על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20 (הצגת מקור)

גרסה מ־18:09, 29 ביוני 2006

הוסרו 10,420 בתים ,  29 ביוני 2006
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(18 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דרוש תיקון עריכה}}
*'''רמה:''' כתה י'
 
*'''רמה:'''כתה י'


==המנדט על ארץ ישראל:==
==המנדט על ארץ ישראל:==
שורה 131: שורה 129:
# ארגוני קניות ושיווק משותפים - מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור מתבצעים במשותף.
# ארגוני קניות ושיווק משותפים - מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור מתבצעים במשותף.


===התיישובת עירונית===
===התיישבות עירונית===
העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים.
העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים.
תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים, ונבנו בהן שכונות חדשות.
תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים, ונבנו בהן שכונות חדשות.
שורה 159: שורה 157:


====תפקידה של ההסתדרות====
====תפקידה של ההסתדרות====
# להגן כל שכר הפועל ורמת חייו תוך השגת תנאים סוציאליזם מתקדמים.
# להגן על שכר הפועל ורמת חייו תוך השגת תנאים סוציאליים מתקדמים.
# לספק תעסוקה לפועלים על-ידי הרחבת היקף הייצור, פיתוח משקים חקלאיים וענפי עבודה ברחבי הארץ.
# לספק תעסוקה לפועלים על-ידי הרחבת היקף הייצור, פיתוח משקים חקלאיים וענפי עבודה ברחבי הארץ.
# הענקת חינוך והשתלמות לפועל, הקמת מוסדות שנתנו לפועלים השכלה כללית, חקלאית ומקצועית.
# הענקת חינוך והשתלמות לפועל, הקמת מוסדות שיתנו לפועלים השכלה כללית, חקלאית ומקצועית.
# לארגן את הפועלים באיגודים מקצועיים שלא על בסיס מפלגתי.
# לארגן את הפועלים באיגודים מקצועיים שלא על בסיס מפלגתי.
# לארגן שמירה והגנה.
# לארגן שמירה והגנה.
# לקלוט עולים ולהסדיר להם מקומות עבודה.
# לקלוט עולים ולהסדיר להם מקומות עבודה.
# להסתדרות היה תפקיד ציוני מכיוון שהייתה מכשיר להגשמת הציונית ומתוקף תפקידה טיפלה גם בעיניינים חברתיים, לאומיים, תרבותיים והתיישבותים.
# להסתדרות היה תפקיד ציוני מכיוון שהייתה מכשיר להגשמת הציונות ומתוקף תפקידה טיפלה גם בעיניינים חברתיים, לאומיים, תרבותיים והתיישבותים.


בהסתדרות פעלו מספר גופים שבאמצעותם היא מימשה את מטרותיה ותפקידה:
בהסתדרות פעלו מספר גופים שבאמצעותם היא מימשה את מטרותיה ותפקידה:
שורה 184: שורה 182:
ב-1919 הוקמה מפלגת אחדות העבודה שכללה את אנשי מפלגת פועלי ציון הוותיקה ופועלים בני העלייה השלישית. מטרת המפלגה הייתה לארגן את פעולות העובדים, ולהגן על האינטרסים שלהם. הייתה זו מפלגה בעלת ערכים סוציאלים שביקשה לפעול ליצירת חברה שיוויונית,לדאוג לפרנסת הפועל הצעיר העברי ולחינוכו, ולהגן על זכויותיו. בין ראשי המפלגה בלטו דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי ועוד.
ב-1919 הוקמה מפלגת אחדות העבודה שכללה את אנשי מפלגת פועלי ציון הוותיקה ופועלים בני העלייה השלישית. מטרת המפלגה הייתה לארגן את פעולות העובדים, ולהגן על האינטרסים שלהם. הייתה זו מפלגה בעלת ערכים סוציאלים שביקשה לפעול ליצירת חברה שיוויונית,לדאוג לפרנסת הפועל הצעיר העברי ולחינוכו, ולהגן על זכויותיו. בין ראשי המפלגה בלטו דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי ועוד.


===מפלגת פועלי ארץ-ישראל(מפא"י)===
===מפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י)===
ב-1929 נחתם הסכם לאיחוד מפלגת האחדות העבודה עם מפלגת הפועל הצעיר. המפלגה החדשה שקמה ב-1930 נקראה מפא"י והחזיקה באידיאולוגיה של תחייה לאומית והגנה על זכויות הפועל העברי וכן באידיאולוגית סוציאל-דמוקרטית. היא ריכזה סביבה את ציבור הפועלים והפכה למפלגה הדומינטית ביישוב היהודי בארץ-ישראל ולגוף הפוליטי החשוב ביותר בתקופת היישוב.
ב-1929 נחתם הסכם לאיחוד מפלגת האחדות העבודה עם מפלגת הפועל הצעיר. המפלגה החדשה שקמה ב-1930 נקראה מפא"י והחזיקה באידיאולוגיה של תחייה לאומית והגנה על זכויות הפועל העברי וכן באידיאולוגית סוציאל-דמוקרטית. היא ריכזה סביבה את ציבור הפועלים והפכה למפלגה הדומינטית ביישוב היהודי בארץ-ישראל ולגוף הפוליטי החשוב ביותר בתקופת היישוב.


שורה 339: שורה 337:


====בתחום ההתיישבות:====
====בתחום ההתיישבות:====
:1)תקופת המרד הערבי הביאה את קק"ל לרכוש קרקעות רבות.רבים מן הערבים ביקשו למכור את קרקעותיהם בשל מחסור כלכלי,מכירן ירד וקק"ל ניצלה את ההזדמנות כדי לקנות קרקעות בזול,ליצור עובדות בשטח(כדי ליצור רצף התישבותי ושלא יהיו חלק מהמדינה הערבית)ולכן נרכשו קרקעות בצפון ובאזורים אסטרטגים.
# תקופת המרד הערבי הביאה את קק"ל לרכוש קרקעות רבות. רבים מן הערבים ביקשו למכור את קרקעותיהם בשל מחסור כלכלי, מכירן ירד, וקק"ל ניצלה את ההזדמנות כדי לקנות קרקעות בזול, כדי ליצור עובדות בשטח (כדי ליצור רצף התישבותי ושלא יהיו חלק מהמדינה הערבית), ולכן נרכשו קרקעות בצפון ובאזורים אסטרטגים.
 
