תוכנית בילטמור- תוכנה. במה היא מהווה שינוי במדיניות הציונית?

מתחילת מלחמת העולם השנייה, התנהלו בתנועה הציונית דיונים על הצורך להציג בפני בריטניה דרישה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

במאי 1942 התכנסה במלון "בילטמור" (על שמו נקראת התכנית) שבניו יורק ועידה ציונית בהשתתפות ראשי התנועה הציונית, וביניהם נשיא התנועה, ד"ר חיים וייצמן, ויושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, דוד בן גוריון.

להלן ההחלטות המרכזיות שנתקבלו בועידה:

סדר העולם החדש עם בוא הנצחון, על יסודות השלום, הצדק והשוויון, לא ייתכן בלתי אם תיפתר בו שאלת חוסר המולדת של העם היהודי. על כן, יש:
א. לפתוח את שערי ארץ ישראל לעלייה יהודית.
ב. למסור לסוכנות היהודית את השלטון על העלייה ולהעניק לה את הסמכות הדרושה לפיתוח הארץ ובניינה, לרבות פיתוחן של כל אדמות הבור הבלתי נושבות.
ג. לכונן את ארץ ישראל כקומונוולט (קהילייה) יהודי מעורה במבנה הדמוקרטי החדש של העולם.

תכנית זו אושרה בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים. מנסחי התכנית בחרו להשתמש במילה "קומונוולט" ולא "מדינה", אך הכוונה הייתה ברורה - אין כל כוונה לחזור למנדט, ויש לפורר את הספר הלבן.