7
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
אמנון אני חולה / שלמה אבן גבירול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שלמה | הסיכום ממערכי השיעור לפרק שירת ימה"ב | ||
כתב וערך: המורה אלי פררה | |||
אמנון אני חולה / ר' שלמה אבן גבירול | |||
1. אַמְנוֹן אֲנִי חוֹלֶה קִרְאוּ אֱלֵי תָּמָר / כִּי חוֹשְקָהּ נָפַל בְּרֶשֶת וְגַם מִכְמָר. | |||
2. רֵעַי מְיֻדָּעַי אֵלַי הֲבִיאוּהָ, / אַחַת שְאֵלָתִי מִכֶּם אֲשֶר אֹמַר: | |||
3. קִשְרוּ עֲטֶרֶת עַל רֹאשָהּ וְהָכִינוּ / עֶדְיָהּ וְשִימוּ עַל יָדָהּ בְּכוֹס חָמָר. | |||
4. תָּבוֹא וְתַשְקֵנִי, אוּלַי תְּכַבֶּה אֵש / לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה בְּשָרִי אֲשֶר סָמָר. | |||
( השיר מסוּוג כשיר "חשק" – שיר אהבה. (על סוג השיר "חשק" ראה לעיל במושגים בעמ' 12 ס' 1 | |||
יש בו את מירב הקונבנציות (מוסכמות) המצויות בסוג שיר כזה: הנערה הבתולה (למרות שאין | |||
בשיר איזכור ממשי שהנערה בתולה, אבל יש רמיזות וקונוטציות מקראיות ברורות שמדובר | |||
בנערה בתולה, ועל כך בהמשך) הידידים והרֵעִים, שבאים לעזרתו של האוהב המיוסר ונותנים לו | |||
מעצותיהם ומעזרתם איך לקרב בין האוהבים, וכמובן הופעת כוס היין, המשתלב תמיד בשיר | |||
"חשק". כמו כן העדיים והתכשיטים שעל ידי הנערה, וכמובן, ראשית לכל; ייסורי-האוהב, עד | |||
שנחלתה נפשו מרוב אהבתו לאהובה, שאינה נענית. מחלה שסופה מוות. אימת-המוות מרחפת | |||
מעל ראשו של החולה האוהב, אם לא תיענה אהבתו. (קונבנציה: ראה לעיל במושגים בעמ' 8. על | |||
( הקונוטציה במונחים כלליים לספרות בעמ' 208 | |||
נושא השיר | |||
הנושא הוא פשוט וברור ואינו "מסתתר" מאחורי ביטויים נעלמים: מעשה בדובר שנפשו יוצאת אל אהובתו, | |||
ובגלל שהיא אינה נענית במהרה לקריאתו הוא נעשה חולה, ומי שירפא את חוליו היא כוס היין, שתשכיח | |||
ותשקיט (תְּכַבֶּה, כלשון השיר) את לבו מייסורי-אהבתו. הדובר מבקש מרעיו ומיודעיו, החברים הקרובים | |||
ביותר, שיעשו את מבוקשו: לקרא לה לתמר, שתבוא אליו, כי הוא, אמנון הדובר, חולה. ויש לקרוא את | |||
הדלת כך: "אמנון אני, חולה". בדלת מסביר הדובר, מדוע הוא נפל לחולי? מפני שנפל ברשת שטמנה לו תמר | |||
האהובה. רשת ומכמר; זוהי כפילות לשון (לשתי המילים אותה משמעות – רשת) הכפילות באה להסביר את | |||
העומק של נפילתו ברשת. יש בשיר כמובן, *קונוטציה מקראית (על *הקונוטציה ראה במונחים לספרות בעמ' | |||
208 ) ברורה מהספור התנכ"י של אמנון ותמר. אמנון המקראי מבקש את נפשו למות בגלל אהבתו לאחותו | |||
החורגת. שם, במקרא, הוא מִתְחלֶה ואינו חולה ממש, (ואילו כאן בשיר הוא חולה). במקרא ידידו מייעץ לו | |||
להביא את תמר אל חדרו בעורמה: שיבקש ממנה להכין לביבות ושתאכיל אותו מהן וכך יבריא. היא מגיעה | |||
לחדרו של אמנון כמצוותו, ומביאה לו לביבות לאכול, כדי שיבריא מידהּ. הוא סוגר עליה את הדלתות, | |||
ונאנסת על ידו. זהו הסיפור המקראי. בשיר שלפנינו יש שינוי. הדובר חולה ממש, ואינו מבקש שתמר תבריא | |||
אותו, אלא שיכינו אותה לקראתו ושיביאוה אליו, כדי שתשקה אותו מכוס התרעלה. | |||
טור 1: "אַמְנוֹן אֲנִי חוֹלֶה קִרְאוּ אֱלֵי תָּמָר / כִּי חוֹשְקָהּ נָפַל בְּרֶשֶת וְגַם מִכְמָר." | |||
אמנון האוהב חולה, מבקש לקרוא לתמר אהובתו, כי חושקָהּ (החושק, האוהב שלה) נפל | |||
