למידה: הבדלים בין גרסאות בדף

את יסודות ההתניה האופרנטית הניח החוקר ברהמס פרידריך סקינר. סקינר ערך ניסוי שלמטרתה בנה תיבה (הנקראת "תיבת סקינר"). התיבה מכילה: מנורה, מגש מזון ודוושה. כאשר לוחצים על הדוושה משתחרר מזון הישר למגש המזון. אל התיבה סקינר הכניס חולדה. בשלב זה, סקינר שינה את פונקצית הדוושה, כך שלא ישתחרר מזון בלחיצתה. הוא נתן לחולדה להסתובב כרצונה בתוך התיבה ובדק באיזו תדירות החולדה לוחצת על הדוושה. בשלב השני, החזיר את הדוושה לפונקציה שתוכננה: כל לחיצה על הדוושה מביאה למזון. גם כאן בדק באיזו תדירות תלחץ החולדה על הדוושה. נמצא כי בשלב השני תדירות הלחיצות של הדוושה גדלה באופן ניכר.<BR>

המסקנה המתבקשת: החולדה למדה לקשר בין פעולת הלחיצה על הדוושה לבין קבלת המזון.<BR>ולכן ההגדרה של הפעולה הפעולה האופרנטית היא: שינוי בסביבה שמופיע קרוב לאחר התנהגות מסוימת ומשנה את ההסתברות של הופעת התגובה בעתיד. שינוי שגורם לעלייה בהסתברות הופעת התגובה הוא חיזוק.<BR>

נתינת חיזוק (חיובי או שלילי) לאחר התגובה המסויימת היא <B>חיזוק מלא</B>. נתינת חיזוק הניתן רק בחלק מן הפעמים לאחר התגובה המסויימת היא <B>חיזוק חלקי</B>. לשם תהליך הלמידה, נתחיל בד"כ מחיזוק מלא ולאחר מכן נעבור לחיזוק חלקי. היתרון של חיזוק חלקי: ההכחדה בו איטית יותר, וזאת משום שהאורגניזם לומד להמשיך להתנהג בדרך מסויימת למרות אי-קבלת החיזוק.<BR>

<B>עונש:</B> חיזוקים מלמדים את האורגיזם מה עליו כן לעשות, עונש לעומת זאת, מרגיל את האורגניזם מה <U>לא</U> לעשות. עונש לא מלמד, אלא רק נותן אינפורמציה לגבי מה לא צריך לעשות. נותנים עונש כאשר אין דבר שכן צריך לעשות. ביקורות נגד העונש: העונש הוא מדכא ויש לו השפעות שליליות. לכן צריכים ליצור אסיטואציה שיוכל האורגניזם לקבל חיזוק חיובי.<BR>