19
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הרופא וגרושתו / ש"י עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ש"י עגנון/ הרופא וגרושתו: סידור ועריכה קלה
מיכאל%ספיר (שיחה | תרומות) (←משבר המשכילים:: עריכה וסידור למען בהירות) |
מיכאל%ספיר (שיחה | תרומות) (←ש"י עגנון/ הרופא וגרושתו: סידור ועריכה קלה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ש"י עגנון/ הרופא וגרושתו== | ==ש"י עגנון/ הרופא וגרושתו== | ||
===תמצית הסיפור=== | |||
הסיפור מסופר ע"י הגיבור שהוא הרופא שעובד בבית חולים בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה לבין מלחמת העולם השניה. הרופא מספר את הסיפור זמן רב לאחר התרחשותו. מדובר בסיפור ההכירות, הנישואין והגירושין של הרופא עם דינה, אחות רחמנית מבית החולים. | |||
המספר מתאר כיצד החולים, האחיות, הרופאים, אוהבים את דינה. הרופא מספר שכולם אהבו אותה, אבל רק הוא העז, ונישא לה. | |||
המספר מתאר כיצד החולים, האחיות, הרופאים, אוהבים את דינה | |||
הוא הציע לה נישואין בפגישתם הראשונה. | הוא הציע לה נישואין בפגישתם הראשונה. בימי האירוסין דינה חשה עצובה והרופא אינו יודע את הסיבה לכך. היא מתחמקת משאלותיו, עד שיום אחד היא מספרת לו שהיה לה מאהב אחר לפניו. | ||
בימי האירוסין דינה חשה עצובה והרופא אינו יודע את הסיבה לכך. היא מתחמקת משאלותיו, עד שיום אחד היא מספרת לו שהיה לה לפניו | |||
הרופא מופתע, אך לא שינה את יחסו כלפיה. הוא מבקש לדעת פרטים על המאהב הקודם, ומופתע ששומע שהיה פקיד פשוט ביותר(לבלר בבית המחוקקים). | הרופא מופתע, אך לא שינה את יחסו כלפיה. הוא מבקש לדעת פרטים על המאהב הקודם, ומופתע ששומע שהיה פקיד פשוט ביותר (לבלר בבית המחוקקים). | ||
החתונה היתה מצומצמת ביותר כי כך היה נהוג באותם ימים. | החתונה היתה מצומצמת ביותר כי כך היה נהוג באותם ימים. האורחים היחידים בחתונה הם קבוצת אנשים שהביא השמש כדיי שיהיה "מניין". אלה אנשים שבאו שעה קלה לפני כן מלוויה, ובאו כדי לקבל כמה פרוטות. | ||
האורחים היחידים בחתונה הם קבוצת אנשים שהביא השמש כדיי שיהיה "מניין". | |||
אלה אנשים שבאו שעה קלה לפני כן מלוויה, ובאו כדי לקבל כמה פרוטות. | |||
ירח הדבש שלהם לא מוצלח, מפני שהרופא מדמיין לו שבחדר הסמוך לשלהם נמצא המאהב של דינה וגם שהפרחים בחדרם הגיעו ממנו. | ירח הדבש שלהם לא מוצלח, מפני שהרופא מדמיין לו שבחדר הסמוך לשלהם נמצא המאהב של דינה וגם שהפרחים בחדרם הגיעו ממנו. | ||
| שורה 30: | שורה 24: | ||
היא מכינה את עצמה לחיים לבד ומוצאת עבודה בהתנדבות. | היא מכינה את עצמה לחיים לבד ומוצאת עבודה בהתנדבות. | ||
