admin
664
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
פנים אחרות / ש"י עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מבוכה ועצב לאחר היציאה
אין תקציר עריכה |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
===מבוכה ועצב לאחר היציאה=== | ===מבוכה ועצב לאחר היציאה=== | ||
טוני ומיכאל נמצאים לבד כמעט לאורך כל הסיפור. הם הולכים יחד, משוחחים ומעלים זכרונות מחיי הנישואין, וחושפים את הסיבות לכישלונם. הדברים לא נאמרים בבית-אחת אלא נחשפים בתהליך איטי וארוך תוך כדי כאב, עצב ומבוכה. ההרגשה הכבדה של שניהם משתקפת גם בסביבתם "רוח '''עמומה''' הייתה שרויה על הרחוב '''ועמימות טרושה''' פעתה מבין אבניו", "החלונות הציצו מתוך כותלי הבתים זרים לעצמם וזרים לבתים". ההרגשה הקשה מתרככת ע"י זכרון זתי הבנות ביאטא בת ה- 9 ורינאטא בת ה- 7, אבל גם בזכרון זה יש משהו עצוב. מיכאל נזכר בעיני הבת הגדולה שהשחירו מעצב ומיגון כשראתה בפעם הראשונה את ההורים רביםץ הרגשה שניה שמלווה אותם היא של מבוכה. היא באה לידי ביטוי אצל מיכאל בתנועותיו: מסיר כובע, מנגב מצחו,מנגב את הכובע וחובש אותו. תינוקת של מוכרת פרחים מוציאה אותם מהמבוכה וגורמת לשינוי בהרגשה של שניהם. אצל טוני רגשות של חיבה, יש חיוך נוגה על שפתיה, אצל הרטמן היא גורמת לפתיחות והוא מתחיל לספר על עסקיו, בתחילה בצורה מבובלת ולאחר שמרגיש את תמיכת של טוני חזר וסיפר הכל לפי הסדר. בפעם הראשונה גורמי הגירושין מובנים טוב יותר לשני בני הזוג ולקוראים. הרטמן לא שיתף את אשתו בבעיותיו הכספיות והעסקיות והן גרמו לו רוגז, עצבונות וכעס שהביא עמו הביתה. העסקים נכנסו לביתו, הוא התחיל לעבוד גם בבית ולא היה לא זמן וסבלנות להיות עם אשתו ולאט לאט הוא מתרחק ממנה - כמעט שלא ראה אותה והביט בה. | טוני ומיכאל נמצאים לבד כמעט לאורך כל הסיפור. הם הולכים יחד, משוחחים ומעלים זכרונות מחיי הנישואין, וחושפים את הסיבות לכישלונם. הדברים לא נאמרים בבית-אחת אלא נחשפים בתהליך איטי וארוך תוך כדי כאב, עצב ומבוכה. ההרגשה הכבדה של שניהם משתקפת גם בסביבתם "רוח '''עמומה''' הייתה שרויה על הרחוב '''ועמימות טרושה''' פעתה מבין אבניו", "החלונות הציצו מתוך כותלי הבתים זרים לעצמם וזרים לבתים". ההרגשה הקשה מתרככת ע"י זכרון זתי הבנות ביאטא בת ה- 9 ורינאטא בת ה- 7, אבל גם בזכרון זה יש משהו עצוב. מיכאל נזכר בעיני הבת הגדולה שהשחירו מעצב ומיגון כשראתה בפעם הראשונה את ההורים רביםץ הרגשה שניה שמלווה אותם היא של מבוכה. היא באה לידי ביטוי אצל מיכאל בתנועותיו: מסיר כובע, מנגב מצחו,מנגב את הכובע וחובש אותו. תינוקת של מוכרת פרחים מוציאה אותם מהמבוכה וגורמת לשינוי בהרגשה של שניהם. אצל טוני רגשות של חיבה, יש חיוך נוגה על שפתיה, אצל הרטמן היא גורמת לפתיחות והוא מתחיל לספר על עסקיו, בתחילה בצורה מבובלת ולאחר שמרגיש את תמיכת של טוני חזר וסיפר הכל לפי הסדר. בפעם הראשונה גורמי הגירושין מובנים טוב יותר לשני בני הזוג ולקוראים. הרטמן לא שיתף את אשתו בבעיותיו הכספיות והעסקיות והן גרמו לו רוגז, עצבונות וכעס שהביא עמו הביתה. העסקים נכנסו לביתו, הוא התחיל לעבוד גם בבית ולא היה לא זמן וסבלנות להיות עם אשתו ולאט לאט הוא מתרחק ממנה - כמעט שלא ראה אותה והביט בה.<BR> | ||
"אביו לא הנחיל לו ממון"<BR> | |||
"אשתו לא הכניסה לו נדוניה"<BR> | |||
"כל שסיגל לו בעבודתו שעבד"<BR> | |||
הוא מתייחס לנישואים כאל עסק. כשהיה רווק עבד קשה ולא הייתה לו קורת-רוח וחשב שאם יתחתן ימצא קורת רוח מביתו. אבל אחר כך הלכו ופחתו צפיותיו ותקוותיו, התחיל להרגיש זר בביתו והתחיל להתרחק עוד יותר מטוני. הוא הרבה לו חברים והרגיש שהם מתעניינים בטוני יותר מאשר בו. הוא ניסה לקרוא ספרים שמעניינים אותה, עך אהבות ורגשות, אך הספרים אינם מוצאים חן בעיניו, וערכה של טוני יורד בעיניו. הבדידות הולכת וגוברת, הוא החל לעשן ולקנא בטוני ועשן הסיגריות מפריד ביניהם. עגנון משתמש במינוח פרקמטיה (=עסקים). בפרקי אבות כתוב: "אל תרבה שיחה עם האישה באישתו אמרו קל וחומר באשת חברו". המסר בסיפור זה יוצא כנגד תפיסת חז"ל ולמעשה עגנון רואה את שורש הרע ביחסים ביניהם בניתוק הקשר ובאי-השיתוף שבשתיקה בין השניים. בעצם, אומר עגנון להרטמן חבל שלא הייתה לך אמונה בהבנתה ומעשיותה של טוני. תהליך ההדרדרות מומחש במתארי-זמן החוזרים כמה פעמים. "בראשונה, משעברו הימים, התחיל, תחילה, אחר-כך, לבסוף". כל חוליה או תיאור מהווה תיאור תמציתי של התרחקות והסתגרות. העישון המופרז הואר סימן להסתגרות, עצבנות והתבודדות. אחר כך מתחילה קינאה שמחריפה והולכת עד שהוא נעשה אדיש, "לימים נתרגל בדבר", "עד שנתמעטה בעיניו". | |||
===תפקידה של טוני=== | |||
טוני מופנת ושומעת הרבה, רואה הרבה אבל מדברת מעט. טוני מסייעת למיכאל להפתח, לדבר להתוודות ותוך כדי זה להשתנות בכוח האזנה הפעילה שלה, מבטיחה וחיוכה. | |||