סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מלכים א' - פרק י"ז

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־19:17, 6 בספטמבר 2006 מאת גיא (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  • מבוסס על סיכומים של אסנת ארליכמן, מורה לתנ"ך בתיכון עירוני ד' בת"א.

בפרקט"ז פסוקים 33-29 מסופר על אחאב מלך ישראל אשר עשה הרע בעיני אדוני, חטאים חמורים מאלה של ירובעם בן נבט. הדגש בפרק הוא עבודה לבעל, הבעל היה אל שנחשב לאל הפיריון, משיב הרוח ומוריד הגשם. אלינו מופיע משום מקום ובלי שושלת יחוס. הוא מדגיש שה' הוא אלוני הישראל, הוא שליחם ובשם ה' הוא מטיל בצורת. את הצבורת מטיל אליהו כעונש לבני ישראל שמאמינים בבעל בראשות מלכם אחאב, הוא פותח בעימות בו הוא רוצה להוכיח לעם שבידי ה' הכוח להוריד גשם. הקונפליקט הוא בין עבודת הבעל לעבודת האלוהים באותה תקופה.

בפסוק 1 נוצר קושי בדברי אליהו "כי אם לפי דברי", מן הדברים אפשר להבין שהוא זה שמטיל בצורת על העם. קושי זה נפתר על ידי רד"ק בפירושו לפסוק שמצמיד את הפסוק לפרק י"ח פסוק 1 בו מורה ה' לתת גשם כלומר גם בצורת באה מידי ה' על ידי אליהו. אברבנל מפרש שהטלת הבצורת לא באה מאת ה' אלא מפי אליהו שכזר כזרה שהאל נאלץ לקיימה ובכך יש ביטוי לתפישתו הקנאית קיצונית של אליהו, אברבנל אף מוסיף ואומר שבגלל שאליהו עשה זאת בלי ציווי אלוהי ובלי רשות כי אם מרצונו ובחירתו לקנא את קנאת ה' ולכן בא הדיבור בפסוק 3 "לך מזה ופנית".