היסטוריה ב' - הקשיים בתהליך גיבושה של פולין כמדינה דמוקרטית חדשה(שאלת המיעוטים, מסורות שונות, ריבוי מפלגות, בעיות בטחון ועיצוב גבולות): הבדלים בין גרסאות בדף

במברקו של יוזף פילסודסקי ("מפקד הצבא הפולני") לממשלות המדינות האירופאיות בסוף 1918, נכתב כי פולין הוקמה כמדינת הלאום הפולני. הכרזתו הלמה את זכות ההגדרה העצמית ואכן הקמתה של מדינה פולנית עצמאית הוזכרה בפירוש במסמך 14 הנקודות של ווילסון. אולם שליש מאוכלוסייתה של פולין היה מורכב מבני מיעוטים – יהודים, גרמנים, אוקראינים וליטאים בעיקר. רוב בני המיעוטים האלה לא רצו להיטמע בעם הפולני והיה לרבים מהם קשר רגשי חזק למדינות השכנות. יתר על כן, חבר הלאומים דרש שפולין תחתום על "חוזה מיעוטים" כתנאי להכרה בעצמאותה, והסכם זה הבטיח לבני המיעוטים, בין השאר, אוטונומיה חינוכית-תרבותית שכללה את הזכות לקיים מוסדות חינוך משלהם (שיחנכו לקשר למורשת הלאומית שלהם) במימון המדינה.  

   

אוכלוסיה אינה בשלה לדמוקרטיה: העם היה נבער, אין מודעות לערכי הדמוקרטיה, היעדר בורגנות (מעמד ביניים) שתנהיג מהפכות. לאצולה אין אינטרס לכונן דמוקרטיה, הם מרוצים מהמצב הקיים.  

   

פולין הוקמה תוך כדי מאבק בין ממשלת פולין וצבאה לבין שכנותיה ממערב וממזרח. במברקו של גנרל פילסודסקי למדינות אירופה מנובמבר 1918 הוא תבע "את כל האדמות של פולין המאוחדת", ברומזו על הגבולות הקודמים של ממלכת פולין ("פולין ההיסטורית") – גבולות שכללו את ליטא ואוקראינה במזרח, את שלזיה ומזרח פרוסיה במערב ואף חלקים של צ'כוסלובקיה בדרום.  

השאיפה הזו ל"פולין הגדולה" הביאה לידי מלחמה עם הצבא האדום, שהדף את הצבא הפולני עד וורשה לפני שנסוג בלחץ המעצמות המערביות, שפעלו כדי לצמצם את שטחה של המדינה הקומוניסטית ורצו שפולין תשמש כמדינת חיץ בינה לבין מרכז היבשת. בסופו של דבר וילנה וסביבתה, יחד עם חלק מאוקראינה, נשארו בידי פולין ובריה"מ וליטא שאפו להזדמנות לשנות את המצב.

המצב במערב היה לא פחות מורכב. כדי לאפשר לפולין גישה לים, נוצר "הפרוזדור הפולני" משטח גרמניה לשעבר והעיר דנציג – עיר בעלת רוב גרמני גדול, שהוכרזה כ"עיר חופשית" בחסות חבר הלאומים אשר בה יש לפולין זכויות מסחריות מיוחדות. הקמת הפרוזדור גם ניתקה את מזרח פרוסיה משאר שטחה של גרמניה. בסיכומו של דבר, גרמניה נאלצה לוותר על חלקים מפרוסיה ושלזיה לפולין, בותרה לשתיים ונפרדה מדנציג. גרמנים רבים סירבו להשלים עם המצב הזה לאורך זמן.

   

ההבדלים הלאומיים והכלכליים בפולין, יחד עם שיטת הבחירות היחסיות שהונהגה בשנת 1921, הביאו לידי פיצול מפלגתי רב בפרלמנט והקשו מאוד על הקמת ממשלות קואליציוניות יציבות. בבחירות הראשונות שמונים מפלגות שונות התחרו ונציגים מ-15 מהן זכו למושבים בפרלמנט.

מגמה זו התחזקה מאוד לאחר פטירתו, כשהשתלט בפולין "מחנה האיחוד הלאומי", גוש לאומני ואנטישמי ששאב השראה מאיטליה הפאשיסטית ומגרמניה הנאצית.

החברה והכלכלה בפולין בתהליך מעבר מחברה חקלאית לחברה ומשק מודרניים

עם הקמת המדינה החדשה, המשק הפולני סבל ממספר נקודות תורפה:

ממשלת פולין ניסתה להתמודד עם הבעיות האלה ע"י הנהגתה של תוכנית מודרניזציה בחקלאות ובתעשייה מדיניות של פולינזציה וכלכלה ריכוזית ("איטאטיזם") בתחומים רבים. לקווי מדיניות זו היו ביטויים רבים: