על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מאפייני הקפיטליזם
מאפייני הקפיטליזם האמריקאי
עד מחצית המאה ה19 היתה החברה האמריקאית אגרארית בעיקרה, אף החל מאמצע המאה ה19 הפכה החברה למתועשת יותר והמהפכה התעשייתית מאירופה חדרה לתוחמי ארה"ב. המהפכה התעשייתית הביאה לשינויים רבים בהם:
- שינויים דמוגרפיים: במהלך השנים 1840-1860 הכפילה אוכלוסיית ארה"ב את עצמה ומרבית האכולוסיה עברה לגור בערים הגדולות.
- שינויים בהגדרת היזם האמריקאי: היזם האמריקאי הטיפוסי הופך מחקלאי,קאובוי,בעל מלאכה או צייד לאיש עסקים עירוני. איש העסקים המצליח הופך למודל לחיקוי.
במהלך המהפכה התעשייתית בארה"ב צמחו מספר בעלי חברות ענק שכונו "הברונים השודדים", אותם הברונים היו מנהלי החברות הגדולות הגדולות ביותר במשק האמריקאי ושלטו במרבית ענפי המסחר בארה"ב. אותן החברות היו מונופלי ענק שדאגו בעצמן לייצור,הובלת ומכירת מוצריהן וחומרי הגלם! מצב זה גרם לכך שמכירי מוצריהם היו נמוכים מאוד, לעיתים נמוכי מדי כך שהם גרמו למתחריהם הקטנים יותר לפשוט את הרגל בעקבות חוסר היכולת להתחרות בהם.
הרצון של בעלי החברות להגדיל את רווחיהם ככל האפשר ולמנוע תחרות שתפגע בהם, פעלו פעמים רבות בדרכים לא כשרות או חוקיות, כך רווחה התופעה של "קניית" מחוקקים ושופטים שעזרו לקדם את רצונות בעלי החברות הגדולות(פלוטוקרטיה - שלטון ההון, בעלי החברות דאגו שבקונגרס יועברו חקיקות שמקדמות את מטרותיהם ולא של מרבית הציבור האמריקאי). התפיסה שהעניקה לגיטימציה לתופעות אלו היא ה"דרוויניזם חברתי", ע"פ תפיסה זו מדובר במצב הטבעי שבו החזק "טורף" את החלש ולכן זוהי זכותם של העשירים לדרוס את האדם הקטן.
התנועה הפרוגרסיבית ותיקוניה
לקראת סוף המאה ה19 החלו תנועות מחאה נגד התופעות של הקפיטליזם הקיצוני. התנועה הפרוגרסיבית צמחה בסוף המאה ה19, תקופה של שפע רב בחברה האמריקאית. התנועה התבססה על שפע של רעיונות אינטלקטואליים וליברליים של סופרים ועיתונאים ששאפו לתקן את התחלואות של הקפיטליזם והאינדיבדואליזם הקיצוניים שהבאי להשחתת המידות של הדמוקרטיה האמריקאית. הוגי דעות אלו כונו "זורקי הבוץ" או "גורפי האשפה" כי הם "קלקלו את החגיגה" של עשירי ארה"ב וחשפו את המכוער שבתקופה.
מטרות התנועה הפרוגרסיבית
- בתחום הכלכלי - ריסון התאגידים הגדולים.
- בתחום החברתי -
- הגנה על ההמון מפני ניצול התאגידים.
- השלטת מערכת יחסים הגונה בין העובדים למעסיקים.
- תיקון מוסרי של החברה - פעלה לטובת חוק האוסר מכירת משקאות אלכוהוליים.
- בתחום הפוליטי -
- מאבק בהשפעה המופרזת של בעלי הההון.
- מאבק בשחיתות.
רעיונות התנועה זכו להצלחה בימי תקופת כהונתם של תאודור רוזוולט(1909-1901) ווודרו ווליסון(1921-1913):
| תיקונים במישור הפדראלי | תיקונים במישור המקומי |
| 1887 - החוק להסדרת הסחר בין המדינות.
צעד זה נועד למנוע השתלטות של חברות גדולות על תחום התובלה הבין יבשתית. |
1900 - הכרה של המדינות בזכות הפועלים להתאגד ולדרוש תנאי עבודה. |
| 1890 - חוק שרמן נגד התאגידים.
חוק זה אסר התאגדות שעלולה ליצור מונופול. חוק זה לא תמיד מומש מכיוון שעורכי הדין של החברות מצאו דרכים לעוקפו או להקטין את השפעתו.
|
תיקונים שבוצעו בתקופת נשיאותו של תאודור רוזוולט:
| 1902-הנשיא נטל על עצמו את התפקיד כבורר בסכסוך עבודה של פועלי מכרות בפנסילבניה. | 1906 - 1901 - מדינת וויסקונסין בשנים אלה הופכת לחלוצה בתחום החקיקה הפרוגרסיבית, המושל החל נלחם בשחיתות ופעל לדמוקרטיזציה של המדינה בכל תחומי החיים. |
| 1903 - הקמת המשרד למסחר ועבודה. משרד זה היה אחאי לקידום רווחת העובדים. | 1909 - ברוב המדינות מונהג ביטוח במקרה של תאונת עבודה. |
תיקונים במישור הפדראלי בתקופתו של וודרו ווילסון: 1913 - התיקון ה16 לחוקה, הנהגת מס פדראלי ע"פ מדרגות מס(מס פרוגרסיבי). 1919 - התיקון ה18 לחוקה, "חוק היובש". 1920 - התיקון ה19 לחוקה, הענקת זכות הצבעה לנשים.
כמו כן בתקופת של ווילסון נחקקו חוקים כנגד עבודת ילדים וכן חוקים שמגנים על תנאי העבודה של הפועלים.