על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
צילום חדשותי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הצילום החדשותי וחופש הביטוי''' | |||
צילום חדשות מתמקד מטבע הדברים באירועים ובבני אדם הנמצאים בחדשות ומהווים נושא לסיקור בעמודי החדשות של העיתון היומי. דוגמות בולטות לכך הן: הופעות פומביות של מנהיגים פוליטיים, אנשים שנפגעו במלחמות או בפיגועים, מעשים פליליים וכו'. | צילום חדשות מתמקד מטבע הדברים באירועים ובבני אדם הנמצאים בחדשות ומהווים נושא לסיקור בעמודי החדשות של העיתון היומי. דוגמות בולטות לכך הן: הופעות פומביות של מנהיגים פוליטיים, אנשים שנפגעו במלחמות או בפיגועים, מעשים פליליים וכו'. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
התצלומים הרבים הרואים אור בעיתונים ובכתבי עת בישראל ובעולם מגיעים ממספר מקומות מרכזיים: | התצלומים הרבים הרואים אור בעיתונים ובכתבי עת בישראל ובעולם מגיעים ממספר מקומות מרכזיים: | ||
1. | 1. '''צלמי העיתון'''- העיתון מעסיק צלמים קבועים שעליהם לבצע משימות מסויימות לפי בקשת המערכת. | ||
2. | 2. '''צלמים עצמאיים'''- אלה צלמים שאינם קשורים להסכם קבוע לעיתונים, אלה מצלמים אירועים באופן עצמאי ומספקים תצלומים לכל מערכות העיתונים. | ||
3. | 3. '''סוכנויות צילום ישראליות ובינלאומיות'''- סוכנויות המאגדות בתוכן צלמים עצמאיים, מספקות תצלומי עיתונות לצד תצלומים המבוצעים לפי הזמנה של חברות ומוסדות. | ||
4. | 4. '''סוכנויות ידיעות'''- מרבית הסוכנויות הבינלאומיות הן חלק מסוכנויות הידיעות הידועות: "רויטרס", "עית"ם", AFP (צרפת), מספקות דרך קבע לעיתונים המנויים על שירותיהן לא רק ידיעות וכתבות אלא גם תצלומים. התצלומים מועברים אליהם באמצעות האינטרנט. | ||
5. | 5. '''תלומים מאזרחים'''- יש אזרחים שנקלעו לאירועים מעניינים או חשובים וצילמו אותם והם מציעים אותם לעיתונות, לעיתים תמורת תשלום. לדוגמה: צילום רצח רבין ע"י האזרח גרשון שלוינסקי. | ||
6. | 6. '''תצלומים של חברות ליחסי ציבור או מחלקות ליחסי ציבור בארגונים שונים'''- חברות ליחסי ציבור אינן מסתפקות במקרים רבים רק בשיגור הודעות לעיתונות (קומיניקטים) אלא גם מלוות אותן בתצלומים של בני אדם או של אירועים. | ||
'''הערכיות התקשורתית ואיכות הצילום''' | |||
בבחירת התצלום המתאים לפרסום יש חשיבות רבה לערכיות התקשורתית של האירוע המצולם, אך עורך תצלומים טוב אינו מסתפק בכך אלא מחפש גם את איכות הצילום ואת הערכים המוספים של התצלום. | בבחירת התצלום המתאים לפרסום יש חשיבות רבה לערכיות התקשורתית של האירוע המצולם, אך עורך תצלומים טוב אינו מסתפק בכך אלא מחפש גם את איכות הצילום ואת הערכים המוספים של התצלום. | ||
קיימים חמישה קריטריונים לבחינת הערכיות החדשותית של התצלום: | קיימים חמישה קריטריונים לבחינת הערכיות החדשותית של התצלום: | ||
1. | 1. '''ההקשר החדשותי'''- האם התצלום משקף את האירוע או את הדמות שהם נושא הידיעה. למשל, פינוי פצועים אחרי פיגוע, לחיצת יד בין מנהיגים בעת חתימת הסכם וכו'. | ||
2. | 2. '''הנצחת הרגע'''- קיימת חשיבות מיוחדת לתצלומים המנציחים אירועים בעת התהוותם והתרחשותם. למשל התצלום שבו נרא רוצחו של הנשיא קנדי יורה בו מטווח קצר או תצלום של נפילת מגדלי התאומים. | ||
3. | 3. '''סיפוריות ופעולה'''- תצלום עיתונאי טוב למעשה צריך לספר את סיפור האירוע ללא צורך בתיאור מילולי. | ||
4. | 4. '''בלעדיות'''- לבלעדיות על התמונה חשיבות מיוחדת על רקע התחרות בין אמצעי התקשורת. מבחן הבלעדיות הוא אחד הקריטריוניםם לקביעת הערכיות החדשותית. | ||
5. | 5. '''ההשפעה על הקורא'''- עיתונים רבים בעיקר פופולאריים אינם מסתפקים במסירת מידע אלא גם מבקשים לעורר תגובה כלשהי מצד הקורא, בעיקר במישור הרגשי. למשל, רגשות כמו חמלה, כעס, רחמים וכו'. | ||
קריטריונים נוספים לצילום עיתונות הקשורים לאיכות הצילום: | קריטריונים נוספים לצילום עיתונות הקשורים לאיכות הצילום: | ||
1. | 1. '''האיכות הטכנית של התצלום'''- חשוב במערכות הצילומים לקבל תצלומים ברורים, בהירים, חדים ולא עמוסים. אחד השיקולים הוא שיש צורך להדפיס אלפי עיתונים וכתוצאה מכך איכות הצילום יורדת ולכן במקור חייב להתקבל תצלום באיכות טובה. | ||
2. | 2. '''קומפוזיציה'''- מכלול המרכיבים הנכללים בתמונה ובעיקר מיקומו של הנושא המרכזי ביחס למרכיבי הרקע. לעיתים מרכיבי הרקע פוגעים באיכות הצילום אך צריך לדעת שהם אמורים לדעת שהם צריכים להוסיף לאיכות הצילום ולתרום לסיפור המשתקף ממנו. | ||
גרסה אחרונה מ־23:13, 10 במאי 2008
הצילום החדשותי וחופש הביטוי
צילום חדשות מתמקד מטבע הדברים באירועים ובבני אדם הנמצאים בחדשות ומהווים נושא לסיקור בעמודי החדשות של העיתון היומי. דוגמות בולטות לכך הן: הופעות פומביות של מנהיגים פוליטיים, אנשים שנפגעו במלחמות או בפיגועים, מעשים פליליים וכו'.
