עריכה אחת
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
לבדי / חיים נחמן ביאליק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''השיר "לבדי" הוא שיר החושף את רגשותיו האמביוולנטיים (דו ערכיים) של הדובר-השר בהתייחסות לבית-המדרש. קורות חייו של המשורר מלמדים על רגישותו העמוקה לערכי היהדות.''' תנועת ההשכלה הביאה ציפיות חדשות, שגרמו לרבים מבאי בית המדרש לנטוש אותו. | '''השיר "לבדי" הוא שיר החושף את רגשותיו האמביוולנטיים (דו ערכיים) של הדובר-השר בהתייחסות לבית-המדרש. קורות חייו של המשורר מלמדים על רגישותו העמוקה לערכי היהדות.''' תנועת ההשכלה הביאה ציפיות חדשות, שגרמו לרבים מבאי בית המדרש לנטוש אותו. | ||
בשיר מתואר הקונפליקט הפנימי שבו נמצא | בשיר מתואר הקונפליקט הפנימי שבו נמצא הדובר: הדובר נקרע בין הרצון להישאר בבית המדרש, לבין הכמיהה לצאת ממנו. בבית הראשון מביע הדובר את צערו על כי לא זכה במה שזכו "כולם" – הם עזבו את בית-המדרש, מכיוון שהאמינו באושר הנמצא מחוצה לו. חבריו "שכחו" אותו בבית-המדרש, ולא לקחו אותו עמם. הדובר נשאר בודד בבית-המדרש, יחד עם השכינה, אשר ניסתה לסוכך עליו. בצערו הבין הדובר את מצבה של השכינה החרדה לשלומו, ומבקשת למנוע בעדו מלעזבה: השכינה כבר גורשה מכל מקום, והמקום היחיד שנותר עבורה הוא בית- המדרש. שם היא נמצאת, בצניעות ובחשכה, והמשורר נמצא יחד עמה. הדובר נמצא בקונפליקט פנימי: מצד אחד הוא שואף לצאת אל ה"אור", אל החיים החדשים, משום שאין הוא מסתפק בחיים צרים תחת חסותה של השכינה בלבד, ומצד אחר אין הוא יכול לעזוב את השכינה ואת לימודיו בבית המדרש. | ||
בשל עמדתו האמביוולנטית כלפי בית-המדרש והשכינה, אין המשורר פועל – אולם השכינה, היא המנסה למנוע בעדו מלעזבה, ומתוך פעולותיה ניתן ללמוד על התלבטותו: היא מפעילה הן גישה רגשית – בכי, התרפקות, והן גישה סמכותית – היא מונעת בעדו לצאת. פעולותיה מבטאות את הקשרים הקושרים את המשורר לבית-המדרש: קשרים רגשיים וקשרים של מחוייבות לסמכות. אולם דברי השכינה חושפים את הבעיה המרכזית, שאינה בעיית המשורר הנותר לבדו, אלא בעיית השכינה – שכוחה נשבר, וסמכותה התערערה, משום שכולם עזבו אותה. | בשל עמדתו האמביוולנטית כלפי בית-המדרש והשכינה, אין המשורר פועל – אולם השכינה, היא המנסה למנוע בעדו מלעזבה, ומתוך פעולותיה ניתן ללמוד על התלבטותו: היא מפעילה הן גישה רגשית – בכי, התרפקות, והן גישה סמכותית – היא מונעת בעדו לצאת. פעולותיה מבטאות את הקשרים הקושרים את המשורר לבית-המדרש: קשרים רגשיים וקשרים של מחוייבות לסמכות. אולם דברי השכינה חושפים את הבעיה המרכזית, שאינה בעיית המשורר הנותר לבדו, אלא בעיית השכינה – שכוחה נשבר, וסמכותה התערערה, משום שכולם עזבו אותה. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ה"שירה החדשה" היא תנועת ההשכלה, שהפיחה תקוות בלב יושבי בית-המדרש, היא נסכה בלבם תקוות לחיים חדשים והיתה עבורם רוח, אור ובוקר חדש. כולם עזבו בעקבות כוחות האיתנים של הרוח והאור והשאירו את האני-השר בבית-המדרש עם השכינה. | ה"שירה החדשה" היא תנועת ההשכלה, שהפיחה תקוות בלב יושבי בית-המדרש, היא נסכה בלבם תקוות לחיים חדשים והיתה עבורם רוח, אור ובוקר חדש. כולם עזבו בעקבות כוחות האיתנים של הרוח והאור והשאירו את האני-השר בבית-המדרש עם השכינה. | ||
בניגוד לכולם מתאר | בניגוד לכולם מתאר הדובר את עצמו כגוזל רך, שהוא קטן פיזית, חלש, תלוי ולא עצמאי נשכח ועזוב. גם את עצמו הוא אינו מתואר כאדם, שבחר או נקט יוזמה מכוונת להישאר בבית המדרש, אלא כאדם, שנשאר כאילו במקרה, מפני שבבהלת הריצה של כולם החוצה לא שמו לב אליו, כי היה מוסתר תחת כנפי השכינה, לא ראו אותו, לא לקחו אותו איתם ושכחו אותו. | ||
המצב החדש מעמיד את הדובר השר מול קונפליקט חזק, שבו משתתפים שני כוחות איתנים: העולם החדש מול עולם היהדות. העולם החדש מבטיח "שירה חדשה" ואור, לעומתו עולם היהדות הוא עולם של ערכים בני אלפי שנים, וכיצד ניתן לזנוח עולם מלא זה למען מה שמעבר לחלון? | המצב החדש מעמיד את הדובר השר מול קונפליקט חזק, שבו משתתפים שני כוחות איתנים: העולם החדש מול עולם היהדות. העולם החדש מבטיח "שירה חדשה" ואור, לעומתו עולם היהדות הוא עולם של ערכים בני אלפי שנים, וכיצד ניתן לזנוח עולם מלא זה למען מה שמעבר לחלון? | ||