4
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מאין תקציר עריכה |
מ (←תקציר הרומן:) |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
הסיפור מציב את השאלה- מה קודם למה: אינדיוידואליות מול קולקטיביות, האם יכול הירשל להינצל מגורלו או שגורלו נתון בידי החברה?<BR> | הסיפור מציב את השאלה- מה קודם למה: אינדיוידואליות מול קולקטיביות, האם יכול הירשל להינצל מגורלו או שגורלו נתון בידי החברה?<BR> | ||
'''הרומן כרומן פסיכולוגי''': עיקר הרומן בגיבור, הירשל, שויתר על אהבתו, ויתור שהביא לטירופו.<BR> גורלו מיטלטל בין הגורל לבין ההכרעה. הקרע בין עולם הרוח ורצונותיו של הירשל לבין עולם החומר, כסף ומעמדות חברתיים גורם להירשל לברוח לעולם משלו- לעולם השיגעון.<BR> | '''הרומן כרומן פסיכולוגי''': עיקר הרומן בגיבור, הירשל, שויתר על אהבתו, ויתור שהביא לטירופו.<BR> גורלו מיטלטל בין הגורל לבין ההכרעה. הקרע בין עולם הרוח ורצונותיו של הירשל לבין עולם החומר, כסף ומעמדות חברתיים גורם להירשל לברוח לעולם משלו- לעולם השיגעון.<BR> | ||
'''הרומן כרומן חברתי''': הקונפליקט המרכזי ברומן הוא חברתי, מקורו במלחמת הדורות.<BR> החוויה האישית הנאבקת (או שאינה נאבקת) בחויה הקולקטיבית.<BR> רגש חיים חדש מתקומם על הישן.<BR> הסיפור מציג את סיפורה של שבוש, מסורותיה של שבוש והתגלות הפרצות הראשונות בחומתה: הסוציאליזם, תנועת ההשכלה, הציונות- תפיסות חדשות ושונות של הצעירים משל דור המבוגרים.<BR> הזמנים משתנים בשבוש ומעמדה של הדת יורד, כמו גם מעמדם של ערכים מוסריים.<BR> שבוש מתפתחת מבחינה כלכלית, סוחריה מתעשרים ונקבעת חלוקה מעמדית.<BR> נסיונותיה של החברה לשמור על מסגרותיה הקבועות שוחקות את החברה ואת היחיד.<BR> אם אדם מורד, הוא נחשב למשוגע ואו מת.<BR> בסיפור ישנה ביקורת חריפה על התנהגותה, ערכיה ומנהגיה של החברה, אך לצד זה קיימת התבוננות נוסטלגית הרואה את מעלותיה כמו עזרה לזולת, חיים חברתיים, שמירה על המסורת הדתית וסולידריות.<BR> החברה מוצגת ככזו '''שהכסף''' הוא הערך המרכזי שלה (בידי צירל הממון, ולכן בידה הכוח לכוון את עולמו של הירשל). עגנון מבקר את החברה השיבושית ביקורת כבדה, הן בגלוי("כך הם אנשי שבוש, מה שהגוף צריך האם יודעים, מה שהנפש צריכה הם לא יודעים") והן במישור הסמוי(בית הכנסת נצבע בצבע של בית נתיבות. צעירים באים לחוג הציוני לא בגלל הציונות אלא בשביל לשחק | '''הרומן כרומן חברתי''': הקונפליקט המרכזי ברומן הוא חברתי, מקורו במלחמת הדורות.<BR> החוויה האישית הנאבקת (או שאינה נאבקת) בחויה הקולקטיבית.<BR> רגש חיים חדש מתקומם על הישן.<BR> הסיפור מציג את סיפורה של שבוש, מסורותיה של שבוש והתגלות הפרצות הראשונות בחומתה: הסוציאליזם, תנועת ההשכלה, הציונות- תפיסות חדשות ושונות של הצעירים משל דור המבוגרים.<BR> הזמנים משתנים בשבוש ומעמדה של הדת יורד, כמו גם מעמדם של ערכים מוסריים.<BR> שבוש מתפתחת מבחינה כלכלית, סוחריה מתעשרים ונקבעת חלוקה מעמדית.<BR> נסיונותיה של החברה לשמור על מסגרותיה הקבועות שוחקות את החברה ואת היחיד.<BR> אם אדם מורד, הוא נחשב למשוגע ואו מת.<BR> בסיפור ישנה ביקורת חריפה על התנהגותה, ערכיה ומנהגיה של החברה, אך לצד זה קיימת התבוננות נוסטלגית הרואה את מעלותיה כמו עזרה לזולת, חיים חברתיים, שמירה על המסורת הדתית וסולידריות.<BR> החברה מוצגת ככזו '''שהכסף''' הוא הערך המרכזי שלה (בידי צירל הממון, ולכן בידה הכוח לכוון את עולמו של הירשל). עגנון מבקר את החברה השיבושית ביקורת כבדה, הן בגלוי ("כך הם אנשי שבוש, מה שהגוף צריך האם יודעים, מה שהנפש צריכה הם לא יודעים") והן במישור הסמוי (בית הכנסת נצבע בצבע של בית נתיבות. צעירים באים לחוג הציוני לא בגלל הציונות אלא בשביל לשחק שחמט. אנשים מסרבים להאמין שאדם באמת יכול להשתגע.). עגנון מאשים את החברה בחוסר רגש ובערכים משובשים (וזה מכור השם "שבוש"). החברה המעמדית לא נותנת לאף אחד למרוד בערכיה.<BR> | ||
גרשון שקד: ''הרומן מציג קונפליקטים שבין יחיד לחברה, אדם וגורל- מאפיינים נפוצים של הרומן של סוף המאה ה- 19 . ייחודו של עגנון מתבטא בעיצובם המפורט של הקונפליקטים באמצעות רשת סבוכה של מוטיבים שחלקם משמשים לעיצוב חיי הנפש וחלקם לעיצוב ההקשר החברתי.'' | גרשון שקד: ''הרומן מציג קונפליקטים שבין יחיד לחברה, אדם וגורל- מאפיינים נפוצים של הרומן של סוף המאה ה- 19 . ייחודו של עגנון מתבטא בעיצובם המפורט של הקונפליקטים באמצעות רשת סבוכה של מוטיבים שחלקם משמשים לעיצוב חיי הנפש וחלקם לעיצוב ההקשר החברתי.'' | ||
===דמותו של הירשל:=== | ===דמותו של הירשל:=== |
עריכות