בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20 (הצגת מקור)

גרסה מ־08:28, 12 באוקטובר 2005

נוספו 22 בתים , 12 באוקטובר 2005

←‏2. דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים

Ran.Rutenberg

admin

664

עריכות

@@ שורה 325: / שורה 325: @@
 ===2. דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים===
-הערבים פתחו במאבק צבאי,שמטרתו הייתה לחסל את התוכנית להקים בארץ מדינה יהודית. ב-19 באפריל 1936 החלו התקפות ורציחות יהודים ביפו.9 יהודים נהרגו ו-54 נפצעו. המהומות פשטו בכל הארץ ונמשכו 3 שנים.כשבוע לאחר פרוץ המהומות נערך כינוס חירום ערבי בו הוקם"הוועד הערבי העליון" בראשותו של חאג' אמין אל חוסייני ובו הוחלט על שביתה כללית עד שימלאו את דרישות הערבים:
+הערבים פתחו במאבק צבאי, שמטרתו הייתה לחסל את התוכנית להקים בארץ מדינה יהודית. ב-19 באפריל 1936 החלו התקפות ורציחות יהודים ביפו. 9 יהודים נהרגו ו-54 נפצעו. המהומות פשטו בכל הארץ ונמשכו 3 שנים. כשבוע לאחר פרוץ המהומות נערך כינוס חירום ערבי בו הוקם "הוועד הערבי העליון" בראשותו של חאג' אמין אל חוסייני ובו הוחלט על שביתה כללית עד שימלאו את דרישות הערבים:
-)הפסקה כללית של העלייה היהודית לארץ-ישראל.
+# הפסקה כללית של העלייה היהודית לארץ-ישראל.
-)איסור מכירת קרקעות ליהודים.
+# איסור מכירת קרקעות ליהודים.
-)הקמת ממשלה ייצוגית לפי יחס מספרי של האוכלוסייה בארץ.
+# הקמת ממשלה ייצוגית לפי יחס מספרי של האוכלוסייה בארץ.
-השביתה נמשכה 175 יום ונועדה לפגוע ביישוב היהודי שהיה תלוי במשק הערבי.סוחרים ובעלי מלאכה סגרו את חיונותיהם ואספקת מזון ומוצרי חקלאות ליהודים נפסקה.פועלים ערבים לא התייצבו לעבודה אצל היהודים ונמל יפו הושבת. במקביל נמשכו הפרעות ביהודים.בשנה הראשונה של המרד נהרגו 91 יהודים וכ-400 נפצעו.מאות בתים פרטיים ובתי מלאכה נהרסו,הושמדו עצים וגידולים חקלאיים.למרות זאת המשיכו הבריטים לתת רשיונות עלייה ליהודים בעקבות זאת החלו הערבים להתקיף מוסדות בריטים בארץ(תחנות משטרה) וירו בשוטרים ובחיילים בריטים.המרד הערבי ידוע "מאורעות תרצ"ו-1936.
-ד.היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936.
+השביתה נמשכה 175 יום ונועדה לפגוע ביישוב היהודי שהיה תלוי במשק הערבי. סוחרים ובעלי מלאכה סגרו את חנויותיהם ואספקת מזון ומוצרי חקלאות ליהודים נפסקה. פועלים ערבים לא התייצבו לעבודה אצל היהודים ונמל יפו הושבת. במקביל נמשכו הפרעות ביהודים. בשנה הראשונה של המרד נהרגו 91 יהודים וכ-400 נפצעו. מאות בתים פרטיים ובתי מלאכה נהרסו, הושמדו עצים וגידולים חקלאיים. למרות זאת המשיכו הבריטים לתת רשיונות עלייה ליהודים בעקבות זאת החלו הערבים להתקיף מוסדות בריטים בארץ (תחנות משטרה), וירו בשוטרים ובחיילים בריטים. המרד הערבי ידוע "מאורעות תרצ"ו - 1936".
+===3. היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936===
 בתחום הכלכלי:
 החרם בכלכלי שהטילו הערבים על היישוב היהודי אילץ אותם להתמודד מול איום זה.כאשר הושבת נמל יפו על-ידי הערבים הופעל לחץ על השלטונות הבריטים לתת רשיון לנמל עברי,ואכן,במאי 1936 נפתח נמל יפו,שהיה מסוגל לקלוט אוניות שהביאו מטענים ולהוציא משלוחים לייצוא,בנמל חיפה נמנעה השביתה הודות למאות יהודים שעבדו בנמל ובינהם חברים מהקיבוצים באזור.העצמאות הכלכלית של המשק היהודי באה לידי ביטוי בקטיף פרי הדר בו תפסו היהודים את מקומם של הערבים,גם בבנין ובמפעלי תעשיה מלאו היהודים את תפקידי הערבים ששבתו.