חירות ושוויון בעת החדשה: הבדלים בין גרסאות בדף

חורף 1788. השנה היא שנת בצורת, קיים משבר קשה בתעשיית האריגים שגורם לחוסר עבודה חמור,החורף קשה ובפריז רעבים ללחם. מערכת המשפט משוחדת, הגבייה לא מאורגנת וכל זה גורם להכנסות פחותות לאוצר המלך, וזאת בנוסף לבזבוז העצום שמתקיים בחצר המלך. מלחמות שעורך מלך צרפת גורמות לצורך במזומנים. כל הניסיונות להטיל מיסים על המעמדות העליונים בכדי לשפר את תזרים המזומנים של המלך נתקל בהתנגדותם.

אסיפת המעמדות – אספת המעמדות בצרפת הייתה גוף מייעץ של "המשטר הישן" המלוכני, שנועד להביע בפני המלך את רחשי ליבו של העם. האספה כללה את נציגי שלושת המעמדות שהרכיבו את החברה הצרפתית:

•המעמד הראשון - אנשי הכמורה  

•המעמד השני – אנשי האצולה

•המעמד השלישי - אלה שאינם אנשי כמורה ואינם אנשי אצולה, ובמילים אחרות: פשוטי העם. מעמד זה כלל 98% מאוכלוסי צרפת, וכלל בתוכו, למעשה, שני תת-מעמדות: הבורגנים והאיכרים.

האספה לא התכנסה מאז 1614, והפרלמנט הציע למלך לכנס אותה על מנת לקבל החלטה בנושא המיסים שרוצה המלך לגבות. הרעיון היה לגבות מיסים מהאצילים והכמורה שהיו בעלי הון רב.  

לכל אחד מהמעמדות היה קול אחד במועצה, עובדה שנתנה משקל יתר לנציגי המעמד הראשון והשני, שתמיד חברו יחד ולא שילמו מיסים, כך שלמעמד השלישי לא היה ייצוג בפרלמנט כי תמיד היו במיעוט. הבורגנים טענו "אין מיסים ללא ייצוג".  

קיץ 1788. המלך מסכים לכנס את נציגי שלושת המעמדות וקובע את התאריך מאי 1789. מתנהלים וויכוחים לקראת הבחירות אבל עדיין אין ערעור על מעמד הכנסייה, ורובם תומכים במלוכה. התביעות הן:

1)לחוקק חוקה כתובה לצרפת.