הרופא וגרושתו / ש"י עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף

בסוף הסיפור מסופר על דינה כך: "מטפלת הייתה בנערה אחת משותקת, בת אלמנה עניה, ולא קיבלה שכר על טרחתה. ולא עוד אלא שהייתה מסעייתה בממון ומביאה לה פרחים...". דינה חוזרת לטפל בחולים וכך היא סוגרת מעגל. היא שוב נעשית עצמאית וחוזרת לאישיותה ולמקצועה המקוריים. בכך היא מתקרבת לעבר עצמאות מוחלטת, לעבר גירושין. דינה עוזרת לנערה נכה להיות עצמאית, וזהו התהליך שהיא עברה. כן היא מביאה לנערה פרחים, וכך היא שוב סוגרת מעגל.  

הרופא מקדיש את פרק א' לתיאור אופייה ויופייה של דינה, ואת עיניה הוא מתאר כך: "יתירות על חיוכה עינייה מעין תכלת שחורה, שכל שהייתה מביטה בו ראה את עצמו כאילו הוא עיקרו של עולם". מתיאורו של הרופא עולה שדינה היא אישה יפה מאוד, ובמיוחד בולטות שפתייה ועינייה. אלו הם "הסמלים המסחריים" של דינה, שמסוגלים לשבות כל לב אדם (ואפילו את לבה של האחות הראשית המיזנתרופית). עם זאת, הביטוי "תכלת שחורה" הוא אוקסימורון (ביטוי המורכב מניגודים) שכן תכלת היא צבע בהיר, ואילו שחור הוא צבע כהה. בכך שהרופא רואה איזשהוא פגם אפל בעיניה הבהירות של דינה, הוא בעצם מזהה "פגם" אישיותי בדינה. נושא זה מפריע לו ומאוד מציק לו וזה מעיד על האובססיביות שלו, ועל היותו טיפוס כפייתי, והרופא אכן מזכיר את עינייה של דינה פעמים נוספות באקספוזיציה. ביטוי זה הוא בגדר רמז מטרים.