הם טוענים שבואו של רחבעם הוא מחווה לישראל לא היכנעות. הם מבקשים ממנו בקשה מינורית, להקל ולא לבטל, ולא מציבים לו אולטימטום. אין בדבריהם התנגדות עקרונית לרחבעם אלא התנגדות למיסים ולעול. לפי שתי הסברות המצב הפיך, חטבית ישראל לא נקטה בשום אמצעים פרובוקטיביים עדיין. רחבעם פונה אל מנהיגי חטיבת ישראל ומבקש מהם זמן לחשוב על בקשתם ושיחזרו אליו בעוד שלושה ימים. חטיבת ישראל מצייתת לגמרי לרחבעם ולא עושה שום דבר בשלושה ימים אלו. במהלך שלושת הימים האלו רחבעם מתייעץ עם שני גופים בקשר לבקשה. הגוף הראשון מוגדר על ידי המחבר כיועציו של המלך שלמה. הגוף השני הוא בני גילו של רחבעם, יועצים מהדור החדש. | ||
עצת הזקנים - פסוק 7: העצה קצרה ומעדיה על חוכמתם של אותם זקנים. אם היום רחבעם יעשה | עצת הזקנים - פסוק 7: העצה קצרה ומעדיה על חוכמתם של אותם זקנים. אם היום רחבעם יעשה ויתורים בראשית שלטונו ויעשה מחווה לעם ויענה לבקשתם תיהיה עבד לעם הזה אז הם יהיו עבדים נאמנים, נתונים לשלטונך לכל אורך תקופת שלטונו. | ||
לפי עצת הילדים אם העם ביקש להקל את העול זהו איום למרד, הם מנסים לבחון את כוחו של רחבעם. הילדים שגדלו בארמון, קלטו גם הם את רוח הדברים. עצת הילדים היא מאוד ארוכה ומסוגננת ביחס לעצת הזקנים. הילדים יעצו לרחבעם לא רק להמשיך במדיניות אביו אלא לחמירה. לא רק לאכוף באמצעים נוקשים כמו אביו את המיסים אלא באמצעים קשים יותר. הילדים אומרים לרחבעם להעביר מסר לעם שהם צריכים לפחד ממנו יותר מאשר מאביו. הם משתמשים במטאפורה "קטני עבה ממתני אבי". המטאפורה נועדה כדי להבהיר לעם שאל להם לפקפק בכוחו של רחבעם ולנסות אותו כי הם פחדו משלמה ואצבעו הקטנה של רחבעם יותר חזקה ממותניו. הלשון של העצה בוטה ומסוגננת נועדהלהרחיק את העם מרחבעם, העם הוא אספסוף. הילדים שגדלו בארמון קלטו את הכוח ואת הנהתנות של חיי הארמון והשלטון. הזקנים מבססים את ראייתם לטווח הרחוק בעוד שהילדים מסתכלים רק על הזמן הקרוב. | לפי עצת הילדים, אם העם ביקש להקל את העול זהו איום למרד, הם מנסים לבחון את כוחו של רחבעם. הילדים שגדלו בארמון, קלטו גם הם את רוח הדברים. עצת הילדים היא מאוד ארוכה ומסוגננת ביחס לעצת הזקנים. הילדים יעצו לרחבעם לא רק להמשיך במדיניות אביו אלא לחמירה. לא רק לאכוף באמצעים נוקשים כמו אביו את המיסים אלא באמצעים קשים יותר. הילדים אומרים לרחבעם להעביר מסר לעם שהם צריכים לפחד ממנו יותר מאשר מאביו. הם משתמשים במטאפורה "קטני עבה ממתני אבי". המטאפורה נועדה כדי להבהיר לעם שאל להם לפקפק בכוחו של רחבעם ולנסות אותו כי הם פחדו משלמה ואצבעו הקטנה של רחבעם יותר חזקה ממותניו. הלשון של העצה בוטה ומסוגננת נועדהלהרחיק את העם מרחבעם, העם הוא אספסוף. הילדים שגדלו בארמון קלטו את הכוח ואת הנהתנות של חיי הארמון והשלטון. '''הזקנים מבססים את ראייתם לטווח הרחוק בעוד שהילדים מסתכלים רק על הזמן הקרוב.''' | ||
