מרטין לותר

מייסד הנצרות הפרוטסטנטית,שאף לצניעות ופשטות בכנסיה. בין החידושים שהכניס, (הרפורמות, "רפורמציה") היו: 1. ביטול טקס הוידוי – בו המאמין מתוודה על חטאיו בפני הכומר, והכומר קובע לו עונש סימלי כלשהו ומזכה אותו במחילה בשם אלהים. לותר גרס כי הכומר אינו מתווך בין המאמין לבין האל, לכן אין הוא יכול לשמש כמוודה וכמוחל על חטאים. יחסי האמונה והמצפון הם רק בין האדם לאלוהים.

2. שינויים באופן התפילה – ביניהם, תרגום התפילה לשפת המקום, על מנת שתהיה מובנת למאמינים ולא מנוכרת וזרה בשפה עתיקה (לטינית) שהיא נחלת מלומדים דתיים בלבד.

3. תרגום התנ"ך והברית החדשה לגרמנית, לפי אותו עקרון.

4. שימוש במוסיקה פשוטה, לעיתים עממית בתפילה, כלחן לפסוק עליו נסבה הדרשה, עלמנת לזכור אותה כשיר – "המנון"

Hymn 5. הקהל לוקח חלק פעיל בתפילה - נלקחו פסוקים מהתנ"ך והבירת החדשה, להם הוצמדו מנגינות קליטות, כדי שהקהל יוכל להצטרף ולשיר, ועליהן התנהלה התפילה הפרוטסטנטית.

6. במקום היצירות הפולפוניות של הכנסיה הרומית-קאתולית, היצירות הפרוטסטאנטיות נכתבו ברבות הימים סביב כוראל, המבוסס על מנגינה המנון, שעליו יש כוראל פרליוד, כוראל וואריאציות, ברבות הימים התפתחה הקנטטה הגרמנית שהתווספו לה גם פרקי אריה ורצ'יטטיב, אך מעל לכך מרחף הכוראל שבסוף הקנטטה מושר בשלמותו, והקהל, ששומע את אותו כוראל בווארייטים שונים במהלך התפילה/קנטטה – יכול להצטרף ולשיר יחד עם המקהלה המבצעת, שהיא בדרך כלל חלק מן הקהילה.

7. הכנסיה על פי דרכו של לותר הייתה צריכה להיות מבנה עץ פשוט וצנוע, ללא קישוטים וללא גינוי התנשאות. הצניעות ואף גינוני עוני באים על מנת שאף המתפלל הפשוט והעני יוכל להרגיש בנוח בבית תפילה זה.

8. בית התפילה משמש על פי לותר כמקום מרכזי לקהילה ומתקיימות בו פעילויות רבות שאינן דתיות אלא חברתיות בעיקרן. זאת על מנת לקרב מספר רב ככל האפשר של אנשים אל הדת ללא שימוש במיסיונריות אלא על רקע חברתי טהור. דבר זה נבע מן ההתרחקות מהדת שהוא חווה בעקבות הניכור הרב של המאמינים אל הכנסיה הקאתולית המושחתת ותאבת הכסף (מיסים כבדים כדי להעניק מחילה – אידולגנציות). לותר האמין כי ניתן לקרב את האנשים אל הדת בדרך עקיפה ע"י קיבוצם אל מרכזים קהילתיים בתוך הכנסיות.