על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20 (הצגת מקור)

גרסה מ־18:09, 29 ביוני 2006

הוסרו 10,978 בתים ,  29 ביוני 2006
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דרוש תיקון עריכה}}
*'''רמה:''' כתה י'
 
*'''רמה:'''כתה י'


==המנדט על ארץ ישראל:==
==המנדט על ארץ ישראל:==
שורה 131: שורה 129:
# ארגוני קניות ושיווק משותפים - מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור מתבצעים במשותף.
# ארגוני קניות ושיווק משותפים - מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור מתבצעים במשותף.


===התיישובת עירונית===
===התיישבות עירונית===
העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים.
העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים.
תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים, ונבנו בהן שכונות חדשות.
תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים, ונבנו בהן שכונות חדשות.
שורה 159: שורה 157:


====תפקידה של ההסתדרות====
====תפקידה של ההסתדרות====
# להגן כל שכר הפועל ורמת חייו תוך השגת תנאים סוציאליזם מתקדמים.
# להגן על שכר הפועל ורמת חייו תוך השגת תנאים סוציאליים מתקדמים.
# לספק תעסוקה לפועלים על-ידי הרחבת היקף הייצור, פיתוח משקים חקלאיים וענפי עבודה ברחבי הארץ.
# לספק תעסוקה לפועלים על-ידי הרחבת היקף הייצור, פיתוח משקים חקלאיים וענפי עבודה ברחבי הארץ.
# הענקת חינוך והשתלמות לפועל, הקמת מוסדות שנתנו לפועלים השכלה כללית, חקלאית ומקצועית.
# הענקת חינוך והשתלמות לפועל, הקמת מוסדות שיתנו לפועלים השכלה כללית, חקלאית ומקצועית.
# לארגן את הפועלים באיגודים מקצועיים שלא על בסיס מפלגתי.
# לארגן את הפועלים באיגודים מקצועיים שלא על בסיס מפלגתי.
# לארגן שמירה והגנה.
# לארגן שמירה והגנה.
# לקלוט עולים ולהסדיר להם מקומות עבודה.
# לקלוט עולים ולהסדיר להם מקומות עבודה.
# להסתדרות היה תפקיד ציוני מכיוון שהייתה מכשיר להגשמת הציונית ומתוקף תפקידה טיפלה גם בעיניינים חברתיים, לאומיים, תרבותיים והתיישבותים.
# להסתדרות היה תפקיד ציוני מכיוון שהייתה מכשיר להגשמת הציונות ומתוקף תפקידה טיפלה גם בעיניינים חברתיים, לאומיים, תרבותיים והתיישבותים.


בהסתדרות פעלו מספר גופים שבאמצעותם היא מימשה את מטרותיה ותפקידה:
בהסתדרות פעלו מספר גופים שבאמצעותם היא מימשה את מטרותיה ותפקידה:
שורה 409: שורה 407:




 
[[category:היסטוריה א']]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
א.המציאות הקולוניאלית בארצות המזה"ת וצפון אפריקה.
חדירת הקולוניאליזם האירופאי:
השלטון הקולוניאלי בארצות המזה"ת ובארצות צפון אפריקה החל את צעדיו במהלך המאה ב-19.צעדים אלה הלכו והתגברו עם התדרדרות האימפריה העותומניץ שהגיעה לשיאה בתחילת המאה ה-20.בסיומה של מלחמה העולם הראשונה נשלטו מרבית הארצות המזרה"ת וצפון אפריקה על ידי שלוש המעצמאות הקולוניאליות-צרפת,בריטניה ואיטליה. התהליכים שעברו האוכלוסיות בארצות אלו היו שונים ממקום למקום והושמפעו ממספר גורמים:
1)אופי ההשתלטות של המדינה או הדרך שבה נכבשה.
2)מעמדה המדיני של הארץ-סיפוח,מנדט או חסות.
3)חשיבות האזור בעיני המעצמה הקולוניאלית.
4)גודלו וחוזקו של המיעוט הקולוניאלי(המתיישבים) מול האוכלוסיה המקומית ותגובתה.
 