רחבעם בחר בעצת הילדים כי מבחינתו הזקנים אינם רלוונטים לחלוטין. הוא פונה להם רק בכלל שכך נהוג הוא פונה להם בצורה מאוד כללית. לעומתם הילדים אשר גדלו איתו מאוד רלוונטים וחושבים כמוהו. עצת הילדים היתה מראש ידועה ומקובלת עליו. הכינויים של היועצים מעידים על עמדת המחבר. "הזקנים" תמיד הייתה חבורה של יועצים מוכרים. "הילדים" - בשום מקום אחר לא מוזכרת קבוצת יועצים כמו זו. הזקנים הם בעלי ניסיון והם קלטו את חוכמת שלמה. הילדים אינם בעלי ניסיון, הם אמנם גם שהו בארמון אך הם רק קלטו את משחקי המילים, המותרות ומרחק הגדול בין העם למלך. רחבעם מוצג כחסר שיקול דעת והרבה פחות חכם מאביו. | רחבעם בחר בעצת הילדים כי מבחינתו הזקנים אינם רלוונטים לחלוטין. הוא פונה להם רק בכלל שכך נהוג הוא פונה להם בצורה מאוד כללית. לעומתם הילדים אשר גדלו איתו מאוד רלוונטים וחושבים כמוהו. עצת הילדים היתה מראש ידועה ומקובלת עליו. הכינויים של היועצים מעידים על עמדת המחבר. "הזקנים" תמיד הייתה חבורה של יועצים מוכרים. "הילדים" - בשום מקום אחר לא מוזכרת קבוצת יועצים כמו זו. הזקנים הם בעלי ניסיון והם קלטו את חוכמת שלמה. הילדים אינם בעלי ניסיון, הם אמנם גם שהו בארמון אך הם רק קלטו את משחקי המילים, המותרות ומרחק הגדול בין העם למלך. רחבעם מוצג כחסר שיקול דעת והרבה פחות חכם מאביו. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===פסוק 15=== | ===פסוק 15=== | ||
בפסוקים 1- 14 מוצגת סיבה אחת לבחירתו של רחבעם בעצת הילדים, סיבה אנושית. "ולא שומע המלך אל העם" -המלך, רחבעם, לא נענה לבקשת העם. "כי הייתה סבה מעם ה'" - "סיבה" באה מהשורש סב"ב ולא בפירושה כיום. כלומר ה' סובב את פני הדברים. "למען הקים את דברו אשר דיבר ה' ביד אחיה השילוני אל ירובעם בן נבט". הוא סובב את פני הדברים כדי לקיים את דבריו לאחיה. בפסוקים 1 - 14 מוצג נימוק אנושי, ריאלי להחלטתו של רחבעם. בפסוק 15 לעומת זה מוצגת סיבה דתית, תיאולוגית. פסוק 15 נועד להבהיר לקורא שכל הרצונות וכל האינטרסים של בני האדם תואמים במדוייק לתוכניתו של האל ששולט באירועים. בסיפור זה קיימת סיבתיות כפולה. | בפסוקים 1- 14 מוצגת סיבה אחת לבחירתו של רחבעם בעצת הילדים, סיבה אנושית. "ולא שומע המלך אל העם" -המלך, רחבעם, לא נענה לבקשת העם. "כי הייתה סבה מעם ה'" - "סיבה" באה מהשורש סב"ב ולא בפירושה כיום. כלומר ה' סובב את פני הדברים. "למען הקים את דברו אשר דיבר ה' ביד אחיה השילוני אל ירובעם בן נבט". הוא סובב את פני הדברים כדי לקיים את דבריו לאחיה. בפסוקים 1 - 14 מוצג נימוק אנושי, ריאלי להחלטתו של רחבעם. בפסוק 15 לעומת זה מוצגת סיבה דתית, תיאולוגית. פסוק 15 נועד להבהיר לקורא שכל הרצונות וכל האינטרסים של בני האדם תואמים במדוייק לתוכניתו של האל ששולט באירועים. בסיפור זה קיימת סיבתיות כפולה. | ||