# התיישבות חומה ומגדל (1936-1939). לאור המאורעות שגרמו סכנה למפעל ההתישבותי ודרישת הערבים החוזרת לאסור עלייה, קניית קרקעות והתיישבות יהודית הוקמו בשנים 1936-1939 כ-50 יישובים חדשים, רובם קיבוצים. התנופה קשורה במספר גורמים:
:2)התיישבות חומה ומגדל(1936-1939).לאור המאורעות שגרמו סכנה למפעל ההתישבותי ודרישת הערבים החוזרת לאסור עלייה,קניית קרקעות והתיישבות יהודית הוקמו בשנים 1936-1939 כ-50 יישובים חדשים,רובם קיבוצים.התנופה קשורה במספר גורמים:
## '''במישור בפוליטי''' - ועדת פיל והמלצתה לחלק את ארץ-ישראל לשתי מדינות הביאה להקמת יישובים רבים בכל חלקי ארץ-ישראל כדי לקבוע עובדות בשטח ולאבטח אותן.
::א)במישור בפוליטי-ועדת פיל והמלצתה לחלק את ארץ-ישראל לשתי מדינות הביאה להקמת יישובים רבים בכל חלקי ארץ-ישראל כדי לקבוע עובדות בשטח ולאבטח אותן.
## '''במישור הצבאי''' - מטרת היישובים הייתה לבלום את פעולות הכנופיות הערביות במרד הערבי.
::ב)במישור הצבאי-מטרת היישובים הייתה לבלום את פעולות הכנופיות הערביות במרד הערבי.
## '''במישור ההתיישבותי''' - נועדו היישובים ליישב את האדמות שנרכשו על-ידי יהודים ואף לשפר את הרצף הטריטוריאלי בין ההתיישבויות השונות.
::ג)במישור ההתיישבותי- נועדו היישובים ליישב את האדמות שנרכשו על-ידי יהודים ואף לשפר את הרצף הטריטוריאלי בין ההתיישבויות השונות.
 
אופי ההתישבות:
קבוצה של קיבוץ או מושב רכזה את המבנים שבעזרתם ניתן להקים ישוב במשך יום אחד,בבוקר הם עלו למקום המסומן,מקמו את החומות עם חצץ מסביב לחצר,באמצע החצר נבנה מגדל שמירה ועליו זרקור ובפינות החצר הוכשרו פינות ירי להגנה.שיאה של ההתיישבות הייתה העלייה לחניתה,בהקמת היישובים לקחו חלק חברי ההגנה,הנוער הציוני,הקיבוץ הדתי,קק"ל,הקיבוץ הארצי ועד.
 
תרומתם של יישובי חומה ומגדל:
א)יישובים אלה השתלבו במערך הבטחוני של ארגון ההגנה במאבק נגד הכנופיות הערביות.הם שימשו מעין בסיסים צבאיים ששלבו את עבודת האדמה והשמירה.
ב)ישוביי חומה ומגדל יצרו רצף התיישבותי חשוב בבקעת הירדן לבין עמק בית-שאן,בין השפלה לבין הנגב הצפוני.
ג)יישובים אלו הוכיחו כי ההתיישבות היא שקובעת את גבולות הארץ.
 
התחום הבטחוני:
בתקופת המרד הערבי התעורר וויכוח בין "ההגנה" לבין "האצ"ל"(שהתפלג מההגנה ב-1931) על הדרך שבה יש להגיב על האיום הערבי.ההגנה החליטה לנקוט במדיניות של הבלגה שמשמעותה שהיהודים לא יגיבו במעשי אלימות ללא הבחנה כי אם יעשו כל מאמץ לפגוע רק באשמים.הסיבות לכך שלא נראה בעיני הבריטים טרוריסטים כמו הערבים ועלינו להיות מוסריים במאבקינו.לעומת "ההגנה" טענו "האצ"ל" כי יש לנקוט במדיניות של התקפה כיוון שההבלגה מבטאת חולשה,מתפרשת אצל הערבים כסימן של פחדנות יהודית ומרגילה את הבריטים לחשוב שהיהודים אינם מסוגלית למלחמה ולכן יש לתמוך בטרור מול טרור ובפעולות תגמול לערבים.במסגרת המרד הוקמו זרועות ההגנה,חלקן לגליים(חוקיים)באישור הבריטים וחלקן לא לגליים(לא חוקיים) .
 
הגופים הלגליים היו:
1)הנוטרים:כח משטרה יהודי שפעל באישור המנדט ובתקופת סוף המרד הגיע ל-22,000 שוטרים עיבריים.הם היו נתונים למרות הבריטים אך הופעלו על-ידי ההגנה ובזכותם קיבלו היהודים בטחון עצמי רב יותר.
המורל ביישוב עלה ושיטות המלוחמה הבריטיות שלפיהם אומנו הועברו להגנה.
2)פלוגות הלילה של וינגייט:קמו ב-1938 כאשר מצב הבטחון הלך והתערער.יוזם הרעיון של הקמת יחידות צבא בריטיות-יהודיות וינגייט,איש צבא הרפתקן שהגיע לארץ מאנגליה כקצין מודיעין והתעניין בבעית ההגנה של היהודים. הוא הגיע למסקנה  שהברטים אינם יוצאים בלילות לעזרת היישובים ללחום בכנופיות ערביות תוך ניצול החשיכה להתקפות פתע.ביולי 1939 פורקו פלוגות הלילה ווינגייט הודח מתפקידו בשל קשריו ההדוקים עם היהודים.חשיבותם של פלוגות הלילה היו לא רק בחיסול כנופיות,כי אם בכך שלימדו את מפקדי ההגנה שיטות לחימה חדשות,חשיבות הניידות,ההפתעה,ההטעייה ולומחת לילה שאומצה על-ידי ההגנה בעתיד.
 
