2,362
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
== רקע כללי: == | == רקע כללי: == | ||
שורה 19: | שורה 18: | ||
1947 – 1946 – העלייה המאורגנת אכן נפסקה, אולם היו רבים שעלו באופן עצמאי בעזרת מבריחים ערבים. | 1947 – 1946 – העלייה המאורגנת אכן נפסקה, אולם היו רבים שעלו באופן עצמאי בעזרת מבריחים ערבים. | ||
הגורמים לעלייה: אמנם שליחי המוסד לעליה ב' ראו את העלייה כאקט אידיאולוגי, הם היו מודעים לעובדה כי רובם הגדול של העולים עושים זאת ממניעים כלכליים ומרצון להגיע למקום בטוח יותר, בו יפתחו בפניהם אפשרויות כלכליות שלא עמדו בפניהם בסוריה, בה המצב הכלכלי היה קשה מאוד.<br> | הגורמים לעלייה: אמנם שליחי המוסד לעליה ב' ראו את העלייה כאקט אידיאולוגי, הם היו מודעים לעובדה כי רובם הגדול של העולים עושים זאת ממניעים כלכליים ומרצון להגיע למקום בטוח יותר, בו יפתחו בפניהם אפשרויות כלכליות שלא עמדו בפניהם בסוריה, בה המצב הכלכלי היה קשה מאוד.<br> | ||
דרכי העלייה: ממפקדי האוכלוסין עולה כי למרות שפעילות המוסד לעליה ב' הייתה נמרצת מאוד בין השנים 1945- 1944, לא חלה עליה משמעותית במספר העולים מסוריה. משמע – הרצון לעלות היה קיים, ופשוט היה נוח יותר לעולים להשתמש בשירותי אנשי המוסד, כיוון שזה פטר אותם מן הצורך למצוא את המבריחים בעצמם. <br> | |||
== דרכי העלייה: == | |||
ממפקדי האוכלוסין עולה כי למרות שפעילות המוסד לעליה ב' הייתה נמרצת מאוד בין השנים 1945- 1944, לא חלה עליה משמעותית במספר העולים מסוריה. משמע – הרצון לעלות היה קיים, ופשוט היה נוח יותר לעולים להשתמש בשירותי אנשי המוסד, כיוון שזה פטר אותם מן הצורך למצוא את המבריחים בעצמם. <br> | |||
ערי המוצא: חלב- 510, דמשק- 182, בירות- 100, סאמשילי- 37. | ערי המוצא: חלב- 510, דמשק- 182, בירות- 100, סאמשילי- 37. | ||
קהילות דמשק וחלב היו דומות בגדלן, אולם הפעילות הציונית בדמשק הייתה נרחבת ומסועפת הרבה ביותר מזו שבחלב. על רקע זה בולט במיוחד ריבוי העולים מחלב לעומת העולים מדמשק.<br> | קהילות דמשק וחלב היו דומות בגדלן, אולם הפעילות הציונית בדמשק הייתה נרחבת ומסועפת הרבה ביותר מזו שבחלב. על רקע זה בולט במיוחד ריבוי העולים מחלב לעומת העולים מדמשק.<br> | ||
קהילת חלב: מתוארת כקהילה מאוד קוסמו-פוליטי, בעלת מגוון עצום של זרמים ועמים בתוכה. ההפרדה בין המשפחות המבוססות למשפחות החלשות הייתה מאוד ברורה, והתבטאה בתחומי עיסוק, חופש הבחירה כיצד לחיות את חייך ואף באזור המגורים, אשר היה נפרד. העלייה מחלב הייתה מורכבת בעיקר מבני השכבות החלשות. משנת 1944 התרחשה ממש "התפרקות גטאות" שם, ויותר ממחצית היהודים שחיו בגטו עלו לא"י.<br> | קהילת חלב: מתוארת כקהילה מאוד קוסמו-פוליטי, בעלת מגוון עצום של זרמים ועמים בתוכה. ההפרדה בין המשפחות המבוססות למשפחות החלשות הייתה מאוד ברורה, והתבטאה בתחומי עיסוק, חופש הבחירה כיצד לחיות את חייך ואף באזור המגורים, אשר היה נפרד.<br> | ||
בני השכבה המבוססת לא נטו לעלות ארצה. חוקרים מעריכים כי היה זה הגורם הכלכלי אשר | העלייה מחלב הייתה מורכבת בעיקר מבני השכבות החלשות. משנת 1944 התרחשה ממש "התפרקות גטאות" שם, ויותר ממחצית היהודים שחיו בגטו עלו לא"י.<br> | ||
עליית הילדים מסוריה – עליית האלף | בני השכבה המבוססת לא נטו לעלות ארצה. חוקרים מעריכים כי היה זה הגורם הכלכלי אשר הניע אותם מלעלות, ולא תהליך של חילון והתבוללות, אשר בניגוד לקהילות אחרות, לא איפיין את השכבה המבוססת של קהילת חלב, אשר נודעה כמאוד שמרנית. <br><br> | ||
== עליית הילדים מסוריה – עליית האלף(1945): == | |||
מניעים: עליית הילדים הייתה יוזמה של שליחי הסוכנות בסוריה.<br> | מניעים: עליית הילדים הייתה יוזמה של שליחי הסוכנות בסוריה.<br> | ||
הגישה הכללית באותה תקופה הייתה שיש "לחסל את הגולה " ולהציל כל יהודי שנשאר בגולה. השליחים ששהו בסוריה ראו את מצב הילדים, אשר תוארו בפיהם כ " | הגישה הכללית באותה תקופה הייתה שיש "לחסל את הגולה " ולהציל כל יהודי שנשאר בגולה. השליחים ששהו בסוריה ראו את מצב הילדים, אשר תוארו בפיהם כ-"מתבוללים באשפתות, מוכים טראומה וכל מכה טרייה". הם הבינו כי אורח החיים ה"פרימיטיבי והתבוסתני" הוא אמנם טבעם של ההורים, אולם את הילדים הצעירים ניתן עדין להכוון לעבודה עברית, ולהופכם ל"צברים עליזים". <br> | ||
'''מטרות עליית הילדים:'''<br> | |||
:::*למנוע את רדיפת היהודים בגולה.<br> | |||
:::*להפוך את הילדים מיהודים גלותיים מנוונים לצברים ארצישראליים חדשים.<br> | |||
:::*לחזק את הישוב היהודי בארץ מספרית ומוראלית.<br> | |||
<br><br> | <br><br> | ||
'''תגובתם של ההורים:'''<br> | '''תגובתם של ההורים:'''<br> |