תנאי החיים בגטו והשפעתם על הפרט, על המשפחה ועל החברה.

צפיפות ורעב

הגטאות הוקמו במכוון בשכונות עוני שהתאפיינו בתנאי סניטציה גרועים. שטח הגטו היה קטן מלהכיל את יושביו. במקומות מסויימים בכל חדר ישנן 8-6 נפשות.

קושי נוסף היה המחסור במזון, בגטאות שרר רעב כבד. מנות הרעב שחילקו השילטונות היו פחות מ10% מתצרוכת מינימלית של קלוריות לאדם. קבוצות מבריחים הבריחו לגטו מצרכים חיוניים דרך צינורות תת קרקעיים, ובעגלות המתים. רבים מצאו את מותם במהלך הברחת המזון.

תברואה לקויה, מחלות, ומוות.

מצב התברואה הקשה בגטאות, נבע מהעדר תשתית תברואתית הולמת באזורים שנקבעו כתחום הגטו. תושבי הגטו התקשו לשמור על נקיון בסביבת מגוריהם ולהקפיד על נקיונם האישי, כתוצאה מהרעב, והלחץ היום יומי להשרדות. כתוצאה מכך פרצו בגטו מחלות מידבקות ומגיפות, שגרמו לתמותה המונית.

גם לקור הייתה השפעה על ממדי התמותה, לגטאות סופקו מעט מאוד חומרי הסקה. אנשים החלו ברוב יאוש לחפש חמרי הסקה בכל מקום אפשרי, הם פרקו בתים הרוסים דלתות פנימיות ומשקופי בתים.

ההנהגה הציבורית ניסתה להתמודד עם המגפות ונגעי התחלואה, אך המלאי המוגבל של התרופות והאמצעים הרפואיים לא אפשר מתן עזרה ממשית.

עבודות כפיה

למן ימי הכיבוש הראשונים הוטלה על היהודים החובה לעבוד בעבודות כפייה. עבודות אלו היו קשות פיסית ומשפילות מבחינה אנושית, אך רבים התנדבו אליהן, בשל ההטבות שהעניקו- בעיקר הקצבת מזון נוספת. ראשי היונדארט עודדו את האנשים לעבוד, כדי להוריד את רמת המצוקה, וכדי לשאת חן בעיני השלטונות הגרמנים.

השפעה על הפרט: רעב, מחלות, צפיפות, השפלה. נסיון לשרוד בכל דרך - מציאת דרכים יצירתיות לשרוד, הברחות, ייצור חשאי.

השפעה על המשפחה: את מקום האב תפשה פעמים רבות האם, לאחר שהאב נשלח לעבודות, או שהוא חדל לתפקד. ילדים עסקו בהברחות כדי להביא אוכל לביתם. אמהות נאלצו להתמודד במציאות היום יומית של גידול משפחה, ילדים, והשגת מזון וקיצובו. הן ניסו לנסוך מעט נורמליות בילדים בחיפושם אחרי פיסת דשא להנעים את זמנם.

השפעה על החברה: החיים בגטו הצמיחו בעיות חברתיות רבות כגון גניבות. היו פערים כלכליים וחברתיים. אלו שהכסף היה מצוי בכיסם נהגו ללכת למקומות בילוי שנוסדו בגטו, מה שעורר ביקורת רבה, והיו בודדים שהשיגו כסף וסירבו עם זאת לעזור לזולת.