הרופא מסכים לבסוף לגט. | הרופא מסכים לבסוף לגט. הסיפור מסתיים כשהוא אומר שבלילות הוא עדיין קם וקורא לה – "אחות, אחות, בואי אצלי" (קריאה זו מופיעה בפתיחת הסיפור מפי החולים). | ||
הסיפור מסתיים כשהוא אומר שבלילות הוא עדיין קם וקורא לה – "אחות, אחות, בואי אצלי"(קריאה זו מופיעה בפתיחת הסיפור מפי החולים). | |||
===הדמויות בסיפור | ===הדמויות בסיפור=== | ||
====דינה==== | ====דינה==== | ||
דינה היא אחות רחמניה בבית החולים. האחות דינה אהובה על כולם: החולים, האחיות, הרופאים ואפילו האחות הראשית המרשעת והפרופסור שדואג למיטות מסודרות, וכמובן על המספר – הרופא שהעז לבקש את ידה. היא אישה נעימה, עיניה בצבע תכלת שחורה (מעיד על עצבות), היא שקטה ומרגישה אשמה בגלל יחסיה עם מאהבה הקודם. דינה היא דמות פסיבית מאוד בה חל שינוי בשנה השלישית. היא דמות שטוחה המשתנה רק בסוף. | דינה היא אחות רחמניה בבית החולים. האחות דינה אהובה על כולם: החולים, האחיות, הרופאים ואפילו האחות הראשית המרשעת והפרופסור שדואג למיטות מסודרות, וכמובן על המספר – הרופא שהעז לבקש את ידה. היא אישה נעימה, עיניה בצבע תכלת שחורה (מעיד על עצבות), היא שקטה ומרגישה אשמה בגלל יחסיה עם מאהבה הקודם. דינה היא דמות פסיבית מאוד בה חל שינוי בשנה השלישית. היא דמות שטוחה המשתנה רק בסוף. | ||
| שורה 42: | שורה 35: | ||
הוא מחליט על הגירושים, אם כי היא נטעה בליבו את הרעיון. | הוא מחליט על הגירושים, אם כי היא נטעה בליבו את הרעיון. | ||
===חלומו של הרופא | ===חלומו של הרופא=== | ||
דמויות בסיפור קצר (ובכלל) יכולות להיות מתוארות בשתי דרכים: באפיון ישיר ובאפיון עקיף. אפיון ישיר נעשה כשהדמויות עצמן, דמויות אחרות בסיפור או המספר בסיפור מעידות עליהן ישירות. לעומת זאת, אפיון עקיף מובן ע"י הקורא כנזרת של התנהגות הדמויות, מחשבותיהן, אנלוגיות ניגודיות וישירות עם דמויות אחרות, תיאורי טבע ונוף, חפצים וכן - חלומות. החלומות, במיוחד בספרות המאה ה-20, הם אמצעי חשוב מאוד לאפיון עקיף, כיוון שהחלומות, ע"פ זיגמונד פרויד (בן דורו של עגנון), הם הפתח לתת מודע, ומה שמפריע לאדם ביום, הוא חולם עליו בלילה (כפי שנאמר ביצירה אחרת של עגנון "[[סיפור פשוט / ש"י עגנון|סיפור פשוט]]"). | דמויות בסיפור קצר (ובכלל) יכולות להיות מתוארות בשתי דרכים: באפיון ישיר ובאפיון עקיף. אפיון ישיר נעשה כשהדמויות עצמן, דמויות אחרות בסיפור או המספר בסיפור מעידות עליהן ישירות. לעומת זאת, אפיון עקיף מובן ע"י הקורא כנזרת של התנהגות הדמויות, מחשבותיהן, אנלוגיות ניגודיות וישירות עם דמויות אחרות, תיאורי טבע ונוף, חפצים וכן - חלומות. החלומות, במיוחד בספרות המאה ה-20, הם אמצעי חשוב מאוד לאפיון עקיף, כיוון שהחלומות, ע"פ זיגמונד פרויד (בן דורו של עגנון), הם הפתח לתת מודע, ומה שמפריע לאדם ביום, הוא חולם עליו בלילה (כפי שנאמר ביצירה אחרת של עגנון "[[סיפור פשוט / ש"י עגנון|סיפור פשוט]]"). | ||