הגופים הלא לגליים היו:
1)הנודדת: בקיץ 1936 הקים יצחק שדה,מראשוני ההגנה,ועוד מספר צעירים את ארגון הנודדת.אנשי הפלוגה יצאו מחוץ לגדרות היישובים כדי ליפגש עם האוייב בשדה ולהפתיע אותו בהתקפה לא צפויה.גישב חדשה זו שמטרתה להרחיק את הסכנה מהיישוב ולקדם את פני הערבים לפני כניסתם ליישוב היהודי.
לשיבותם בכך שלראשונה נקטו היהודים יוזמה ועברו מקרבות הגנתיים לקרבות התקפיים ניידים.
2)פלוגות השדה) :פו"ש) בסוף 1937 החליטה מפקדת ההגנה להקים את פלוגת השדה,יחידה גדולה שתפעל בהיקף ארצי על-ידי המפקדה הארצית של ההגנה,כך שהיוזמה להתקפה עברה מהערבים להיהודים.
בין תפקידיהם לעזור ליישובים ולאזורים נתקפים,לקדם את פני האויב,לרדוף את האויב ולערוך פעולות מיוחדות.
הם הקימו מערבים נגד חוליות ערביות,פשטו לכפרים וסייעו לכנופיות,חדרו לשטח האויב והטילו פחד על הערבים.
 
ה.מדיניות בריטניה לנוכח המאורעות.
בתחילת המאורעות התגובה הבריטית הייתה מתונה.הנציב ארתור ווקט נקט יד רכה כלפי המתפרעים,בתקווה שהעיניים ירגעו ובשל החשש שתגובה קשה מצד הבריטים תביא להקצנת האירועים.רק לאחר שהגיע לארץ קצין צבא עיראקי שעמד בראש כח המתנדבים(קאוקג'י),הגיבו הבריטים ביד קשה.וכמו כן,הענישו כל מי שנתן עזרה לפורעים.עם פרוץ השלב השני של המרד הערבי,לאחר פרסום מסקנות ועדת פיל שלחו הבריטים תגבורת צבאית לארץ ונקטו ביד  קשה כלפי המורדים(עונשים,הגליות והוצאות להורד).לאחר רצח המושל הבריטי בגליל יצאה מלונדון פקודה לאסור את חברי הועד הערבי העליון ואת חברי המועצה המוסלמית העליונה,כולל חאג' אמין אל חוסייני.הבריטים נעזרו ביישוב היהודי מבחינה צבאית וכלכלית ע"י גיוס יהודים לכוחות שיטור,הנוטרים,משטרת היישובים העבריים,הקמת מפלגות הלילה של וינגייט והקמת גדר הצפון.
 
ועדת פיל:
על רקע המרד הערבי ומצבה הבינלאומי של בריטניה בסוף שנות ה-30 ,חיפשה בריטניה פתרון מדיני לשאלת
ארץ-ישראל.בסוף 1936 נשלחה לארץ ועדה מלכותית שבראשה הלורד פיל,מדינאי בריטי בכיר,במטרה לבדוק את הגורמים לפרוץ המרד הערבי והמהומות בארץ,לבדוק כיצד בריטניה מבצעת את התחייבותה במנדט ביחס ליהודים ולערבים ולהמליץ על פתרונות שימנעו פרעות בעתיד.
 
מסקנות ועדת פיל:
1)הפער שקיים בין יהודים לערבים לא מאפשר הקמת בית לאומי משותף.המנדט הבריטי נכשל משום שאינו יכול לרצות את היהודים ואת הערבים ובשלב זה אין סיכוי לשלום בין העמים.הוועדה ממליצה לסיים את שלטון המנדט בארץ.
2)יש לחלק את הארץ לשתי מדינות,יהודית וערבית ולאזור שיהיה נתון לשליטה בריטית.המדינה היהודית תכלול    כ-17% משטח ארץ-ישראל.היא תכלול את שפלת החוף מבאר –טוביח בדרום עד עתלית בצפון,את עמק יזראל,  עמק בית-שאן ואת אזור הגליל.המדינה הערבית תכלול את רוב שטח הארץ,הרי השומרון,הרי יהודה והנגב.האזור בשליטת הבריטים יכלול את ירושלים,בית-לחם ואזור הכולל את שדה התעופה בלוד ובנמל יפו.
3)בתקופת המעבר עד להקמתן של שתי המדינות יוקפא בניין הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל.היהודים יורשו לרכוש קרקעות רק בשטח המיועד למדינה היהודיתובמשך 5 שנים יותר רק ל-12 אלף יהודים בשנה לעלות לארץ-ישראל על-פי כושר הקליטה הכלכלי של המדינה היהודית.
4)המדינה היהודית תשלם למדינה הערבית פיצוי קבוע מדי שנה,מפני שבתחום המדינה היהודית יכללו הקרקעות הפוריות ביותר בארץ-ישראל,והיות ובתחום המדינה היהודית יכלל מיעוט ערבי גדול,יש לבצע הערבת אוכלוסייה מהמדינה היהודית למדינה ערבית.
 
