43
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי LMB) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
===עזרא=== | |||
עזרא הסופר עלה ליהודה בשנת 458 לפנה"ס. לכינויו "הסופר" ישנן 2 פרשנויות אפשריות: <br> | |||
1. סופר הוא אדם הבקיא בתורה, מלמדה ומעתיקה. <br> | |||
2. סופר הוא פקיד בממשל הפרסי. (פרשנות זו מבהירה מהיכן נבעו סמכויותיו) <br> | |||
<font color="red">ככל הנראה, עזרא עלה לארץ כדי לחזק את מעמד הדת ביהודה ואת מעמד המקדש. הוא העלה עימו כלי כסף שתרמו יהודים בגולה לבית המקדש וקבוצת כוהים ולווים שיסייעו לו לחזק את מעמד המקדש.</font> | |||
<br> | |||
<br> | |||
*'''פעולותיו של עזרא ביהודה''' | |||
1. גירוש הנשים הנוכריות - עזרא פנה לעם ושיכנע אותם לגרש את הנשים הנוכריות. בקשתו לא התקבלה במלואה וההוכחה לכך היא שגם נחמיה נאלץ לפעול בעניין זה. <br> | |||
2. העלת שופטים ומינויים - עזרא העלה עימו שופטים ודיינים ומינה אותם ביהודה על מנת שיוכלו לבסס את חוקי התורה בעם. <br> | |||
3. קריאת התורה בציבור - עזרא כינס את העם והקיא את התורה בפינהם, הוא גם פירשה והסבירה אותה לעם על מנת לחזק את מעמדת התורה אצלהם ולהגביר את תחושת המחויבות של העם לנהוג לפי חוקי התורה. <br> | |||
*'''סמכויותיו ואופי פעילותו''' | |||
עזרא פעל ללא סמכות פוליטית כלשהיא, הוא לא מונה לפחה ומעמדו נבע מהיותו איש דת. הוא פעל על ידי הסרה, שיכנוע והפעלת לחץ מוסרי. | |||
*'''הישיגיו של עזרא''' | |||
הישיגיו של עזרא היו חלקיים. אופי פעילותו וסמכויתיו גררו הצלחה חלקית מצד אחד, אך מצד שני גם ההתנגדות שהתעוררה עקב פעילותו לא הייתה גדולה כל כך. | |||
===נחמיה=== | |||
נחמיה עלה לארץ 12 שנה אחרי עזרא. הוא יה שר המשקים של מלך פרס ועם בואו ליהודה מונה באופן רשמה לפחה (מנהיג מקומי מטעם האימפריה הפרסית). | |||
* '''פעולותיו של נחמיה ביהודה''' | |||
נחמיה פעל ביהודה בתחומים שונים. <br> | |||
<font color="blue">תחום דתי:</font> <br> | |||
1. מניעת מסחר בשבת - נחמיה מנע מסוחרים נוכרים להיכנס לירושלים ולסחור בה בשבת. הוא אף גירש סוחרים שהתמקמו מסביב לחומות על מנת למנוע מיהודים לצאת אליהם בשבת. <br> | |||
2. חתימת האמנה - נחמיה החתים את העם על מעין התחייבות בינהם לבין אלוהים. במהלך כריתת האמנה נשבע העם לקיים שורה של ציווי. מטרתה של האמנה הייתה חיזוק המחויבות של העם לחוקי התורה. באמנה הבטיח העם להיבדל מעמי הארצות האחרות ולא לשאת נשים נוכריות, לא לסחור בשבת עם גויים ולקיים בדי שנה שמיטת חובות. לתת תרומות ולתרום לתפעולו של בית המקדש. <br> | |||
<font color="blue">תחום ביטחוני:</font> <br> | |||
1. בניית החומה מסביב לירושלים - עם בואו ליהודה החל נחמיה בבניית חומה מסיס לירושלים אף שהדבר עורר התנגדות בקרב הגויים. החומה סייעה להגנת העיר וגם למניעת כניסה של סוחרים גויים לעיר בשבת. <br> | |||
<font color="blue">תחום חברתי:</font> <br> | |||
1. שמיטת חובות - נחמיה פעם להקלת המצב הכלכלי של האיכרים ביהודה. הוא אילץ את האצלוה לוותר על חובות קודמים ולהחזיר לאיכרים אדמות ובני משפחה שנלקחו כעונש עקב אי החזרת החוב. <br> | |||
* '''סמכויותיו ואופי פעילותו''' | |||
בשונה מעזרא, נחמיה פעל מתוך סמכות מדינית ברורה - הוא מונה לפחה. מינוי זה איפשר לו לנהוג ביתר תקיפות ובכוח על מנת להוציא לפעול את מדיניותו. כמו כן הועמד לרשותו גם צבא שליווה אותו. | |||
'''*הישגיו של נחמיה''' | |||
<br> | |||
סמכותו המדינית כפחה והכוח הצבאי שסייע לו, עזרו לנחמיה להוציא את פעולותיו באופן מלא. הוא הצליח לבנות את חומת ירושלים תוך 50 ימי על אף ההתנגדות הרבה, הוא החיל שמיטות חובות ומנע את המסחר בירושלים. | |||
פעילותו התקיפה של נחמיה עוררו התנגדות רבה הרבה יותר מפעולותיו של עזרא משום שהוא "כפה" עליהם את השינויים. בין המתנגדים היו היהודים המתיוונים, הגויים שישבו בארץ והשומורנים. |
עריכות