על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מאורעות תרפ"א, תרפ"ט : הסיבות למאורעות והשפעתם על היחסים בין יהודים, ערבים ובריטים
מאורעות תרפ"א
גורמים
1.התגברות העליה השלישית. הערבים חוששים שהולכים ליישם את הקמת הבית הלאומי בא"י. הערבים מפחדים כי היהודים ישתלטו על הארץ וינשלו אותם מפרנסתם. אישור טופס המנדט מגביר החששות.
2.פעילותו הפייסנית של הנציב הבריטי כלפי הערבים שהתפרשה כחולשת השלטון.
3.תשובתו התקיפה של צ'רצ'יל לערבים בעת הגיעו לא"י ב-1921 ופגישתו עם "הועד הפועל הערבי" אשר תביעתו הייתה:
א.לבטל את עקרון הבית הלאומי.
ב.להקים ממשלה לאומית עם רוב ערבי.
ג.להפסיק את העליה היהודית.
ד.לא להפריד את א"י ממדינות ערביות אחרות.
צ'רצ'יל טוען שאין יכולתו ורצונו לבטל את הצהרת בלפור. הוא אומר כי בריטניה תמשיך לתמוך בהצעה וכי ליהודים זכות הסטורית על א"י. צ'רצ'יל מבטיח כי הערבים לא יפגעו ושמעמדם האזרחי ישמר. הוא גם מבטיח כי אכן יוקם בית לאומי בא"י אך לא על כולה. בעבר הירדן המזרחי תוקם אמירות ערבית. תשובתו התקיפה של צ'רצ'יל והמלצתו לערבים מעוררת תסיסה.
4.התעוררות לאומית-ערבית. קמות אגודות מוסלמיות-נוצריות שנועדו ללכד את הערבים בהתנגדות למדיניות הצהרת בלפור. בקרב המנהיגות הערבית בלטה המועצה המוסלמית העליונה בראשונה של חאג' אמין אלחוסייני.
5.גורם מזרז: צעדה יהודית-קומוניסטית ב-1 במאי שהתרחשה בין ת"א ליפו ובה קראו למהפכה נגד הבורגנים. הצעדה נוצלה ע"י קיצונים כדי להתסיס את הערבים.
מהלך הפרעות הערבים תוקפים את בית העולים ביפו. המשטרה הערבית הצטרפה לפורעים, הערבים שדדו ובזזו חנויות ועסקים יהודים. 43 יהודים נהרגו. בהמשך הפרעות יוצאות מחוץ לגבולותיה של ת"א ויש התנפלויות על מושבות כגון רחובות, פ"ת וערד. ארגון ההגנה לא פועל. למשטרה הבריטית לקח חמישה ימים עד אשר החלה לפעול.
משמעות מבחינת היחסים
- היהודים הבינו שאין לסמוך על הבריטים בהגנת הישוב. היהודים הבינו שיש לחזק את כוח המגן כדי שיוכל להתמודד כנגד הערבים. היהודים מקיימים ועד ארצי לתיאום פעולותיהם.
- היהודים מבינים את תלותם בערבים וכתוצאה מכך עוזבים את יפו ועוברים לת"א.
- היהודים מבינים שיש להפעיל כוח על הערבים.
תוצאות
הפסקת העלייה באופן זמני ע"י הנציב הבריטי והקמת ועדה בראשות היקראפט.
מסקנות הועדה:
1.הערבים הם הגורם התוקף.
2.כוחות המשטרה לא היו יעילים בפעולתם.
3.מהומות הערבים הם תוצאה של פחדיהם וחששותיהם.
4.המדיניות הבריטית התומכת בשאיפות הציונים יוצרת את החששות בקרב הערבים.
5.היהודים מרוסיה מגיעים כחיידק הבולשביקי ומסכנים את יציבות האיזור. כתוצאה ממסקנות הועדה מפורסם הספר הלבן הראשון של צ'רצ'יל.
מאורעות תרפ"ט
הגורמים למאורעות תרפ"ט:
- המופתי חאג' אמין אל חוסייני הבין שיש לפנות לפלח אוכלוסיה ללא רגש לאומי למלחמה כנגד הציונות, ולכן, יש להקנות למאבק ציוויון דתי, מלחמת ג'יהאד נגד הכופרים, מאבק נגד היהדות. הדרך לערב את המוני העם היא דרך הסתה דתית. בדרך ההסתה הוא יכול להשיג שלוש מטרות:
א. למשוך את המוניי ערביי ישראל הפשוטים שהיו מוסלמים אדוקים נגד היהודים (במישור המקומי).
ב. למשוך את המוסלמים מכל העולם נגד היהודים (שנת 29 הייתה שנת מפנה ביחס כלפי היהודים במדינות המוסלמיות).
ג. אינטרס אישי למשוך את ההמונים ולתמוך בו ובמשפחתו במקום באופוזיציה הנאששיבית שהייתה מתונה יותר.
על רקע זה, יש להבין את הסכסוך בכותל בשנת 1928 שהווה זרז למאורעות. המופתי התלונן כי היהודים משתלטים על המקומות הקדושים, וכופים את דתם על הערבים. היהודים מאז ומעולם תקעו בשופר והקימו מחיצות בכותל. כשהערבים גילו שזה אסור עפי' החוק התורכי, הם השתמשו בו כתירוץ לפינוי הספסלים והמחיצות אשר בכותל.
- הלייבור עולה לשלטון בבריטניה. ראש הממשלה מקדונלד טוען שהצהרת בלפור היא משגה שאינו משרת את האינטרס הבריטי. פאספילד ראה את המצב בארץ כך שיהודי הקפיטליסט מנצל את הערבי המסכן. יתרה מזאת, ב-1928 מונה הנציב צ'נסלור שלא אהד את הצהרת בלפור – כל אלה מעודדים את הערבים לחדש את הלחץ על הבריטים.
- העדר כח צבאי לבלימת המאורעות. הפקידות הבריטית בחופשת קיץ בבריטניה, והכח הצבאי מצומצם כתוצאה מתקופת הרגיעה.
- שמועות אצל הערבים כי קרובה הקמתה של הסוכנות היהודית המורחבת שתוביל לרכישת קרקעות של ערבים, ולעלייה והתיישבות יהודית רחבה בארץ ישראל.
תוצאות והשלכות המאורעות על הצד היהודי
- בפעם הראשונה היו המוקד בערים מעורבות, בהן חיו יהודים מהישוב הישן שלא היו ציונים. הטבח בחברון הוכיח שהאיבה אינה מופנה רק נגד הציונים.
- היהודים עזבו את הערים בהן היה רוב ערבי גדול כגון חברון ועזה.
- הישוב היהודי הגיע למסקנה שיש לחזק ולארגן מחדש את ארגון ההגנה.
- נהרגו כ-133 יהודים ונפצעו יותר מ-300.
- הבריטים פרסמו את הספר הלבן השני של פאספילד על בסיס מסקנות ועדת החקירה - "ועדת שאו", שנועד להקפיא את התפתחות היישוב היהודי בא"י ע"י הפסקת גידולו הן בנפש והן בקרקע ולהשאירו תלוי בחסדי השלטון הבריטי.