תגובות הערבים למסקנות ועדת פיל:
1)המופתי חאג' אמין אל חוסייני דחה את תוכנית החלוקה ומדינות ערב גיבו את עמדתו.ערביי ארץ-ישראל דרשו פעם נוספת לעצור את בניין הבית הלאומי ע"י הפסקת העלייה היהודית ואיסור רכישת קרקעות ע"י יהודים בארץ. הערבים דרשו הקמת מדינה ערבית בלבד בארץ-ישראל.
2)הביטוי העיקרי להתנגדות הערבים לתוכנית החלוקה היה חידוש המרד הערבי בצורה אלימה ביותר תוך ביצוע פעולות נגד מתקנים צבאיים בריטיים ונסיונות חבלה בקו צינור הנפט,ובנוסף רצחו את המושל הבריטי בגליל.
 
תגובת היהודים למסקנות ועדת פיל:
 
התומכים בתוכנית ונימוקיהם:
1)הראש התומכים עמדו דוקטור חיין ויצמן ודוד בן-גוריון אשר טענו כי למרות הסכנות הבטחוניות הצפויות למדינה היהודית,זהו הרע המיעוטו,בתוכנית יש פתח עתיד שבו יקבלו היהודים שטחיים גדולים יותר.
2)בריטניה מאפשרת את הקמת המדינה היהודית ועל-כן תתמוך בה ותסייע לה מבחינה כלכלית ובטחונית ולכן אין להחמיץ הזדמנות היסטורית זו.
3)תכנית החלוקה מאפשרת עלייה גדולה שתביא להצלת יהדות אירופה מפני רדיפות והתעללויות.
 
 
 
המתנגדים לתוכנית החלוקה ונימוקיהם:
1)מחנה הפועלים ובהם גולדה מאיר,טענו כי המדינה היהודית ע"פ תכנית החלוקה קטנה,ולא תאפשר את גידולו של היישוב היהודי.בנוסף גבולותיה מסכנים את עצם קיומו של היישוב היהודי הן משום שהמדינה נמצאת באזור השפלה והערבים שולטים על איזור ההר,והן משום משום שבשטח המדינה לא נכללים מקורות המים של הארץ.
2)המחנה האזרחי ובהם הרביזיוניסטים דחו את תכנית החלוקה ותובעת בית לאומי יהודי משני עברי הירדן בא"י.
 
ההחלטה הרישמית של התנועה הציונית:
ההחלטה הרשמית התקבלה בקונגרס הציוני ה-20 שהתכנס ב-1937 ובו נטען כי תכנית החלוקה סותרת את כתה המנדט ואת הצהרת בלפור שבהם קיימת העדפה ברורה ליהודים,והתוכנית גם פוגעת בעלייה והתיישבות היהודית בארץ.
הספר הלבן השלישי 1939(הספר הלבן של מקדונלד):
לאור כשלון נסיונותיה של בריטניה לפשר בין היהודים לערבים בארץ-ישראל,החליטה הבריטניה לבטל את החלטות ועדת פיל ולחפות את מדיניותה על ארץ-ישראל.ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) הגיעו הבריטים למסקנה שתמיכתם בבית לאומי יהודי בארץ-ישראל עלולה להביא להתקוממות העולם הערבי ולתמיכתו בגמניה הנאצית,ולכן ביקשה בריטניה לפייס את ערביי ארץ-ישראל והמזרח התיכון לבטלה את התחייבותיה ליהודים עם פרסום הספר הלבן השלישי.
סעיפי הספר הלבן השלישי של מקדונלד:
1)לא תיהיה תוכנית חלוקה על ארץ-ישראל.תוך 10 שנים תוקם מדינה שתיהיה משותפת ליהודים ולעריבם.אופיה של המדינה יקבע על בסיס הרוב החי בארץ במהלך 10 השנים, עד הקמת המדינה ישלטו הבריטיםבארץ.
2)מכסת העולים היהודית במשך 5  בשנים הבאות תהיה 75 אלף יהודים בלבד.בתום תקופה זו תופסק העלייה לחלוטין,ותותנה בהסכמת הרוב הערבי.
3)רכישת קרקעות על-ידי היהודים תוגבל וההתישבות היהודית תוגבל לאזורים מסויימים.
משמעותו של הספר הלבן השלישי:
הספר הלבן השלישי ביטל למעשה את התחייבותה של בריטניה לרעיון הציוני מפני שהוא מציג נסיגה מוחלת של בריטניה מהצהרת בלפור ומכתב המנדט.הספר מבטל את רעיון הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל מפני שהוא סולל את הדרך להקמת מדינה ערבית על שטחה של ארץ-ישראל ולהפיכתו של היישוב היהודי למיעוט שיכול להמשיך ולהתיישב על שטח מוגבל מאוד שהיווה 5% מכלל הארץ.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


'''אופי ההתישבות:'''


קבוצה של קיבוץ או מושב רכזה את המבנים שבעזרתם ניתן להקים ישוב במשך יום אחד, בבוקר הם עלו למקום המסומן, מקמו את החומות עם חצץ מסביב לחצר, באמצע החצר נבנה מגדל שמירה ועליו זרקור, ובפינות החצר הוכשרו פינות ירי להגנה. שיאה של ההתיישבות הייתה העלייה לחניתה. בהקמת היישובים לקחו חלק חברי ההגנה, הנוער הציוני, הקיבוץ הדתי, קק"ל, הקיבוץ הארצי ועוד.


'''תרומתם של יישובי חומה ומגדל:'''
# יישובים אלה השתלבו במערך הבטחוני של ארגון ההגנה במאבק נגד הכנופיות הערביות. הם שימשו מעין בסיסים צבאיים ששלבו את עבודת האדמה והשמירה.
# ישוביי חומה ומגדל יצרו רצף התיישבותי חשוב בבקעת הירדן לבין עמק בית-שאן, בין השפלה לבין הנגב הצפוני.
# יישובים אלו הוכיחו כי ההתיישבות היא שקובעת את גבולות הארץ.


