עמדת בריטניה וארה"ב בנוגע לשאלת העקורים ושאלת ארץ ישראל

במאי 1945 נכנעה גרמניה לבעלות הברית. מאות אלפי פליטים ועקורים יהודים נמצאו במחנות פליטים באירופה המערבית, תחת שלטון בנות הברית. ביישוב היהודי בארץ ישראל היו ציפיות גבוהות מבריטניה לביטול מדיניות "הספר הלבן". הסיבות לציפיות הגבוהות: 1. המחיר הכבד ששילם העם היהודי בשואה. 2. הבעת רצונם של רוב העקורים לעלות לארץ ישראל 3. שיתוף פעולה של היישוב היהודי עם הבריטים בלחימה בנאצים במסגרת הבריגדה היהודית והצנחנים הארצישראלים. 4. עליית מפלגת הלייבור לשלטון באנגליה עוררה תקווה לשינוי המדיניות הבריטית כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל.

עמדת ארצות הברית

ביוני 1945 נשיא ארה"ב טרומן שלח לאירופה את ארל אריסון, יועצו לענייני פליטים. אריסון חזר וכתב דו"ח (דו"ח אריסון) הממליץ לאפשר עלייה מיידית לכ100 אלף פליטים יהודים לארץ ישראל והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. המלצה זו הפכה למדיניות האמריקאית הרשמית כלפי היהודים.

עמדת בריטניה

בנובמבר 1945 יצא שר החוץ הבריטי בווין בהצהרה כי לא קיימת כלל בעיה יהודית כלל עולמית וכי יהודי אירופה צריכים להישאר באירופה ולעזור בשיקומה. בעיית יהודי אירופה לא תיתפתר בארץ ישראל. לבריטניה מחוייבות כפולה בארץ ישראל ליהודים, אך גם לערבים. לסיכום נאומו הזמין בווין את ארה"ב להשתתף בפתרון בעיית ארץ ישראל.

התגובה

האמריקאים יזמו במרץ 1946 את הועדה האנגלו-אמריקאית (שכללה 6 אנגלים ו-6 אמריקאים), שחקרה את הבעיה והמליצה: 1. ארץ ישראל היא היעד היחידי עבור היהודים. 2. יש להעלות מיד 100 אלף פליטים יהודים לארץ ישראל ולבטל את כל מגבלות הספר הלבן. 3. יש להקים בארץ ישראל מדינה מעורבת - ערבית ויהודית.

בריטניה לא קיבלה את המלצות הועידה והקימה ועידה נוספת - "מוריסון-גריידי" שהמליצה לחלק את ארץ ישראל לשני מחוזות - יהודי וערבי - ושבריטניה תמשיך לשלוט בנגב ובירושלים. בתגובה לועידת מוריסון גריידי, ארה"ב התנתה את קיום המלצותיה במתן 100 אלף רישיונות עלייה לעקורים היהודים. עקב תגובת האמריקאים, הכריז בווין בפברואר 1947 על העברת בעיית ארץ ישראל לאו"ם.

באפריל 1947 ועדת אונסקופ שנשלחה מטעם האו"ם לארץ ישראל קבעה כי יש להקים בארץ ישראל שתי מדינות - יהודית וערבית