המעצמאות הקולוניאליות ושטחי שילטונן:
צרפת-כבשה בהדרגה את ארצות צפון אפריקה.
אלג'יריה נכבשה ראשונה ב-1830,והפכה לחלק מצרפת כלומר לקולוניה(מושבה)צרפתית.
תוניסיה נכבשה מידי השליט המקומי אשר היה תחת חסות האימפריה העותומנית בשנת 1881,והונהג בה משטר של חסות צרפתי.
מרוקו נכבשה בשנת 1912 על-ידי הצרפתים והפכה אף היא למדינת חסות צרפתי.
בסוריה הונהג מנדט צרפתי,שהוענק לצרפת על-ידי חבר הלאומים,בהסכמי סאן רמו ב-1920,אך למעשה הונהג שם משטר קולוניאלי שדיכא כל התארגנות מקומית.
בלבנון הונהג מנדט צרפתי כמו בסוריה.
בריטניה-המעצמה הקולוניאלית הגדולה ביותר במזה"ת.בריטניה פרשה את חסותה על עירק,א"י,עדן,מצרים והירדן.
מצרים כנבשה בשנת 1882.בשנות ה-20  שלטו הבריטים במצרים תוך מתן סמכויות נרחבות למצרים,ובלי להתערב באופן ישיר בניהול המדינה.ב-1922 הכריזה בריטניה כי היא מכירה בעצמאותה של מצרים תוך שמירה על אינטרסים בריטים חיוניים.ב-1936 נחתם חוזה העצמאות מול בריטניה.
עיראק הבריטים קיבלו מנדט על עיראק ב-1920 במסגרת הסכמי סאן-רמו.לפני כן הייתה עיראק נתונה תחת שלטונה הישיר של האימפריה העותומנית.ב-1922 נתחם בין בריטניה לעיראק הסכם המבטיח עצמאות,אולם רק ב-1930 נחתם חוזה המעניק לעיראק עצמאות מלאה.
עדן נכבשה על-ידי הבריטים כבר ב-1839 ,והייתה תחת שלטום בריטי ישיר.
איטליה-הייתה מדינה קולוניאלית חדשה יחסית.היא הצליחה להשתלט רק על לוב ב-1911.לוב סופחה לאיטליה והפכה למושבה איטלקית.החל משנת 1922 השלטון הפאשיסטי הנהיג בה משטר פיקוח חמור.בשנת 1943 נכבשה לוב מידי האיטלקים על-ידי בריטניה,אשר שלטה בה עד 1951.
מדינות עצמאיות-שלוש מדינות במזה"ת לא היו נתונות תחת שלטון קלוניאלי:
תוריכה-בסוף מלחמת העולם הראשונה האיפמריה העותומנית,התפרקה ובוטל בה מוסד הסולטנות הוכרז ב-1922 על הקמת רפובליקה תוכרית ובשנת 1923 היא הפכה למדינה עצמאית.
איראן-הייתה עצמאית החל מ-1925,והיה בה משטר מלוכני שבראשותו של השאשה האיראני.
תימן- מהמאה ה-16 ועד לשנת 1872 הייתה תימן שייכת רשמית לאימפריה העותומנית,אך בפועל הייתה נתונה לשליטת אדונים מקומיים.בין השנים 1872-1918 הייתה תימן נתונה תחת שליטה ישירה של האימפריה העותומנית זאת במספרת"הכיבוש העותומני השני".בשנת 1905 הטיל האימאם יחיא,שליט תימן,מצור על תנעא והצליח להקים ממלכה עצמאית מאוחדת בתימן.עם פירוק האימפריה העותומנית בתום מלחמת העולם הראשונה זכתה תימן לעצמאות מוחלטת.
 
הבדלים עיקריים בים דפוסי הקולוניאליזם הצרפתי לקולוניאליזם הבריטי:
1)בריטניה שלטה בעיקר במזרח-התיכון(היה לה רצף טריטוריאלי מהים התיכון ועד הודו בנוסף לשליטה על עדן ומצרים),בעוד שעיקר השליטה הצרפתית הייתה בצפון אפריקה(המגרב).צרפת שלטה גם בסוריה ובלבנון,אותן השיגה לא באמצעות כיבוש,אלא בתוקף הסכמים בינלאומיים.
2)הקולוניאליזם הצרפתי היה מונחה על-ישי תפיסה של מעורבת ישירה בחיי האוכלוסיה המקומית ובניסיון להנחיל את התרבות הצרפתית לחברה המקומית.הצרפתיים ראו בכך מעין שליחות תרבותית ובמסגרת תפיסתם זו הקימו בארצות הקולוניאליות בתי-ספר צרפתיים ומוסדות תרבות צרפתיים.לעומת זאת הקולוניאליזם הבריטי מידת המעורבות לא הייתה ישירה ועמוקה כמו זו של הצרפתים.הבריטים נמנעו בדרך-כלל מניהול ישיר של המדינה,למעט השליטה על עיניינים הנוגעים לשמירה על האינטרסים האימפריאליים הצבאיים והכלכליים.בקולוניאליזם הבריטי ניתנו יותר סמכויות לתושבי המקום,ובחלק מן המקרים הובטחה עצמאות,היינו,הקולוניאליזם הבריטי ניתפס כזמני. בנוסף-לכך,היה ניסיון לדיאלוג עם התנועות הלאומיות המקומיות.
3)דפוסי השליטה הצרפתי היה בעיקר סיפוח מלא של המדינה,או פרוטרטוראט-שלטון חסות עם פיקוח מחמיר ומעורבות ישירה בניהול הארץ.גם בארצות בהן שהוטל מנדט צרפתי שלושת דפוסי השליטה האופיינים לקולוניאליזם הבריטי
 