====התחום הבטחוני:====
בתקופת המרד הערבי התעורר וויכוח בין "ההגנה" לבין "האצ"ל"(שהתפלג מההגנה ב-1931) על הדרך שבה יש להגיב על האיום הערבי. ההגנה החליטה לנקוט במדיניות  ההבלגה שמשמעותה שהיהודים לא יגיבו במעשי אלימות ללא הבחנה כי אם יעשו כל מאמץ לפגוע רק באשמים. הסיבה לכך היא שלא נראה בעיני הבריטים טרוריסטים כמו הערבים ועלינו להיות מוסריים במאבקינו. לעומת "ההגנה" טענו "האצ"ל" כי יש לנקוט במדיניות של התקפה כיוון שההבלגה מבטאת חולשה,מתפרשת אצל הערבים כסימן של פחדנות יהודית ומרגילה את הבריטים לחשוב שהיהודים אינם מסוגלית למלחמה, ולכן יש לתמוך בטרור מול טרור ובפעולות תגמול לערבים. במסגרת המרד הוקמו זרועות ההגנה, חלקן לגאליות (חוקיות) באישור הבריטים, וחלקן לא לגאליות(לא חוקיות).


'''הגופים הלגאליים היו:'''
# '''הנוטרים''': כוח משטרה יהודי שפעל באישור המנדט ובתקופת סוף המרד הגיע ל-22,000 שוטרים עיבריים. הם היו נתונים למרות הבריטים אך הופעלו על-ידי ההגנה ובזכותם קיבלו היהודים בטחון עצמי רב יותר. המורל ביישוב עלה בזכותם ושיטות המלוחמה הבריטיות שלפיהם אומנו הועברו להגנה. כיוון שסופק נשק לשוטרים היהודיים ההגנה השתמשה בנשק גם לצרכיה.
# '''פלוגות הלילה של וינגייט''': קמו ב-1938 כאשר מצב הבטחון הלך והתערער. יוזם הרעיון של הקמת יחידות צבא בריטיות-יהודיות היה צ'ארלס אורד וינגייט, איש צבא הרפתקן שהגיע לארץ מאנגליה כקצין מודיעין והתעניין בבעיית ההגנה של היהודים. הוא הגיע למסקנה  שהברטים אינם יוצאים בלילות לעזרת היישובים ללחום בכנופיות ערביות תוך ניצול החשיכה להתקפות פתע. ביולי 1939 פורקו פלוגות הלילה ווינגייט הודח מתפקידו בשל קשריו ההדוקים עם היהודים. חשיבותם של פלוגות הלילה היו לא רק בחיסול כנופיות, כי אם בכך שלימדו את מפקדי ההגנה שיטות לחימה חדשות, חשיבות הניידות, ההפתעה, ההטעייה ולומחת לילה שאומצה על-ידי ההגנה בעתיד.


'''הגופים הלא לגאליים היו:'''
#'''הנודדת''': בקיץ 1936 הקים יצחק שדה, מראשוני ההגנה, ועוד מספר צעירים את ארגון הנודדת. אנשי הפלוגה יצאו מחוץ לגדרות היישובים כדי להיפגש עם האוייב בשדה ולהפתיע אותו בהתקפה לא צפויה. גישה חדשה זו מטרתה הייתה להרחיק את הסכנה מהיישוב, ולקדם את פני הערבים לפני כניסתם ליישוב היהודי. חשיבותם בכך שלראשונה נקטו היהודים יוזמה ועברו מקרבות הגנתיים לקרבות התקפיים ניידים.
# '''פלוגות השדה''' (פו"ש): בסוף 1937 החליטה מפקדת ההגנה להקים את פלוגת השדה, יחידה גדולה שתפעל בהיקף ארצי על-ידי המפקדה הארצית של ההגנה, כך שהיוזמה להתקפה עברה מהערבים להיהודים. בין תפקידיהם לעזור ליישובים ולאזורים נתקפים, לקדם את פני האויב, לרדוף את האויב ולערוך פעולות מיוחדות. הם הקימו מארבים נגד חוליות ערביות, פשטו לכפרים וסייעו לכנופיות, חדרו לשטח האויב והטילו פחד על הערבים.


===4. מדיניות בריטניה לנוכח המאורעות===
בתחילת המאורעות התגובה הבריטית הייתה מתונה. הנציב ארתור ווקפ נקט יד רכה כלפי המתפרעים, בתקווה שהעניינים ירגעו, ובשל החשש שתגובה קשה מצד הבריטים תביא להקצנת האירועים. רק לאחר שהגיע לארץ קצין צבא עיראקי שעמד בראש כח המתנדבים (קאוקג'י), הגיבו הבריטים ביד קשה. כמו כן, הענישו כל מי שנתן עזרה לפורעים. עם פרוץ השלב השני של המרד הערבי, לאחר פרסום מסקנות ועדת פיל שלחו הבריטים תגבורת צבאית לארץ ונקטו ביד קשה כלפי המורדים (עונשים, הגליות והוצאות להורג). לאחר רצח המושל הבריטי בגליל יצאה מלונדון פקודה לאסור את חברי הועד הערבי העליון ואת חברי המועצה המוסלמית העליונה, כולל חאג' אמין אל חוסייני. הבריטים נעזרו ביישוב היהודי מבחינה צבאית וכלכלית ע"י גיוס יהודים לכוחות שיטור, הנוטרים, משטרת היישובים העבריים, הקמת פלוגות הלילה של וינגייט והקמת גדר הצפון.


====ועדת פיל:====
על רקע המרד הערבי ומצבה הבינלאומי של בריטניה בסוף שנות ה-30, חיפשה בריטניה פתרון מדיני לשאלת ארץ-ישראל. בסוף 1936 נשלחה לארץ ועדה מלכותית שבראשה עמד הלורד פיל, מדינאי בריטי בכיר, במטרה לבדוק את הגורמים לפרוץ המרד הערבי והמהומות בארץ, לבדוק כיצד בריטניה מבצעת את התחייבותה במנדט ביחס ליהודים ולערבים ולהמליץ על פתרונות שימנעו פרעות בעתיד.


====מסקנות ועדת פיל:====
# הפער שקיים בין יהודים לערבים לא מאפשר הקמת בית לאומי משותף. המנדט הבריטי נכשל משום שאינו יכול לרצות את היהודים ואת הערבים ובשלב זה אין סיכוי לשלום בין העמים. הוועדה ממליצה לסיים את שלטון המנדט בארץ.
# יש לחלק את הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולאזור שיהיה נתון לשליטה בריטית. המדינה היהודית תכלול כ-17% משטח ארץ-ישראל. היא תכלול את שפלת החוף מבאר –טוביח בדרום עד עתלית בצפון, את עמק יזראל, עמק בית-שאן ואת אזור הגליל. המדינה הערבית תכלול את רוב שטח הארץ, הרי השומרון, הרי יהודה והנגב. האזור בשליטת הבריטים יכלול את ירושלים, בית-לחם ואזור הכולל את שדה התעופה בלוד ואת נמל יפו.
# בתקופת המעבר עד להקמתן של שתי המדינות יוקפא בניין הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל. היהודים יורשו לרכוש קרקעות רק בשטח המיועד למדינה היהודית, ובמשך 5 שנים יותר רק ל-12 אלף יהודים בשנה לעלות לארץ-ישראל על-פי כושר הקליטה הכלכלי של המדינה היהודית.
# המדינה היהודית תשלם למדינה הערבית פיצוי קבוע מדי שנה, מפני שבתחום המדינה היהודית יכללו הקרקעות הפוריות ביותר בארץ-ישראל,והיות ובתחום המדינה היהודית יכלל מיעוט ערבי גדול, יש לבצע העברת אוכלוסייה מהמדינה היהודית למדינה ערבית.


====תגובות הערבים למסקנות ועדת פיל:====
# המופתי חאג' אמין אל חוסייני דחה את תוכנית החלוקה, ומדינות ערב גיבו את עמדתו. ערביי ארץ-ישראל דרשו פעם נוספת לעצור את בניין הבית הלאומי ע"י הפסקת העלייה היהודית ואיסור רכישת קרקעות ע"י יהודים בארץ. הערבים דרשו הקמת מדינה ערבית בלבד בארץ-ישראל.
# הביטוי העיקרי להתנגדות הערבים לתוכנית החלוקה היה חידוש המרד הערבי בצורה אלימה ביותר תוך ביצוע פעולות נגד מתקנים צבאיים בריטיים ונסיונות חבלה בקו צינור הנפט, ובנוסף רצחו את המושל הבריטי בגליל.


====תגובת היהודים למסקנות ועדת פיל:====


'''התומכים בתוכנית ונימוקיהם:'''
# בראש התומכים עמדו דוקטור חיים ויצמן ודוד בן-גוריון אשר טענו כי למרות הסכנות הבטחוניות הצפויות למדינה היהודית, זהו הרע המיעוטו, בתוכנית יש פתח עתיד שבו יקבלו היהודים שטחיים גדולים יותר.
# בריטניה מאפשרת את הקמת המדינה היהודית ועל-כן תתמוך בה ותסייע לה מבחינה כלכלית ובטחונית ולכן אין להחמיץ הזדמנות היסטורית זו.
# תכנית החלוקה מאפשרת עלייה גדולה שתביא להצלת יהדות אירופה מפני רדיפות והתעללויות.






'''המתנגדים לתוכנית החלוקה ונימוקיהם:'''
# מחנה הפועלים ובהם גולדה מאיר, טענו כי המדינה היהודית ע"פ תכנית החלוקה קטנה, ולא תאפשר את גידולו של היישוב היהודי. בנוסף גבולותיה מסכנים את עצם קיומו של היישוב היהודי הן משום שהמדינה נמצאת באזור השפלה והערבים שולטים על איזור ההר, והן משום משום שבשטח המדינה לא נכללים מקורות המים של הארץ.
# המחנה האזרחי ובהם הרביזיוניסטים דחו את תכנית החלוקה ותבעו בית לאומי יהודי משני עברי הירדן בא"י. זבוטינסקי היה ידוע באימרתו "שתי גדות לירדן, זו שלנו וזו גם כן".


א.המציאות הקולוניאלית בארצות המזה"ת וצפון אפריקה.
'''ההחלטה הרישמית של התנועה הציונית:'''
חדירת הקולוניאליזם האירופאי:
ההחלטה הרשמית התקבלה בקונגרס הציוני ה-20 שהתכנס ב-1937, ובו נטען כי תכנית החלוקה סותרת את כתב המנדט ואת הצהרת בלפור שבהם קיימת העדפה ברורה ליהודים. התוכנית גם פוגעת בעלייה והתיישבות היהודית בארץ.
השלטון הקולוניאלי בארצות המזה"ת ובארצות צפון אפריקה החל את צעדיו במהלך המאה ב-19.צעדים אלה הלכו והתגברו עם התדרדרות האימפריה העותומניץ שהגיעה לשיאה בתחילת המאה ה-20.בסיומה של מלחמה העולם הראשונה נשלטו מרבית הארצות המזרה"ת וצפון אפריקה על ידי שלוש המעצמאות הקולוניאליות-צרפת,בריטניה ואיטליה. התהליכים שעברו האוכלוסיות בארצות אלו היו שונים ממקום למקום והושמפעו ממספר גורמים:
1)אופי ההשתלטות של המדינה או הדרך שבה נכבשה.
2)מעמדה המדיני של הארץ-סיפוח,מנדט או חסות.
3)חשיבות האזור בעיני המעצמה הקולוניאלית.
4)גודלו וחוזקו של המיעוט הקולוניאלי(המתיישבים) מול האוכלוסיה המקומית ותגובתה.


