גזרת חפ"ן

גזרת חסרי פה"פ נ' (חפ"נ).

גזרת חפ"נ עוסקת בשורשים הפותחים ב-נ' וכאשר ה-נ' בשווא נח היא מידמה(נעלמת) ואחריה יופיע דגש משלים הידמות מלאה.

בניין קל

זמן	שורש	צורת הכתיבה של הפועל
עתיד	נ-פ-ל	יִפֹּל (* יִנְפֹּל =>* יִפְפֹּל => יִפֹּל)

• בעתיד נקבל יִפֹּל במקום יִנְפֹּל.

בניין נִפְעַל

זמן	שורש	צורת הכתיבה של הפועל
עבר	נ-צ-ל	נִצַּל (* נִנְצַל =>* נִצְצַל => נִצַּל)
הווה	נ-צ-ל	נִצָּל (* נִנְצָל =>* נִצְצָל => נִצָּל)
עתיד	נ-צ-ל	יִנָּצֵל (* יִנְנָצֵל => יִנָּצֵל)
ציווי	נ-צ-ל	הִנָּצֵל
שם פועל	נ-צ-ל	לְהִנָּצֵל

• בעבר ובהווה, מן השורש נ-צ-ל נקבל נִצַּל במקום נִנְצַל בעבר ו- נִצָּל במקום נִנְצָל בהווה.
• בעתיד, היינו צריכים לקבל את יִנְנָצֵל שבה 2 נ' כאשר הראשונה בשווא נח. תחול התלכדות ונקבל נ' אחת עם דגש משלים התלכדות. התוצאה- יִנָּצֵל.

שאלה לדוגמא:
באיזה פועל חל תהליך לשוני יוצא דופן ?

יִסָּגֵר יִטַּגֵּן יִנָּצֵל יִדַּרְדֵּר

תשובה:
בכולם חלה הידמות מלאה ורק ב- יִנָּצֵל חלה התלכדות בלבד.

הבניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל

זמן	הִפְעִיל	הֻפְעַל
עבר	הִפִּיל (* הִנְפִּיל =>* הִפְפִּיל => הִפִּיל)	הֻפַּל (* הֻנְפַּל =>* הֻפְפַּל => הֻפַּל)
הווה	מַפִּיל, מַפִּילָה	מֻפָּל
עתיד	יַפִּיל	יֻפַּל
ציווי	הַפֵּל, הַפִּילִי, הַפֵּלְנַה, הַפִּילוּ	אין ציווי
שם פועל	לְהַפִּיל	אין שם פועל

שאלה לדוגמא:
נתח הפעלים הבאים לשורש ובניין:

הֻכַּר הֻדַּק

תשובה

	הֻכַּר	הֻדַּק
שורש	נ-כ-ר	ה-ד-ק
בניין	הֻפְעַל	פֻּעַל

בניין הִפְעִיל

• מוספיות הבניין- ה' ו-י'.
• בעבר- במקום הִנְפִּיל נקבל הִפִּיל עם דגש משלים הידמות מלאה. יש לזכור- ה' של הִפְעִיל בחיריק (צליל I ולא E).
• בהווה- מַפִּיל. מ' של הִפְעִיל בפתח.
• בעתיד- אותיות אית"ן בפתח, כגון יַפִּיל.
  

צמדים:
יש להבחין בין הפועל תַּפֵּלְנָה לבין הפועל טַפֵּלְנָה.
הפועל הראשון הוא בגזרת חפ"נ ולכן הבניין הוא הִפְעִיל.
הפועל השני הוא בגזרת השלמים ולכן הבניין הוא פִּעֵל.

• בציווי- הַפֵּל.
• שם פועל- לְהַפִּיל.

בניין הֻפְעַל

• מוספית הבניין- הֻ לפני השורש.
• בעבר- הֻפַּל במקום הֻנְפַּל.
• בהווה- מֻפָּל במקום מֻנְפַּל.
• בעתיד- יֻפַּל במקום יֻנְפַּל. כל אותיות אית"ן בקובוץ.

הערה:

יש להבחין בין צורות הֻפְעַל לבין צורות פֻּעַל בעבר, כגון הֻכַּר והֻדַּק. הדרך לבדיקה היא העברה להווה.

אם בהווה נקבל מֻ, לפנינו בניין הֻפְעַל והשורש מגזרת חפ"נ (נ-כ-ר).

אם בהווה נקבל מְ, לפנינו בניין פֻּעַל והשורש מגזרת השלמים (ה-ד-ק).

הערות מיוחדות

• שורש נ-ת-נ נקרא שורש חסר קצוות משום שהוא עלול לאבד את 2 קצותיו, כלומר 2 נ'.

לדוגמא: תִּתֵּנָה.

- ה-נ הראשונה הידמתה והשנייה התלכדה.

- סדר הדגשים במילה הוא: קל, משלים הידמות מלאה, משלים התלכדות.

• בשורשים נ-ב-ט, נ-ג-ד ונ-פ-ק נמצא בבניין הִפְעִיל 2 צורות:

- אחת על דרך חפ"נ עם דגש משלים הידמות מלאה, כגון: הִבִּיט, הִגִּיד, הִפִּיק.

- אחת על דרך השלמים, כגון: הִנְבִּיט, הִנְגִּיד, הִנְפִּיק.

• השורש נ-ג-ש-

- בעבר ובהווה- בבניין נִפְעַל. (נִגַּש, נִגָּש).

- בעתיד- בבניין קל. (יִגַּש, אֶגַּש...).

- בציווי- בבניין קל. (גַּש).

- שם פועל- בבניין קל. (לָגֶשֶת).

- דוגמאות נוספות לציווי של בניין קל: סַע, טַע, שַל.

• כל צורות המקור של גזרת חפ"נ עם נ' חוץ מ-לִיפוֹל.

הבניינים הדגושים(הכבדים)

שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל נ-צ-ל נִצֵּל נֻצַּל הִתְנַצֵּל

• נכתבים כמו בגזרת השלמים, ולכן בעה"פ יופיע דגש תבניתי.

צמדים

נִשֵּל נִשַּל. • הפועל הראשון הוא בבניין פִּעֵל. הדגש באות ש' הוא תבניתי. • הפועל השני הוא בבניין נִפְעַל. הדגש באות ש הוא משלים הידמות מלאה. • צליל E- פִּעֵל, צליל ש- נִפְעַל.

הערה • לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע).