היסטוריה ב' - מדיניותו של פ' רוזוולט - "המערך החדש": עקרונות,דרכי מימוש,תוצאות והשפעות

רוזוולט נבחר ברוב קולות ב- 1932 כשנחל נצחון סוחף מול המפלגה הרפובלקנית. רוזוולט כינס עם הבחרו צוות מיוחד שנקרא "טרסט המוחות", צוות זה כלל פרופסורים ומומחים מהאוניברסיטאות המובילות. רוזוולט הגיע אתם למסקנה שהתפיסה הישנה של קפיטליזם חופשי כבר לא מתאימה לתקופה, ושדווקא התערבות ישירה של הממשלה בכלכלה היא הפתרון.

עקרונות תוכנית הניו דיל של רוזוולט:

סעד

מתן הלוואות , תמיכה בנזקקים. כוונתו של רוזוולט הייתה להעניק סעד כלכלי וכספי לכל אלו שהיו על סף רעב או מנושלים וחסרי בית.

שיקום

תוכנית הבראה לאומית בתחומי כלכלה שונים: תעשייה, חקלאות , בנייה ועוד. תוכנית השיקום התבססה על שורה של חוקים חדשים שנועדו לחדש את הייצור והתפוקה מצד אחד ולהעלות את השכר לעובדים מצד שני. עקרון השיקום נועד להחזיר לעם האמריקני את אמונו בממשל.

רפורמה

רוזוולט שאף לתקן חוקים במסחר ובכלכלה שלא התאימו לרוח התקופה, והכניס חידושים ותיקונים ביניהם חוק הביטוח הלאומי, שכר מינימום קצבת לידה, זקנה נכות ואבטלה.

פרוייקט עמק טנסי

בעמק טנסי, אזור חקלאי נכשל ולמוד אסונות טבע החליט להתערב הממשל ע"י הקמת רשות שתהווה למעשה יחידה כלכלית ממשלתית, אשר תהווה חלופה ותחרות לשוק הפרטי. עם הקמתה של רשות עמק טנסי נבנו סכרים ותעלות השקיה והוקמו פרוייקטים לשיפור איכות הקרקע. כמו כן, נבנו תחנות כוח שסיפקו חשמל זול לתושבים במקום.
צעדים אלו שיפרו את החקלאות באזור והפשרו את שיקום התעשייה תוך יצירת רבבות של מקומות עבודה ומתן מזור לבעיית האבטלה.

במגזר החקלאי

נעשתה פעילות נרחבת של חקיקה שנועדה לצמצם את היקף היבולים. הממשלה שילמה לחקלאים כדי שלא יעבדו את אדמותיהם וכדי שישמידו תוצרת במטרה לשמור על מחירים סבירים ולהמנע מעודפי יצור. הציבור נדהם לנוכח בקשת הממשלה לשרוף יבולים ולשחוט בהמות בעוד שאלפים רעבים ללחם, אך צעד זה היה הכרחי ונכון במטרה להציל את החקלאות מפני קריסה מוחלטת.

עבודות ציבוריות

הממשלה הוציאה סכומי ענק על בנייה ממשלתית. כך שופצו או נבנו כ- 40 אלף בתי ספר וכ- 1000 שדות תעופה , וכמליון ק"מ כבישים נסללו. הושקעו גם כספים בהעסקת אנשי רוח, אומנים, סופרים שחקנים ואומנים. בנייני ציבור קושטו בפסליהם של אומנים וציירים , וישובים רחוקים זכו לביקוריהם של תזמורות ולהקות.

לסיכום

רוזוולט נטש את התפיסה הקפיטלסטית של המאה ה- 19 וקיבל החלטה על פיה צריך הממשל האמריקני ליטול אחריות לפעילות כלכלית.

מה הצליח רוזוולט להשיג דרך תוכנית הניו דיל

בלימה

בלימת המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב ב1929 החל סוף סוף להעלם.

סעד

נחקקו חוקי סעד ורווחה רבים שסייעו לעובדים ומובטלים. כך למשל נחקק חוק ביטוח לאומי שהגן על חלשים וקשישים, וחוק ואגנר שחייב את המעבידים לשאת ולתת עם העובדים בענייני שכר.

דמוקרטיה

הדמוקרטיה האמריקנית ניצחה, שלא כמו מדינות אירופה כמו איטליה וגרמניה שנסחפו עם משטרים פשיסטיים. ארה"ב הצליחה להתגבר על המשבר בכוחות עצמה באופן דמוקרטי וחוקי.

כבוד ואמון

החזרת הכבוד והאמון שרחשו האזרחים לממשל. הדבר בא לידי ביטוי באמון בבנקים , בפיתוח מפעלים בהקמת תעשיות חדשות ועוד.

צמיחה

חודשה הצמיחה הכלכלית תעשייתית וחקלאית.

הביקורת על הניו דיל

1. לא נפתרה בעיית האבטלה

ממדי האבטלה ירדו, אך רק בשיעורים נמוכים. ב 1938 היו בארה"ב 10 מליון מובטלים וב 1939 פחת מספרם ל 9 מליון.

2. סטיה מהקפיטלזם

הנהגת סעד חברתי פירושה התערבות הממשל בחיי הכלכלה והחברה הוא דבר המסכן את אופייה הליברלי והחופשי של הכלכלה האמריקאית. רבים מהתעשיינים ובעלי ההון בארה"ב טענו שרוזוולט סטה מעקרונות הכלכלה החופשית.

3. תוכנית מצומצמת ומוגבלת

גם בקרב חוגי השמאל , הסוציאלסטים והקומוניסטים נשמעו טענות נגד תוכנית הניו דיל שלא הקיפה את כל ארה"ב. הבעיות הכלכליות והמצוקות החברתיות המשיכו גם לאחר 1938 דבר שהעיד על הזנחת רעיון מתן הסעד לשכבות החלשות.

השפעות הניו דיל

1. הקפיטליזם הבלתי מרוסן הוחלף בקפיטליזם בו הכלכלה חופשית אך מבוקרת.
2. איגודי העובדים הופכים לגורם לגיטימי - המעבידים צריכים להכיר בהם.
3. ארה"ב הופכת במידה מסויימת למדינת רווחה (ביטוח לאומי, הגבלת שעות עבודה וכו').
4. האיזון שבין הממשל הפדרלי לבין ממשלי המדינות מוטה באופן ניכר לטובת הממשל הפדרלי.
5. הרשות המבצעת מקבלת משקל גדול יותר באיזון בין שלוש ראשויות במדינה.
6. הביוקרטיה הפדרלית מתרחבת ומתנפחת עד מאד.

כתוצאה מהניו דיל המשטר נהפך הוגן יותר - בייחוד כלפי השכבות החלשות בחברה האמריקנית.