המעצמאות הקולוניאליות ושטחי שילטונן:
==הספר הלבן השלישי 1939(הספר הלבן של מקדונלד)==
צרפת-כבשה בהדרגה את ארצות צפון אפריקה.
לאור כשלון נסיונותיה של בריטניה לפשר בין היהודים לערבים בארץ-ישראל, החליטה הבריטניה לבטל את החלטות ועדת פיל ולחפות את מדיניותה על ארץ-ישראל. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) הגיעו הבריטים למסקנה שתמיכתם בבית לאומי יהודי בארץ-ישראל עלולה להביא להתקוממות העולם הערבי ולתמיכתו בגמניה הנאצית, ולכן ביקשה בריטניה לפייס את ערביי ארץ-ישראל והמזרח התיכון, ובטלה את התחייבותיה ליהודים עם פרסום הספר הלבן השלישי.
אלג'יריה נכבשה ראשונה ב-1830,והפכה לחלק מצרפת כלומר לקולוניה(מושבה)צרפתית.
   
תוניסיה נכבשה מידי השליט המקומי אשר היה תחת חסות האימפריה העותומנית בשנת 1881,והונהג בה משטר של חסות צרפתי.
===סעיפי הספר הלבן השלישי של מקדונלד:===
מרוקו נכבשה בשנת 1912 על-ידי הצרפתים והפכה אף היא למדינת חסות צרפתי.
# לא תיהיה תוכנית חלוקה על ארץ-ישראל. תוך 10 שנים תוקם מדינה שתיהיה משותפת ליהודים ולערבים. אופיה של המדינה יקבע על בסיס הרוב החי בארץ במהלך 10 השנים, עד הקמת המדינה ישלטו הבריטים בארץ.
בסוריה הונהג מנדט צרפתי,שהוענק לצרפת על-ידי חבר הלאומים,בהסכמי סאן רמו ב-1920,אך למעשה הונהג שם משטר קולוניאלי שדיכא כל התארגנות מקומית.
# מכסת העולים היהודית במשך 5  בשנים הבאות תהיה 75 אלף יהודים בלבד. בתום תקופה זו תופסק העלייה לחלוטין, ותותנה בהסכמת הרוב הערבי.
בלבנון הונהג מנדט צרפתי כמו בסוריה.
# רכישת קרקעות על-ידי היהודים תוגבל וההתיישבות היהודית תוגבל לאזורים מסויימים.
בריטניה-המעצמה הקולוניאלית הגדולה ביותר במזה"ת.בריטניה פרשה את חסותה על עירק,א"י,עדן,מצרים והירדן.
מצרים כנבשה בשנת 1882.בשנות ה-20 שלטו הבריטים במצרים תוך מתן סמכויות נרחבות למצרים,ובלי להתערב באופן ישיר בניהול המדינה.ב-1922 הכריזה בריטניה כי היא מכירה בעצמאותה של מצרים תוך שמירה על אינטרסים בריטים חיוניים.ב-1936 נחתם חוזה העצמאות מול בריטניה.
עיראק הבריטים קיבלו מנדט על עיראק ב-1920 במסגרת הסכמי סאן-רמו.לפני כן הייתה עיראק נתונה תחת שלטונה הישיר של האימפריה העותומנית.ב-1922 נתחם בין בריטניה לעיראק הסכם המבטיח עצמאות,אולם רק ב-1930 נחתם חוזה המעניק לעיראק עצמאות מלאה.
עדן נכבשה על-ידי הבריטים כבר ב-1839 ,והייתה תחת שלטום בריטי ישיר.  
איטליה-הייתה מדינה קולוניאלית חדשה יחסית.היא הצליחה להשתלט רק על לוב ב-1911.לוב סופחה לאיטליה והפכה למושבה איטלקית.החל משנת 1922 השלטון הפאשיסטי הנהיג בה משטר פיקוח חמור.בשנת 1943 נכבשה לוב מידי האיטלקים על-ידי בריטניה,אשר שלטה בה עד 1951.
מדינות עצמאיות-שלוש מדינות במזה"ת לא היו נתונות תחת שלטון קלוניאלי:
תוריכה-בסוף מלחמת העולם הראשונה האיפמריה העותומנית,התפרקה ובוטל בה מוסד הסולטנות הוכרז ב-1922 על הקמת רפובליקה תוכרית ובשנת 1923 היא הפכה למדינה עצמאית.
איראן-הייתה עצמאית החל מ-1925,והיה בה משטר מלוכני שבראשותו של השאשה האיראני.
תימן- מהמאה ה-16 ועד לשנת 1872 הייתה תימן שייכת רשמית לאימפריה העותומנית,אך בפועל הייתה נתונה לשליטת אדונים מקומיים.בין השנים 1872-1918 הייתה תימן נתונה תחת שליטה ישירה של האימפריה העותומנית זאת במספרת"הכיבוש העותומני השני".בשנת 1905 הטיל האימאם יחיא,שליט תימן,מצור על תנעא והצליח להקים ממלכה עצמאית מאוחדת בתימן.עם פירוק האימפריה העותומנית בתום מלחמת העולם הראשונה זכתה תימן לעצמאות מוחלטת.