| שורה 82: | שורה 74: | ||
2. עצבותה של דינה גדלה, שכן היא קולטת - בתת מודע ולאחר מכן במודע - שהיא נשואה לאדם חולה נפש, אובססיבי וקנאי. | 2. עצבותה של דינה גדלה, שכן היא קולטת - בתת מודע ולאחר מכן במודע - שהיא נשואה לאדם חולה נפש, אובססיבי וקנאי. | ||
===סיום הסיפור | ===סיום הסיפור=== | ||
'''סיום סגור | '''סיום סגור''' הוא סיום בו הבעיה המרכזית שהוצגה נפתרה. | ||
אם הבעיה המרכזית בסיפור היא חיי הנישואין הכושלים, הרי שהיא נפתרה ע"י גירושין, וסיומו של הסיפור, אם כך, הוא סיום סגור. הקונפליקט המרכזי הגיע לידי פתרון. אלא שבלילות מושיט הגיבור, הרופא, את ידיו כאחד החולים וקורא "אחות, אחות, בואי אצלי". בעייתו הנפשית של הרופא לא נפתרה ולא נסגרה, מאחר שברור גם לו שהוא חולה, ולפיכך הגירושין לא פתרו את בעיותיו. ההיפוך הזה בין רופא לחולה נרמז לנו כבר באקספוזיציה, שכהרופא מספר לנו על דינה כך: "כיוון שנגלו עיניה עלי הייתי כשאר החולים". הרופא הוא למעשה גיבור טרגי - מגיע לידיעה רק בסוף, כשכל חיי הנישואין שלו קורסים אל מול עיניו, ובסוף הוא מגלה שהוא בעצם חולה. | אם הבעיה המרכזית בסיפור היא חיי הנישואין הכושלים, הרי שהיא נפתרה ע"י גירושין, וסיומו של הסיפור, אם כך, הוא סיום סגור. הקונפליקט המרכזי הגיע לידי פתרון. אלא שבלילות מושיט הגיבור, הרופא, את ידיו כאחד החולים וקורא "אחות, אחות, בואי אצלי". בעייתו הנפשית של הרופא לא נפתרה ולא נסגרה, מאחר שברור גם לו שהוא חולה, ולפיכך הגירושין לא פתרו את בעיותיו. ההיפוך הזה בין רופא לחולה נרמז לנו כבר באקספוזיציה, שכהרופא מספר לנו על דינה כך: "כיוון שנגלו עיניה עלי הייתי כשאר החולים". הרופא הוא למעשה גיבור טרגי - מגיע לידיעה רק בסוף, כשכל חיי הנישואין שלו קורסים אל מול עיניו, ובסוף הוא מגלה שהוא בעצם חולה. | ||
===משמעות שם הסיפור | ===משמעות שם הסיפור=== | ||
אם הסיפור הוא מונולוג וידויי המסופר בגוף ראשון, למה הכותרת נמסרת בגוף שלישי? הרופא שחרד לכבודו ולמעמדו מדבר על עצמו בגוף שלישי, כדי להזכיר את מעמדו הגבוה - רופא. הרופא, כפי שראינו לאורך כל הסיפור, לא מפספס הזדמנות להציג את הסטטוס הגבוה שלו. | |||
אם הסיפור הוא מונולוג וידויי המסופר בגוף ראשון, למה הכותרת נמסרת בגוף שלישי? הרופא שחרד לכבודו ולמעמדו מדבר על עצמו בגוף שלישי, כדי להזכיר את מעמדו הגבוה - רופא. הרופא, כפי שראינו לאורך כל הסיפור, לא מפספס הזדמנות להציג את הסטטוס הגבוה שלו. | |||
==השוואה עם "משבר המשכילים"== | ==השוואה עם "משבר המשכילים"== | ||