פעולותיהם של עזרא ונחמיה בקרב האוכלוסיה היהודית.: הבדלים בין גרסאות בדף

ביסוד פעולותיו של עזרא בולטת המגמה הבדלנית, הנוגדת את המגמה האוניברסאלית כפי שבא לידי ביטוי אצל ישעיהו השני. המגמה האוניברסאלית רואה בירושלים מרכז פולחני לכל העמים. מגמה זו, המגמה הבדלנית שאפה להרחיק את עם ישראל מהעמים האחרים ועזרא תמך בה. הוא שאף למנוע "התערבות זרע הקודש בעמי הארצות". הדבר לי נעשה מטעמים של התרחקות מעבודת אלילים אלא מסיבות לאומיות ולאו דווקא דתיות.

<br>

'''א. הפצת התורה בקרב העם ביהודה –''' תורת ישראל אשר הייתה ידועה לגולי בבל לא הייתה מוכרת ליישוב היהודי ביהודה שהכיר את התורה בנוסח הישן שהיא מוכר בא"י לפני החורבן. עזרא קרא מהתורה שהביא מבבל ואותה פירש בפני העם אשר התכנס לשמוע את קריאתו. עזרא קבע תקנה אשר קובעת שיש לקרוא בתורה לא רק בשבת בבוקר ובשלושת הרגלים אלא גם בימים שני וחמישי, במנחת שבת ובראש השנה. באופן זה הוא קירב את העם להבנת התורה ולקריאתה.<br>

'''ב. העתקת התורה וסידורה –''' עזרא מעתיק את התורה בכתב יתדות לכתב אשורי ובכך התאפשר לכל יהודי לקרוא בתורה. בנוסף, כותב עזרא את טעמי המקרא כדי ליצור מנגינה בזמן הקריאה. עזרא מסדר את התורה לחמישה חומשים ב - 54 פרשות, אחת לכל אחד משבועות השנה במטרה שתבוצע קיאה מסודרת של כל התורה ובכך קובע תקנה לחגוג אחת לשנה את סיום קריאת התורה – שמחת תורה.<br>