הבדלים עיקריים בים דפוסי הקולוניאליזם הצרפתי לקולוניאליזם הבריטי:
===משמעותו של הספר הלבן השלישי:===
1)בריטניה שלטה בעיקר במזרח-התיכון(היה לה רצף טריטוריאלי מהים התיכון ועד הודו בנוסף לשליטה על עדן ומצרים),בעוד שעיקר השליטה הצרפתית הייתה בצפון אפריקה(המגרב).צרפת שלטה גם בסוריה ובלבנון,אותן השיגה לא באמצעות כיבוש,אלא בתוקף הסכמים בינלאומיים.
הספר הלבן השלישי ביטל למעשה את התחייבותה של בריטניה לרעיון הציוני מפני שהוא מציג נסיגה מוחלטת של בריטניה מהצהרת בלפור ומכתב המנדט. הספר מבטל את רעיון הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל מפני שהוא סולל את הדרך להקמת מדינה ערבית על שטחה של ארץ-ישראל ולהפיכתו של היישוב היהודי למיעוט שיכול להמשיך ולהתיישב על שטח מוגבל מאוד שהיווה 5% מכלל הארץ.
2)הקולוניאליזם הצרפתי היה מונחה על-ישי תפיסה של מעורבת ישירה בחיי האוכלוסיה המקומית ובניסיון להנחיל את התרבות הצרפתית לחברה המקומית.הצרפתיים ראו בכך מעין שליחות תרבותית ובמסגרת תפיסתם זו הקימו בארצות הקולוניאליות בתי-ספר צרפתיים ומוסדות תרבות צרפתיים.לעומת זאת הקולוניאליזם הבריטי מידת המעורבות לא הייתה ישירה ועמוקה כמו זו של הצרפתים.הבריטים נמנעו בדרך-כלל מניהול ישיר של המדינה,למעט השליטה על עיניינים הנוגעים לשמירה על האינטרסים האימפריאליים הצבאיים והכלכליים.בקולוניאליזם הבריטי ניתנו יותר סמכויות לתושבי המקום,ובחלק מן המקרים הובטחה עצמאות,היינו,הקולוניאליזם הבריטי ניתפס כזמני. בנוסף-לכך,היה ניסיון לדיאלוג עם התנועות הלאומיות המקומיות.
3)דפוסי השליטה הצרפתי היה בעיקר סיפוח מלא של המדינה,או פרוטרטוראט-שלטון חסות עם פיקוח מחמיר ומעורבות ישירה בניהול הארץ.גם בארצות בהן שהוטל מנדט צרפתי שלושת דפוסי השליטה האופיינים לקולוניאליזם הבריטי


היו:1.הסתמכות על שושלות המקומיות(כמו בירדן ובערב הסעודית).
2.מנדט בריטי(כמו בארץ-שיראל.
3.סיוע לאוכלוסייה המקומית בניהול תוך מתן הבטחה לעצמאות(כמו מצרים ועיראק)
4)הצרפתים ראו במושבות שלהם חלק בלתי נפרד מצרפת והקימו שם התיישבות קולוניאלית גדולה(בעיקר באלגירה,מעט בתוניסיה),בעוד שבמסגרת הקולוניאליזם הבריטי לא הייתה התישבות קולוניאלית,למעט משפחותהם של אנשי הצבא ומנהל הבכירים.
לסיכום,ניתן לומר שהקולוניאליזם הצרפתי היה ישיר יותר מזה הבריטי והוא הותיר את חותמו על תרבות המקומית,בעוד שהקולוניאליזם הבריטי הותיר את חותמו בעיקר על המנהל ועל מוסדות המדינה.
הקולוניאליזם האיטלקי-דפוס השליטה בלוב היה סיפוח מלא של הארץ לאיטליה והפיכתה לקולוניה איטלקית.
המדיניות בה נקטו האיטלקים היה פיקוח מחמיר של חיי המקומיים.מאוחר יותר הושפעה לוב מהשלטון הפשיסטי ומגישתו האנטישמית ליהודים.


ז.התמורה בחיי היהודים בתחומים שונים.
[[category:היסטוריה א']]
בתום מלחמת העולם הראשונה התחלקו שטחי האימפריה העותומנית ושאר המדינות המנוצחות במזרח-התיכון בין המדינות המנצחות-צרפת ובריטניה.לשליטתן של  שתי מדינות אלה על שטחים במזרח-התיכון הייתה השפעה רבה על ההתפתחות של האוכלוסייה המקומית וגם האוכלוסייה היהודית שחייה בהן.האוכלוסייה היהודית חייה בדרך-כלל בקרבת המוסלמים ושמרה על יחסים טובים עימם.
התמורות בתחום הדמוגרפי:
1)גידול בספר היהודים באופן ניכר לגודמא:באלג'יריה 17 אלף יהודים בשנת 1830 ואילו ב-1940 הגיע מספרם      ל-125 אלף.הסיבות לכך היו שיפור התנאים התפרואתיים,ירידה בשיעור התמותה,שיפור יחס האוכלוסייה אל היהודים ושיפור המצב הכלכלי.
2)תהליך עיור-הגירה יהודית פנימית מאזורים כפריים אל מרכזי הערים הגדולות.הסיבות העיקריות למעבר הן האפשריות הכלכליות הנפתחו בעקבות כיבוש הקולונאלי וההשפעה האירופאית באזורים אלה.
ריכוז היהודים במספר מצומצם של ערים שהפכו למוקדי הכלכלה המודרנית הביא לצמיחת בורגנות יהודית ונתן ליהודים תחושה של עוצמה.לדוגמא:התפתחות העיר קזבלנה ואוכלוסייתה היהודית.לפני בוא הצרפתים הייתה זו עיר נמל קטנה עם אוכלוסייה יהודית לא גדולה ובסוף התקופה הצרפתית כשליש מיהודי מרוקו התגוררו בעיר,כ-80,000 נפש.
בטוניס בירתה של טוניסיה התגוררו כ-60% מהיהודים.
3)מעבר מרובעים יהודים מסורתיים לרובעים חדשים בערים לצד התושבים האירופאים-מעבר שהתאפשר בשל עשרת הגבלות המשטר הישן ,התפתחות הערים והשינוי ברמת החיים של רבים מן היהודים.
4)מגוון המקצועות של היהודים הולך ומתרחב,יותר יהודים עוסקים במקצועות חופשיים ונשים מתחילות לצאת לעבודה וללימודים.
Raz
admin
887

עריכות

אוחזר מתוך "https://www.sikumuna.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/8275...13742"

תפריט ניווט