הסיבות העיקריות לצמיחתה של התנועה הציונית במאה ה-19

הסיבות העיקריות לצמיחתה של התנועה הציונית במאה ה19

הלאומיות באירופה – עמים באירופה מקבלים עצמאות. היהודים רואים עצמם עם ככל העמים, לא רק דת אלא לאום, ולכל עם מגיעה טריטוריה וגם ליהודים מגיע.

אנטישמיות – האנטישמיות המודרנית חשפה את האמת שיהודים הינם זרים בכל מקום ובכל זמן וכי הוכח שכל שלטון ליברלי ודמוקרטי ככל שיהיה גם אז תיהיה אנטישמיות כי האנטישמיות מושרשת כל כך עמוק בחברה האירופאית.

ירידת הדת ועליית החילוניות - באירופה חלו תהליכי אצל היהודים. היהודים שעד עכשיו חיו בגולה כי עד שהמשיח לא יגיע אסור לעלות לארץ, יכלו לממש את חלומותיהם ולעלות לארץ ולהקים בה מדינה.

זיקה לציון – היהודים תמיד רצו לעלות ארצה אך לא יכלו לבצע זאת, כעת הם יכולים לבצע זאת בעקבות תהליך החילוניות שחל באירופה.

אכזבה מהאמנציפציה: היהודים מבינים שהאמנציפציה נכשלה והיא לא תפתור את בעיית האנטישמיות, כי עכשיו היא לא על רקע דתי, ומגיעים למסקנה שהם צריכים טריטוריה משלהם.

לאום: גורם המשותף לכל בני עם. לדוגמא: שפה, תרבות, היסטוריה, טירטוריה. התנועה הלאומית היהודית שונה מכל יתר התנועות הלאומיות של עמי אירופה כי בעוד עמי אירופה השונים יכלו להגדיר את עצמם על סמך העבר הקרוב שלהם, יכלו היהודים להדגיר את עצמם כעם על סמך העתיד.