צלם העוסק בצילום חדשותי צריך להיות בעל כישורים כפולים: צלם ועיתונאי! התצלומים הרבים הרואים אור בעיתונים ובכתבי עת בישראל ובעולם מגיעים ממספר מקומות מרכזיים:
1. צלמי העיתון- העיתון מעסיק צלמים קבועים שעליהם לבצע משימות מסויימות לפי בקשת המערכת.
2. צלמים עצמאיים- אלה צלמים שאינם קשורים להסכם קבוע לעיתונים, אלה מצלמים אירועים באופן עצמאי ומספקים תצלומים לכל מערכות העיתונים.
3. סוכנויות צילום ישראליות ובינלאומיות- סוכנויות המאגדות בתוכן צלמים עצמאיים, מספקות תצלומי עיתונות לצד תצלומים המבוצעים לפי הזמנה של חברות ומוסדות.
4. סוכנויות ידיעות- מרבית הסוכנויות הבינלאומיות הן חלק מסוכנויות הידיעות הידועות: "רויטרס", "עית"ם", AFP (צרפת), מספקות דרך קבע לעיתונים המנויים על שירותיהן לא רק ידיעות וכתבות אלא גם תצלומים. התצלומים מועברים אליהם באמצעות האינטרנט.
5. תלומים מאזרחים- יש אזרחים שנקלעו לאירועים מעניינים או חשובים וצילמו אותם והם מציעים אותם לעיתונות, לעיתים תמורת תשלום. לדוגמה: צילום רצח רבין ע"י האזרח גרשון שלוינסקי.
6. תצלומים של חברות ליחסי ציבור או מחלקות ליחסי ציבור בארגונים שונים- חברות ליחסי ציבור אינן מסתפקות במקרים רבים רק בשיגור הודעות לעיתונות (קומיניקטים) אלא גם מלוות אותן בתצלומים של בני אדם או של אירועים.
הערכיות התקשורתית ואיכות הצילום
בבחירת התצלום המתאים לפרסום יש חשיבות רבה לערכיות התקשורתית של האירוע המצולם, אך עורך תצלומים טוב אינו מסתפק בכך אלא מחפש גם את איכות הצילום ואת הערכים המוספים של התצלום. קיימים חמישה קריטריונים לבחינת הערכיות החדשותית של התצלום:
1. ההקשר החדשותי- האם התצלום משקף את האירוע או את הדמות שהם נושא הידיעה. למשל, פינוי פצועים אחרי פיגוע, לחיצת יד בין מנהיגים בעת חתימת הסכם וכו'.
2. הנצחת הרגע- קיימת חשיבות מיוחדת לתצלומים המנציחים אירועים בעת התהוותם והתרחשותם. למשל התצלום שבו נרא רוצחו של הנשיא קנדי יורה בו מטווח קצר או תצלום של נפילת מגדלי התאומים.
3. סיפוריות ופעולה- תצלום עיתונאי טוב למעשה צריך לספר את סיפור האירוע ללא צורך בתיאור מילולי.
4. בלעדיות- לבלעדיות על התמונה חשיבות מיוחדת על רקע התחרות בין אמצעי התקשורת. מבחן הבלעדיות הוא אחד הקריטריוניםם לקביעת הערכיות החדשותית.
5. ההשפעה על הקורא- עיתונים רבים בעיקר פופולאריים אינם מסתפקים במסירת מידע אלא גם מבקשים לעורר תגובה כלשהי מצד הקורא, בעיקר במישור הרגשי. למשל, רגשות כמו חמלה, כעס, רחמים וכו'.
קריטריונים נוספים לצילום עיתונות הקשורים לאיכות הצילום:
1. האיכות הטכנית של התצלום- חשוב במערכות הצילומים לקבל תצלומים ברורים, בהירים, חדים ולא עמוסים. אחד השיקולים הוא שיש צורך להדפיס אלפי עיתונים וכתוצאה מכך איכות הצילום יורדת ולכן במקור חייב להתקבל תצלום באיכות טובה.
2. קומפוזיציה- מכלול המרכיבים הנכללים בתמונה ובעיקר מיקומו של הנושא המרכזי ביחס למרכיבי הרקע. לעיתים מרכיבי הרקע פוגעים באיכות הצילום אך צריך לדעת שהם אמורים לדעת שהם צריכים להוסיף לאיכות הצילום ולתרום לסיפור המשתקף ממנו.