ברשת אהבתה. בטור הראשון – תפארת הפתיחה, הנושאת את הרעיון המרכזי והנושא | |||
של השיר. ולהלן הפרמטרים של הקבועים של הקונבנציה לקישוט "תפארת הפתיחה": | |||
2 | |||
א. נושא השיר מובע כבר בראשיתו; אהבתו של אמנון לאהובתו תמר, אהבה קשה | |||
שמביאה אותו לידי חולי, שמצריך "תרופה בדוקה" לעניין זה, והיא כוס היין. | |||
ב. חריזה פנימית בין הדלת והסוגר; תָמָר = מִכְמָר. | |||
ג. קישוט בולט המפאר את הטור: השיבוץ מהמקרא של שני שמות האוהבים הידועים | |||
במקרא: אמנון ותמר. כסמל לזוג רומנטי ולאהבה "שורפת" עד כדי חולי. | |||
טור 2 : "רֵעַי מְיֻדָּעַי אֵלַי הֲבִיאוּהָ, / אַחַת שְאֵלָתִי מִכֶּם אֲשֶר אֹמַר:" | |||
הדובר פונה לרעֵיו ומיודעיו שיביאו אליו את תמר, כי הוא חולה ועל כן הוא מבקש | |||
מהם, שיביאו אותה אליו. עד כדי כך הוא חולה עד שהוא מבקש את נפשו למות. שיבוץ | |||
מספר "איוב". כפי שידוע לנו, הרשב"ג הרבה להביא סמלים ושיבוצים מספר איוב, בגלל | |||
ההקשרים שהוא עושה עם דמותו של איוב לדמותו שלו. והשיבוץ הוא: "מִי יִתֵּן תָּבֹוא | |||
שֶאֱלָתִי[...] וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ וִידַכְּאֵנִי יַתֵּר יָדֹו וִיבַצְּעֵנִי" (פרק ו' פ' 8-9 ) בפסוקים אלה מבטא | |||
איוב את משאלתו למות בעקבות ייסוריו ומחלת העור שלו. | |||
טור 3: "קִשְרוּ עֲטֶרֶת עַל רֹאשָהּ וְהָכִינוּ / עֶדְיָהּ וְשִימוּ עַל יָדָהּ בְּכוֹס חָמָר." | |||
בקשתו מהידידים ומחבריו לא רק להביא את האהובה תמר אליו, אלא "להכין" אותה | |||
וליַפּות אותה לקראתו. לקשור על ראשה עטרת (כתר-מלכות) זכר לספור המקרא של | |||
בת-המלך שלמה הנסיכה תמר. בדלת מסביר ומבקש הדובר; לא רק לשים כתר על | |||
ראשה, אלא גם "לקשט" אותה בעדיים כיאה לאהובה שבאה לחדרו של האהוב. ויש עוד | |||
בקשה בפיו; לשים בידה את כוס החָמָר, כלומר את כוס היין, חמר = יין, (הביטוי היום | |||
הוא "חֲמַרְמוֹרֶת", שנגזרה מהמילה חָמָר – יין). ,hang-over - בעברית למילה האנגלית | |||
טור 4 : "תָּבוֹא וְתַשְקֵנִי, אוּלַי תְּכַבֶּה אֵש / לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה בְּשָרִי אֲשֶר סָמָר". | |||
בטור זה, כתפארת הסיום, באה לידי ביטוי האהבה הלא מסופקת. האישה האהובה | |||
תבוא בעצמה אל האהוב המיוסר ותשקה אותו את כוס התרעלה, ובמותו אולי תיכבה | |||
אש אהבתו, אשר בִּלָּה (כַּלְתה) את בשרו ואשר בגללה שערו סָמַר. משאלת המוות בגלל | |||
האהבה נרמזת גם בשמות הגיבורים של שיר זה; אמנון ותמר. אהבת אח ואחות, | |||
האסורים על פי התורה ודינם מוות. זאת אהבה שאינה יכולה להתגשם בגלל האיסור | |||
החמור, ועל כן סופה מוות. | |||
.( דרכי העיצוב בשיר: (עיצוב – ראה לעיל במושגים לשירת ימה"ב עמוד 8 | |||
1. סוג השיר, שיר חשק (אהבה) משולב עם שיר יין. סוג השיר ומשמעותו לגבי נושא השיר. | |||
2. הקונוטציה המקראית לספור האהבה של אמנון ותמר הנסיכים, בני שלמה המלך. | |||
3. הצימוד המוכפל להדגשת נפילתו של האוהב ברשתה של תמר: "מכמר ורשת". | |||
4. כוס התרעלה. קונבנציה של שיר היין בשירת ימה"ב. המבטאים את יסוריו של האוהב. | |||
5. השיבוץ המקראי מספר איוב: " אַחַת שְאֵלָתִי". | |||
6. הצימוד בשיכול האותיות ושינוי משמעות: "לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה". | |||