* '''סיבתיות כפולה''' - תפישת עולם המופיעה בהרבה ספרי מקרא. לכל אירוע ישנה סיבה. ישנם אירועים שלהם 2 סיבות: סיבה | * '''סיבתיות כפולה''' - תפישת עולם המופיעה בהרבה ספרי מקרא. לכל אירוע ישנה סיבה. ישנם אירועים שלהם 2 סיבות: סיבה אנושית וסיבה אלוהית. ההסבר שהאנשים נותנים לא תמיד זהה להסברו של האל אך תמיד התוצאות זהות. | ||
בסיפור זה | בסיפור זה יש שתי סיבות המוצגות: בפרק י"א הסיבה היא חטאיו של שלמה ובפרק זה מוצגת סיבה אחרת, העלאת המיסים ואי הקבלה של דרישות העם. בכל מקרה הסיבות הן סיבות לאותו דבר: פילוג הממלכה. הטקסט בעצם אומר שכל הרצונות והאינטרסים של בני האדם הם חלק מתוכניתו של האל. | ||
===פסוקים 16- 24=== | ===פסוקים 16- 24=== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
שמעיה בעצם אומר לרחבעם בנימוק השני שאין לו טעם בכלל לצאת למלחמה כי הוא לא ישנה שום דבר בגלל שה' החליט על הכתרת ירובעם כמלך וכך יהיו הדברים. | שמעיה בעצם אומר לרחבעם בנימוק השני שאין לו טעם בכלל לצאת למלחמה כי הוא לא ישנה שום דבר בגלל שה' החליט על הכתרת ירובעם כמלך וכך יהיו הדברים. | ||
בסיפור מופיעים שני נביאים שלהם תפקיד חשוב בפילוג הממלכה: אחיה ושמעיה. פילוג הממכלה מקבל לגיטימציה מה' על ידי שליחים. ירובעם נטל את המלוכה מבית דוד לא בתחבולה ולא בכוח הזרוע אלא בחסות האל. כפי שהקשר של ה' עם בית דוד הותנה על ידי תנאי ככה גם מלוכתו של ירבעם. | בסיפור מופיעים שני נביאים, שלהם תפקיד חשוב בפילוג הממלכה: אחיה ושמעיה. פילוג הממכלה מקבל לגיטימציה מה' על ידי שליחים. ירובעם נטל את המלוכה מבית דוד לא בתחבולה ולא בכוח הזרוע אלא בחסות האל. כפי שהקשר של ה' עם בית דוד הותנה על ידי תנאי ככה גם מלוכתו של ירבעם. | ||
===פסוקים 25 - 33 פעולות ירובעם=== | ===פסוקים 25 - 33 פעולות ירובעם=== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
כל הפעולות נחוצות כדי ליצור מינהגי עבודת אל נפרדים ושונים ממנהגים של ממלכת יהודה. מנהגים שאינם תלויים במקומות ביהודה. הוא מבין שלא די במרד אלא ממלכת ישראל צריכה להגדיר את עצמה באופן שונה ממלכת יהודה ולהיות עצמאית ולא תלוייה ביהודה. | כל הפעולות נחוצות כדי ליצור מינהגי עבודת אל נפרדים ושונים ממנהגים של ממלכת יהודה. מנהגים שאינם תלויים במקומות ביהודה. הוא מבין שלא די במרד אלא ממלכת ישראל צריכה להגדיר את עצמה באופן שונה ממלכת יהודה ולהיות עצמאית ולא תלוייה ביהודה. | ||
