פרק רביעי - אירופה והמזרח התיכון, לאחר מלחמת העולם הראשונה

סיכום זה זקוק לתיקוני עריכה. לפרטים ראה קטגוריה: סיכומים הדורשים תיקון

נא לא להוריד הודעה זו עד שיגמרו כל תיקוני העריכה בסיכום זה.

1.סיום המלחמה והסדרי השלום

שנת 1918 הייתה השנה הקובעת. תחילה היה נראה שידה של גרמניה על העליונה, כי רוסיה פרשה מהמלחמה וגרמניה השתחררה מהחזית המזרחית ויכלה לתקוף חזק יותר בחזית המערבית.

אך לבסוף גרמניה הוכרעה בזכות, הכנסת הטנק לשימוש ובזכות הצטרפותה של ארה"ב למלחמה (בעקבות הטבעת האונייה "לוזיטנה"). הצטרפות ארה"ב למלחמה הביאה כוחות צבא רעננים, אספקה, ציוד, מימון להוצאות המלחמה ותמיכה מורלית.

בולגריה הייתה המדינה הראשונה שהתמוטטה וביקשה שביתת נשק. אחריה נכנעו תורכיה ואוסטרו –הונגריה ולבסוף גם גרמניה.

לאחר שנחתמו הסכמי שביתת נשק עם המדינות שנכנעו התכנסה בפריס ועידת שלום של המדינות המנצחות: צרפת, בריטניה, ארה"ב ןאיטליה. בועידה נוסחו הסכמי השלום עם המדינות המנוצחות: גרמניה, אוסטרו- הונגריה, האימפריה העותומנית, בולגריה.

הסכם השלום הראשון נחתם עם גרמניה ונקרא חוזה ורסאי.

חוזה ורסאי: באפריל 1919 הוזמנה המשלחת הגרמנית לפריס והוצגו לה תנאי החוזה. הגרמנים התנגדו לתנאי החוזה, אבל המדינות המנצחות סרבו לנהל עם גרמניה משא ומתן והיא נאלצה לחתום עליו כמות שהוא. הסעיפים העיקריים של החוזה היו:

1)סעיפים טריטוריאליים : אזור אלזס לורן יוחזר לצרפת, חבל הסאר יימסר לפיקוח של חבר הלאומים למשך 15שנה ומכרות הפחם שבו יועמדו לרשות צרפת, גדות נהר הריין יהיו מפורזות (ללא נוכחות של צבא ), חלקים בגבולה המזרחי של גרמניה ימסרו לפולין וגרמניה תפנה כוחותיה מרוסיה.

2)סעיפים צבאיים : המטה הגרמני יפורק, הצבא הגרמני יצומצם ל100,000 חיילים בלבד, שרות החובה יבוטל, נאסר על גרמניה לייצר או לקנות נשק כבד צוללות ומטוסים.

3)פיצויים- גרמניה חויבה לשלם לבעלות הברית פיצויים על הנזק שגרמניה גרמה להן.

4)אשמת גרמניה – גרמניה קיבלה את האחריות לכך שהיא ובעלות בריתה אשמות בפרוץ המלחמה.

2.שינויים העיקריים שחלו במפה המדינית של אירופה ושל המזרח התיכון.

א.המפה המדינית החדשה של אירופה ושל המזרח התיכון

1. שלוש אימפריות התפרקו : אוסטרו- הונגריה, רוסיה והאימפריה העותומנית.
2. הוקמו תשע מדינות חדשות ועצמאיות באירופה כמו :צ'כוסלובקיה, פולין, יוגוסלביה, אוסטריה, הונגריה, פינלנד, ליטא לטביה, ואסטוניה.
   
