מלכים א' - פרק י"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

המחבר מתאר את השלשלות הדברים אחרי סירוב רחבעם לבקשת העם. חטיבת ישראל יוצאת בהכרזה שמשמעותה קריאה להתנתקות ולמרד. חטיבת ישראל טוענת שאין להם שום דבר במשות. עם בית דוד ולכן הם אינם מוכנים לחדש את הברית. ראה שמואל ב' פרק כ', גם שם הושמעה קריאה דומה כך שזו לא פעם ראשונה ורחבעם יכל לצפות שדבר זה יקרה. רחבעם לא מתייחס ברצינות להכרזת ישראל. הוא שולח את האדם הממונה על גביית המיסים, הוא מתגרה בישראל. רחבעם שבוי בתפיסת עולמו ובטוח שישראל לא לוקחים אותו ברצינות. שליחת הממונה על המס נתפסה אצל ישראל כהתגרות והם סוקלים את הממונה על המס ורחבעם נאלץ לנוס על נפשו, חזרה לירושליים, בבושת פנים. חטיבת הצפון ממשיכה בפעולות ההתנתקות. הם מכריזים על עצמאות מדינית. הם ממליכים את ירובעם למלך, האדם שנשא את נס המרד ושהה בגלות במצרים הופך להיות מלך. המחבר, ראה פסוק 19, מתייחס לכל הסיטואציה כאל חטא, פשע בבית דוד.

בסיפור מופיעים שני נביאים שלהם תפקיד חשוב בפילוג הממלכה: אחיה ושמעיה. פילוג הממכלה מקבל לגיטימציה מה' על ידי שליחים. ירובעם נטל את המלכוה מבית דוד לא בתחבולה ואל בכוח הזרוע אלא בחסות האל. פכי שהקשר של ה' עם בית דוד הותנא על ידי תנאי ככה גם מלוכתו של ירבעם.