ירובעם יודע שלאנשים יהיה קל יותר להתרגל מחדש למנהגים ישנים מאשר להתרגל למנהגים חדשים. שכם היא עיר שקשורה בזכרונות ההיסטוריים של העם עוד מתקופת האבות. ראה בראשית פרקים י"ב ו-ל"ג. בפנואל, ראה בראשית ל"ב 31-30, יעקב נלחם במלאך ה' וקיבל שם את השם "ישראל". שכם ופנואל הם ערים ומקומות עבריים עוד מהאבות בעוד שירושלים היא עיר יבוסית עד שדוד כבש אותוה. בדן קיים, החל מתקופת השופטים , מקדשבו משרת צאצא של בית דוד. גם בבית-אל היה קיים זמן רב מקדש. במקום זה חלם יעקב את החלום על המלאכים. בראשית | ירובעם יודע שלאנשים יהיה קל יותר להתרגל מחדש למנהגים ישנים מאשר להתרגל למנהגים חדשים. שכם היא עיר שקשורה בזכרונות ההיסטוריים של העם עוד מתקופת האבות. ראה בראשית פרקים י"ב ו-ל"ג. בפנואל, ראה בראשית ל"ב 31-30, יעקב נלחם במלאך ה' וקיבל שם את השם "ישראל". שכם ופנואל הם ערים ומקומות עבריים עוד מהאבות בעוד שירושלים היא עיר יבוסית עד שדוד כבש אותוה. בדן קיים, החל מתקופת השופטים , מקדשבו משרת צאצא של בית דוד. גם בבית-אל היה קיים זמן רב מקדש. במקום זה חלם יעקב את החלום על המלאכים. בראשית פרק כ"ח פסוק 10 ואילך ושופטים פרק י"ח. | ||
שמות ל"ב 3- 8. אהרון הקים עגל זהב שסימל את ה'. פסוקים אלו מראים שעגלים בתור סמל לה' הם דבר עתיק שאהרון החל. דבריו של ירובעם כאשר הציב את העגלים בבית-אל ובדן זהים לדברי אהרון. כלומר העגל הוא כלי פולחן לגיטימי. על פי התפיסה הצפונית שבטי ישראל השתחררו מעבדות שלמה לחירות. לפני שהלווים הוכזו כמשרתי האל הכהנים היו מכל השבטים. ראה במדבר פרקים ג' וח'. לפי ויקרא כ"ג מועד חג סוכות נקבע לפי מועד הקציר. לכן הזזת מועד החג היא לגיטימית כי הקציר מאוחר יותר. ירובעם אינו רפורמיסט כי הוא לא משנה שום דבר . הוא רסטורטור, הוא מחזיר מינהגים | שמות ל"ב 3- 8. אהרון הקים עגל זהב שסימל את ה'. פסוקים אלו מראים שעגלים בתור סמל לה' הם דבר עתיק שאהרון החל. דבריו של ירובעם כאשר הציב את העגלים בבית-אל ובדן זהים לדברי אהרון. כלומר העגל הוא כלי פולחן לגיטימי. על פי התפיסה הצפונית שבטי ישראל השתחררו מעבדות שלמה לחירות. לפני שהלווים הוכזו כמשרתי האל הכהנים היו מכל השבטים. ראה במדבר פרקים ג' וח'. לפי ויקרא כ"ג מועד חג סוכות נקבע לפי מועד הקציר. לכן הזזת מועד החג היא לגיטימית כי הקציר מאוחר יותר. ירובעם אינו רפורמיסט כי הוא לא משנה שום דבר . הוא רסטורטור, הוא מחזיר מינהגים ישנים. ירובעם הוא מדינאי חכם ולכן כל מעשיו הם לגיטימים. | ||
לעומת זו המחבר היהודאי לא רואה בדברים אלו לגימטימים. הוא מחדיר זאת כבר בדבריו של אחיה לירובעם (פרק י"א 32). אחיה מבהיר לירובעם שרק עיר אחת היא המרכז הדתי והיא עיר הבירה הלגיטימית. עיר זו היא ירושלים ואל לו להקים מרכזים אחרים. הסתייגות המחבר לכל פעולותיו של ירובעם: | לעומת זו המחבר היהודאי לא רואה בדברים אלו לגימטימים. הוא מחדיר זאת כבר בדבריו של אחיה לירובעם (פרק י"א 32). אחיה מבהיר לירובעם שרק עיר אחת היא המרכז הדתי והיא עיר הבירה הלגיטימית. עיר זו היא ירושלים ואל לו להקים מרכזים אחרים. הסתייגות המחבר לכל פעולותיו של ירובעם: | ||