3. במזרח התיכון: עמי ערב השתחררו מהשלטון העותומני, והקימו יחידות פוליטיות חדשות כמו : סוריה, לבנון, עיראק, עבר הירדן וארץ ישראל. יחידות אלה לא זכו לעצמאות מיידית, אלא הועמדו תחת שלטון מנדט של צרפת ובריטניה.
4. שונו גבולות של מדינות ותיקות באירופה כמו:

-תיקוני גבול בין צרפת לגרמניה – אזור אלזס לורן הוחזר לצרפת, חבל הסאר נמסר לפיקוח של חבר הלאומים ל-15 שנה, חבל הריינוס פורז ונמסר לפיקוח בינלאומי.

-חבל הסודטים , המיושב בגרמנים , נמסר לצ'כוסלובקיה.

-גרמניה התחייבה למסור לפולין את הפרוזדור הפולני והעיר דנציג, הוגדרה כעיר נמל חופשית.

ב.הגורמים שעיצבו את השינויים במפת אירופה / הגורמים שהשפיעו על חוזה ורסאי

- האידיאלים של הנשיא וילסון שבאו לידי ביטוי בנאום "14 הנקודות" שלו בפני הקונגרס האמריקאי

תנאיי יסוד לסדר עולמי חדש:

1. דיפלומטיה גלויה – לפני המלחמה נחתמו הסכמים צבאיים חשאיים בין כמה מדינות באירופה, שהולידו פחדים הדדים ,שתרמו למרוץ החימוש והוו את אחד הגורמים למלחמה. וילסון האמין שכאשר כל ההסכמים הבינלאומיים יהיו גלוים לא תיווצר אווירת מתח שתביא למלחמה.
2. חופש שיט מלא בימים בימי שלום ובימי מלחמה.
3. סילוק חומות מסחר ומכסים כלכליים בסחר הבינלאומי- כדי למנוע מתח ואימפריאליזם
4. האטת מרוץ החימוש, שהיה אחד הגורמים לפרוץ המלחמה.
5. יישוב המחלקות והתביעות הקולוניאליות לפי האינטרסים של המתיישבים עצמם ולא של המעצמות הקולוניאליות.

תיקון גבולות

1. פינוי הטריטוריה הרוסית.
2. פינוי ושיקום בלגיה.
3. פינוי הטריטוריה הצרפתית והחזרת אלזס לורן לצרפת.
4. תיקון גבולות איטליה.
5. התפתחות אוטונומית לעמי הקיסרות האוסטרו- הונגרית.
6. הבטחת עצמאות לפולין תוך מתן גישה חופשית לים.
7. הקמת חבר לאומים כדי לשמור על העצמאות הפוליטית של מדינות קטנות וגדולות - גוף זה היה הכרחי בעיני וילסון .

- שיקולים אסטרטגיים וכלכליים של המדינות המנצחות ורצון להעניש את המנוצחים

לאחר תום הקרבות התכנסו ראשי המדינות המנצחות לדון בהסדרי השלום. הסדרי השלום הושפעו בעיקר מהאינטרסים של "שלושת הגדולים":

1. וודרו וילסון נשיא ארה"ב - אידיאליסט שרצה לעצב את הסדר העולמי החדש, על פי 14 הנקודות שפרסם בינואר 1918. וילסון רצה שלום של אמת, ללא מנצחים וללא מנוצחים, ללא רגשות נקם וללא השפלות. הוא רצה יציבות עולמית שתאפשר לארה"ב לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלה ולעצור את הבולשביזם.
2. ז'ורז' קלמנסו ראש ממשלת צרפת -מדינאי ותיק שפעל על פי האינטרסים של ארצו והרצון לנקום בגרמניה ולהחליש אותה ככוח צבאי ופוליטי כדי, להבטיח ביטחון לצרפת. בנוסף דרש פיצויים גבוהים מגרמניה כדי שיוכל לשקם את ארצו.
3. לויד ג'ורג' ראש ממשלת בריטניה –ראה את האינטרסים הכלכליים של בריטניה לנגד עיניו. הוא רצה לחדש את המסחר הבינלאומי ולחזור למדיניות המסורתית של בריטניה, מדיניות של "מאזן כוחות".

