admin
664
עריכות
←1. גדוד העבודה
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
==מסגרות חברתיות כלכליות== | ==מסגרות חברתיות כלכליות== | ||
=== | ===גדוד העבודה=== | ||
העולים החדשים נתקלו בבעיות קיום ופרנסה. מצבו הקשה של המשק העברי לאחר המלחמה והעדפת הפועל הערבי במושבות מנעו מהחלוצים מציאת מקומות עבודה. בעזרת ממשלת המנדט (הרברט סמואל) והלחץ מצד מפלגות הפועלים החלו מאות פועלים לעסוק בסלילת כבישים, חציבה ועוד. כך צמחו מחנות פועלים בהם התגוררו הפועלים בקומונות של צעירים וצעירות שמנו כ-20 חברים. בקומונות הם חיו חיי שיוון, שיתוף ואחווה הקומונות הקטנות לא יכלו לקלוט עשרות חברים מבני | העולים החדשים נתקלו בבעיות קיום ופרנסה. מצבו הקשה של המשק העברי לאחר המלחמה והעדפת הפועל הערבי במושבות (בגלל שכרו הנמוך יותר) מנעו מהחלוצים מציאת מקומות עבודה. בעזרת ממשלת המנדט (הרברט סמואל) והלחץ מצד מפלגות הפועלים החלו מאות פועלים לעסוק בסלילת כבישים, חציבה ועוד. כך צמחו מחנות פועלים בהם התגוררו הפועלים בקומונות של צעירים וצעירות שמנו כ-20 חברים. בקומונות הם חיו חיי שיוון, שיתוף ואחווה הקומונות הקטנות לא יכלו לקלוט עשרות חברים מבני העלייה השלישית, ולכן החליטו להקים את גדוד העבודה לזכרו ועל שמו של טרומפלדור. הגדוד היה קבלן העבודות, גוף בלתי מפלגתי שישיג עבודה כקבלן וישלח לשם עובדים. חברי הגדוד הציבו לעצמם כמה מטרות: | ||
* התיישבות חקלאית | * התיישבות חקלאית | ||
* קליטת עלייה | * קליטת עלייה | ||
* הגנה על הישוב | * הגנה על הישוב | ||
* כיבוש העבודה | * כיבוש העבודה | ||
* מימוש רעיון הציונות הסוציאליסטית-בניית חברה שיוויונית ללא מנצלים. | * מימוש רעיון הציונות הסוציאליסטית - בניית חברה שיוויונית ללא מנצלים. | ||
הם עסקו בכל עבודה שקיבלו ואת שכרם הכניסו לקופה משותפת, אשר ממנה להם מטבחים, מכבסות, נגרייה ועוד. כל אדם שנכנס לגדוד קיבל את השירותים בתמורה למשכורת שהכניס וכאשר עזב יצא ללא רכוש אך עם שפה, מכרים והכשרה. היו קבוצות בתוך הגדוד שהפכו אחר-כך להתיישבות (עין-חרוד). | הם עסקו בכל עבודה שקיבלו ואת שכרם הכניסו לקופה משותפת, אשר ממנה להם מטבחים, מכבסות, נגרייה ועוד. כל אדם שנכנס לגדוד קיבל את השירותים בתמורה למשכורת שהכניס וכאשר עזב יצא ללא רכוש אך עם שפה, מכרים והכשרה. היו קבוצות בתוך הגדוד שהפכו אחר-כך להתיישבות (עין-חרוד). | ||
הגדוד התפרק באופן סופי ב-1927 לאחר עימותים עם ההסתדרות ובעקבות מחסור בעבודות. | הגדוד התפרק באופן סופי ב-1927 לאחר עימותים עם ההסתדרות ובעקבות מחסור בעבודות. | ||
====רקע==== | ====רקע==== | ||
ב-1920 קמה הסתדרות העובדים הכללית בעקבות פילוג בין מפלגות העובדים (פועלי ציון והפועל הצעיר) שהביא לתחרות קשה בניהן ואי-הצלחה לאחד את שתיהן תחת מפלגה אחת חיזק את הרעיון כי יש להקים ארגון גג לכל העובדים בארץ-ישראל שיטפל בנושאים כלכליים ותרבותיים. לכך תרם גם המצב הכלכלי הקשה בארץ. ההסתדרות הייתה מורכבת מאגודות | ב-1920 קמה הסתדרות העובדים הכללית בעקבות פילוג בין מפלגות העובדים (פועלי ציון והפועל הצעיר) שהביא לתחרות קשה בניהן ואי-הצלחה לאחד את שתיהן תחת מפלגה אחת חיזק את הרעיון כי יש להקים ארגון גג לכל העובדים בארץ-ישראל שיטפל בנושאים כלכליים ותרבותיים. לכך תרם גם המצב הכלכלי הקשה בארץ. ההסתדרות הייתה מורכבת מאגודות מקצועיות המייצגות כל אחת מתחום עיסוק אחר. | ||
