סיכום - שנות ה30: הבדלים בין גרסאות בדף

# תקופת המרד הערבי הביאה את קק"ל לרכוש קרקעות רבות. רבים מן הערבים ביקשו למכור את קרקעותיהם בשל מחסור כלכלי; מחירן של הקרקעות ירד וקק"ל ניצלה את ההזדמנות כדי לקנות קרקעות בזול, וליצור עובדות בשטח (כדי ליצור רצף התישבותי ושלא יהיו חלק מהמדינה הערבית). לכן, נרכשו קרקעות בצפון ובאזורים אסטרטגים.

# התיישבות חומה ומגדל (1936 עד 1939). לאור המאורעות שגרמו סכנה למפעל ההתישבותי ודרישת הערבים החוזרת לאסור עלייה, קניית קרקעות והתיישבות יהודית הוקמו בשנים 1936 - 1939 כ-50 יישובים חדשים, רובם קיבוצים.

====התנופה קשורה במספר גורמים:====

# '''במישור הפוליטי:''' ועדת פיל והמלצתה לחלק את ארץ-ישראל לשתי מדינות הביאה להקמת יישובים רבים בכל חלקי ארץ-ישראל כדי לקבוע עובדות בשטח ולאבטח אותן.

# '''במישור הצבאי:''' מטרת היישובים הייתה לבלום את פעולות הכנופיות הערביות במרד הערבי.

# '''במישור ההתיישבותי:''' נועדו היישובים ליישב את האדמות שנרכשו על-ידי יהודים ואף לשפר את הרצף הטריטוריאלי בין ההתיישבויות השונות.

====אופי ההתישבות:====

קבוצה של קיבוץ או מושב רכזה את המבנים שבעזרתם ניתן להקים ישוב במשך יום אחד, בבוקר הם עלו למקום המסומן, מקמו את החומות עם חצץ מסביב לחצר, באמצע החצר נבנה מגדל שמירה ועליו זרקור ובפינות החצר הוכשרו פינות ירי להגנה. שיאה של ההתיישבות הייתה העלייה לחניתה. בהקמת היישובים לקחו חלק חברי ההגנה, הנוער הציוני, הקיבוץ הדתי, קק"ל, הקיבוץ הארצי ועוד.

====תרומתם של יישובי חומה ומגדל:====

# ישובים אלה השתלבו במערך הבטחוני של ארגון ההגנה במאבק נגד הכנופיות הערביות. הם שימשו מעין בסיסים צבאיים ששלבו עבודת האדמה והשמירה.  

# ישוביי חומה ומגדל יצרו רצף התיישבותי חשוב בבקעת הירדן לבין עמק בית-שאן, בין השפלה לבין הנגב הצפוני.

# ישובים אלו הוכיחו כי ההתיישבות היא שקובעת את גבולות הארץ.