המדינות הקולוניאליות ודרכי שליטתן בארצות צפון אפריקה ובארצות המזרח התיכון

צרפת:

צרפת שלטה באלג'יריה, שנכבשה ב-1830, בתוניסיה, שנכבשה ב-1881, ובמרוקו, שנכבשה ב-1912. צרפת גם קיבלה מנדט על סוריה ולבנון אחרי וועדת סאן-רמו.

בריטניה:

בריטניה שלטה במצרים, שנכבשה ב-1882, בעדן, שנכבשה ב-1839. בריטניה גם קיבלה מנדט על א"י ועיראק.

====איטליה==== - שלטה בלוב, השלטון האיטלקי היה מונחה על התפיסה של מעורבות ישירה בניהול המדינה,סיפוח מלא והפיכתה לקולוניה איטלקית.

• המדיניות כלפי האוכלוסיה המקומית: פיקוח מחמיר על חיי המקומיים
  

ההבדלים בין דרכי השליטה:

צרפת – "קולוניאלים טהור" ( שלטון ישיר ) צרפת נהגה לספח את הארצות שבהן שלטה, כמו אלג'יריה, או שהקימה בהן משטרי חסות, כמו תוניסיה.
גם בסוריה ולבנון, ארצות בהן היא קיבלה מנדט, היא נהגה במדיניות של פיקוח צמוד והתערבה בצורה ישירה בניהול המדינה.
צרפת גם יישבה צרפתים במדינות שבהן שלטה. סגנון השליטה שהנהיגה בארצותיה נקרא "קולוניאליזם עמוק"; צרפת פעלה למען הנחלת התרבות הצרפתית והשפה הצרפתית.
הצרפתים גם הקימו בתי ספר ומוסדות צרפתיים.

בריטניה – "קולוניאלים נאור" ( שלטון עקיף ) סגנון השליטה שבריטניה הנהיגה נקרא "קולוניאליזם נאור" – שלטון עקיף.
בארצות בהן שלטה, היא נהגה להתבסס על שושלות מקומיות.
היא סייעה לאוכלוסייה בניהול ולאפשר לה להתפתח תוך מתן הבטחה לעצמאות.
בריטניה הכשירה את העמים לקראת ניהול עצמי ועצמאות. בניגוד לצרפת, נמנעה בריטניה ממעורבות ישירה בניהול הארצות.
סגנון השליטה שלה נקרא "קולוניאליזם מרוחק". בריטניה רצתה לשמור על האינטרסים הצבאיים והכלכליים שלה.
היא העניקה סמכויות לתושבים, דיברה על תנועות לאומיות וגם הבטיחה עצמאות.