על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מוסדות לחינוך גבוה - האוניברסיטה העברית והטכניון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הטכניון – בית ספר גבוה למדעים ולטכנולוגיה, פתח את שעריו ב-1924 עם 16 תלמידים. עם הקמתו התחולל ויכוח קשה על שפת ההוראה בו; חלק מהמרצים דרשו שהלימודים יתקיימו בשפה הגרמנית שהייתה אז "שפת המדע", אך ידם של מצדדי העברית הייתה על העליונה. | הטכניון – בית ספר גבוה למדעים ולטכנולוגיה, פתח את שעריו ב-1924 עם 16 תלמידים. עם הקמתו התחולל ויכוח קשה על שפת ההוראה בו; חלק מהמרצים דרשו שהלימודים יתקיימו בשפה הגרמנית שהייתה אז "שפת המדע", אך ידם של מצדדי העברית הייתה על העליונה. | ||
טקס פתיחת האוניברסיטה העברית התקיים ב-1925, בהר הצופים בירושלים. האורח הראשי בטקס היה הלורד בלפור. בין הנואמים בטקס היו הרב קוק, חיים וייצמן וחיים נחמן ביאליק. האוניברסיטה העברית הפכה למרכז עולמי בתחומי המדע והתרבות למיניהם. | טקס פתיחת האוניברסיטה העברית התקיים ב-1925, בהר הצופים בירושלים. האורח הראשי בטקס היה הלורד בלפור. בין הנואמים בטקס היו הרב קוק, חיים וייצמן וחיים נחמן ביאליק. האוניברסיטה העברית הפכה למרכז עולמי בתחומי המדע והתרבות למיניהם. | ||
[[Category:מורשת]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:49, 30 ביוני 2006
האוניברסיטה העברית והטכניון הוקמו כחלק מחזונה של הציונות שארץ ישראל תהיה מרכז תרבותי ומדעי. הטכניון – בית ספר גבוה למדעים ולטכנולוגיה, פתח את שעריו ב-1924 עם 16 תלמידים. עם הקמתו התחולל ויכוח קשה על שפת ההוראה בו; חלק מהמרצים דרשו שהלימודים יתקיימו בשפה הגרמנית שהייתה אז "שפת המדע", אך ידם של מצדדי העברית הייתה על העליונה. טקס פתיחת האוניברסיטה העברית התקיים ב-1925, בהר הצופים בירושלים. האורח הראשי בטקס היה הלורד בלפור. בין הנואמים בטקס היו הרב קוק, חיים וייצמן וחיים נחמן ביאליק. האוניברסיטה העברית הפכה למרכז עולמי בתחומי המדע והתרבות למיניהם.