הוא רצה הסכם של פשרה, כי חשש שהחלשתה והשפלתה של גרמניה תחזק את צרפת יתר על המידה .

3.הקשיים בעיצוב המפה המדינית לאחר המלחמה והבעיות הנובעות מהסדרי השלום

1) הפיזור הרב של הלאומים השונים והמתחים ביניהם- לאחר המלחמה נעשה ניסיון לקבוע גבולות מדויקים למדינות החדשות על פי עקרון ההגדרה העצמית של הלאומים. אך תוך זמן קצר התברר שהדבר ניתן למימוש רק בצורה חלקית. כי במהלך השנים התערבבו בני לאומים שונים זה בזה. לדוגמא: כ- 40% מאוכלוסייתה של פולין היו בני לאומים לא פולנים: אוקראינים, גרמנים ויהודים. השוני והאיבה ביניהם גרמו לתסיסה ומתחים.

2) התחשבות באינטרסים הכלכלים והביטחוניים של המדינות החדשות יצרו מיעוטים חדשים. לדוגמא: -כדי להבטיח לפולין מוצא לים נתנו לה שטחים גרמניים שהייתה בהם אוכלוסייה גרמנית. כך נוצר "הפרוזדור הפולני", שניתק את פרוסיה המזרחית משאר חלקי גרמניה, ונוצר מיעוט גרמני בתוך פולין. -כדי שיהיו לצ'כוסלובקיה גבולות שאפשר להגן עליהם, נתנו לה את חבל הסודטים שאוכלוסייתו הייתה בעיקר גרמנית ( כשלושה מיליון איש). אומנם המדינות החדשות חוייבו לחתום על "חוזי מיעוטים "מיוחדים כדי להבטיח את זכויות המיעוטים אך זה לא עזר.

3) התחשבות בשיקולים כלכליים ואסטרטגיים של המדינות המנצחות בעיקר צרפת ובריטניה. לדוגמא - החזרת חבל אלזס לורן שהיו בו הרבה גרמנים לצרפת, ומסירת חבל הסאר לפיקוח חבר הלאומים תוך מסירת מכרות הפחם בחבל לידי צרפת, נעשה בגלל אינטרס צרפתי ללא התחשבות בפגיעה הקשה בגרמניה מבחינה כלכלית. 4) חוזה השלום עם גרמניה היה "חוזה מוכתב"- החוזה לא נעשה ע"י משא ומתן אלא מתוך כפיה. דבר זה יצר תסכול שאיפות נקם ותוקפנות בקרב המנוצחים. רבים מהם ראו בחתימת ממשלתם על הסכמים אלה בגידה, כניעה ומתן אישור להשפלת ארצם והנצחת נחיתותם.

===ד.שיטת המנדטים=== (המשך מהמספור האלפאביתי הקודם) בעקבות הסדרי השלום שנחתמו לאחר המלחמה, שטחים שהיו בשליטת גרמניה והאימפריה העותומנית הועבר לידי צרפת ובריטניה כשטחי מנדט.

מנדט היינו פיקדון, ייפוי כוח מטעם חבר הלאומים לשליטה זמנית בשטח מוגדר, כדי לפתחו ולהכשיר את תושביו לעצמאות.

המנדט על סוריה ולבנון נמסר לצרפת. המנדט על עיראק, עבר הירדן וא"י נמסר לבריטניה. בכתב המנדט על ארץ ישראל נקבע במפורש שעל בריטניה לקיים את ההבטחה שניתנה ליהודים בהצהרת בלפור.

שיטת המנדטים הייתה פשרה בין תפישתו של וילסון , שרצה לתת לשטחים אלה עצמאות, לבין רצון המעצמות הקולוניאליות הישנות, שרצו לקבל את השטחים לצורכיהן. המעצמות שקיבלו מנדט היו חייבות לדווח לחבר הלאומים על פעולותיהן למען קידום העמים שבחסותן לקראת עצמאות.

המשך הפרק השלישי נמצא בהבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20