====תפקידה של ההסתדרות==== | ====תפקידה של ההסתדרות==== | ||
# להגן כל שכר הפועל ורמת חייו תוך השגת תנאים סוציאליזם מתקדמים. | |||
# לספק תעסוקה לפועלים על-ידי הרחבת היקף הייצור, פיתוח משקים חקלאיים וענפי עבודה ברחבי הארץ. | |||
# הענקת חינוך והשתלמות לפועל, הקמת מוסדות שנתנו לפועלים השכלה כללית, חקלאית ומקצועית. | |||
# לארגן את הפועלים באיגודים מקצועיים שלא על בסיס מפלגתי. | |||
# לארגן שמירה והגנה. | |||
# לקלוט עולים ולהסדיר להם מקומות עבודה. | |||
# להסתדרות היה תפקיד ציוני מכיוון שהייתה מכשיר להגשמת הציונית ומתוקף תפקידה טיפלה גם בעיניינים חברתיים, לאומיים, תרבותיים והתיישבותים. | |||
בהסתדרות פעלו מספר גופים שבאמצעותם היא מימשה את מטרותיה ותפקידה: | בהסתדרות פעלו מספר גופים שבאמצעותם היא מימשה את מטרותיה ותפקידה: | ||
*חברות העובדים: הקימה מפעלים כדי לספר תעסוקה לפועלים ולשמש מסגרת לכל המפעלים הכלכליים. היא הקימה מספר חברות כמו:"סולל בונה", "תנובה", "בנק הפועלים" ו-"הסנה". | |||
* '''חברות העובדים:''' הקימה מפעלים כדי לספר תעסוקה לפועלים, ולשמש מסגרת לכל המפעלים הכלכליים. היא הקימה מספר חברות כמו: "סולל בונה", "תנובה", "בנק הפועלים" ו-"הסנה". | |||
*# "תנובה": חברה שעיבדה ושיווקה את התוצרת החקלאית. | |||
*# "סולל בונה": חברה שסיפקה עבודה בתחום הבניין. | |||
*# "בנק הפועלים": שימשה כמכשיר כספי לבניין משק העובדים. | |||
*בתחומי החינוך והתרבות: הקימה הסתדרות הפועלים מוסדות שונים כמו עיתון"דבר", הוצאות ספרים: "עם-עובד", "ספריית הפועלים" ו-"הקיבוץ המאוחד". הקימה את תאטרון "האוהל" ותנועות נוער כמו "הנוער העובד והלומד" ו-"השומר הצעיר". | *# "הסנה": חברה הביטוח שביטחה את הפועלים והמפעילים. | ||
*בתחום שירותי הרווחה: הוקמו קופות חולים, צרכניות\מכולות, ושיכוני פועלים. | * '''בתחומי החינוך והתרבות:''' הקימה הסתדרות הפועלים מוסדות שונים כמו עיתון"דבר", הוצאות ספרים: "עם-עובד", "ספריית הפועלים" ו-"הקיבוץ המאוחד". הקימה את תאטרון "האוהל" ותנועות נוער כמו "הנוער העובד והלומד" ו-"השומר הצעיר". | ||
*התחום ההתישבות: רכשה קרקעות ועזרה לקליטה והתיישבות של עולים. | * '''בתחום שירותי הרווחה:''' הוקמו קופות חולים, צרכניות\מכולות, ושיכוני פועלים. | ||
*בתחום הביטחון: טיפלה ההסתדרות בארגון השומר ועזרה להפוך אותו לארגון ההגנה שמילא תפקיד חשוב במאבק על הגנת היישוב. | * '''התחום ההתישבות:''' רכשה קרקעות ועזרה לקליטה והתיישבות של עולים. | ||
* '''בתחום הביטחון:''' טיפלה ההסתדרות בארגון השומר ועזרה להפוך אותו לארגון ההגנה שמילא תפקיד חשוב במאבק על הגנת היישוב. | |||
==מסגרות פוליטיות בשנות ה-20== | ==מסגרות פוליטיות בשנות ה-20== | ||