היו:1.הסתמכות על שושלות המקומיות(כמו בירדן ובערב הסעודית).
2.מנדט בריטי(כמו בארץ-שיראל.
3.סיוע לאוכלוסייה המקומית בניהול תוך מתן הבטחה לעצמאות(כמו מצרים ועיראק)
4)הצרפתים ראו במושבות שלהם חלק בלתי נפרד מצרפת והקימו שם התיישבות קולוניאלית גדולה(בעיקר באלגירה,מעט בתוניסיה),בעוד שבמסגרת הקולוניאליזם הבריטי לא הייתה התישבות קולוניאלית,למעט משפחותהם של אנשי הצבא ומנהל הבכירים.
לסיכום,ניתן לומר שהקולוניאליזם הצרפתי היה ישיר יותר מזה הבריטי והוא הותיר את חותמו על תרבות המקומית,בעוד שהקולוניאליזם הבריטי הותיר את חותמו בעיקר על המנהל ועל מוסדות המדינה.
הקולוניאליזם האיטלקי-דפוס השליטה בלוב היה סיפוח מלא של הארץ לאיטליה והפיכתה לקולוניה איטלקית.
המדיניות בה נקטו האיטלקים היה פיקוח מחמיר של חיי המקומיים.מאוחר יותר הושפעה לוב מהשלטון הפשיסטי ומגישתו האנטישמית ליהודים.
 
ז.התמורה בחיי היהודים בתחומים שונים.
בתום מלחמת העולם הראשונה התחלקו שטחי האימפריה העותומנית ושאר המדינות המנוצחות במזרח-התיכון בין המדינות המנצחות-צרפת ובריטניה.לשליטתן של  שתי מדינות אלה על שטחים במזרח-התיכון הייתה השפעה רבה על ההתפתחות של האוכלוסייה המקומית וגם האוכלוסייה היהודית שחייה בהן.האוכלוסייה היהודית חייה בדרך-כלל בקרבת המוסלמים ושמרה על יחסים טובים עימם.
התמורות בתחום הדמוגרפי:
1)גידול בספר היהודים באופן ניכר לגודמא:באלג'יריה 17 אלף יהודים בשנת 1830 ואילו ב-1940 הגיע מספרם      ל-125 אלף.הסיבות לכך היו שיפור התנאים התפרואתיים,ירידה בשיעור התמותה,שיפור יחס האוכלוסייה אל היהודים ושיפור המצב הכלכלי.
2)תהליך עיור-הגירה יהודית פנימית מאזורים כפריים אל מרכזי הערים הגדולות.הסיבות העיקריות למעבר הן האפשריות הכלכליות הנפתחו בעקבות כיבוש הקולונאלי וההשפעה האירופאית באזורים אלה.
ריכוז היהודים במספר מצומצם של ערים שהפכו למוקדי הכלכלה המודרנית הביא לצמיחת בורגנות יהודית ונתן ליהודים תחושה של עוצמה.לדוגמא:התפתחות העיר קזבלנה ואוכלוסייתה היהודית.לפני בוא הצרפתים הייתה זו עיר נמל קטנה עם אוכלוסייה יהודית לא גדולה ובסוף התקופה הצרפתית כשליש מיהודי מרוקו התגוררו בעיר,כ-80,000 נפש.
בטוניס בירתה של טוניסיה התגוררו כ-60% מהיהודים.
3)מעבר מרובעים יהודים מסורתיים לרובעים חדשים בערים לצד התושבים האירופאים-מעבר שהתאפשר בשל עשרת הגבלות המשטר הישן ,התפתחות הערים והשינוי ברמת החיים של רבים מן היהודים.
4)מגוון המקצועות של היהודים הולך ומתרחב,יותר יהודים עוסקים במקצועות חופשיים ונשים מתחילות לצאת לעבודה וללימודים.
Raz
admin
887

עריכות

אוחזר מתוך "https://www.sikumuna.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/8284...13742"

תפריט ניווט