הניקוד הסופי

הניקוד הסופי

הניקוד הסופי מופיע על האות האחרונה של השמות (שמות העצם) במשפט הערבי. ניקוד זה מראה את תפקידו התחבירי של השם.

בטבלה שלהלן ניתן לראות מתי ובאיזה ניקוד סופי משתמשים על מנת לנקד איתו את האות האחרונה במילה.

מעמד תחבירי במשפט	מיודע	לא מיודע
נושא/נשוא	מקבל דמה (ـُ)	מקבל דמתין
מושא ישיר מיודע	מקבל פתחה (ـَ)	מקבל פתחתין
שם אחרי מילת יחס (שאמ"י מיודע) /סומך מיודע	מקבל כסרה (ـِ)	מקבל כסרתין

הערה: שם מיודע הוא -

     1. שם שיש לו إلى הידיעה -> הילדים
     2. שם שיש לו כינוי קניין/שייכות -> ילדך
     3.נסמך -> ילדי (=הנסמך) הכיתה (=הסומך)

דוגמאות לטבלה: 1. הילד הלך אל הבית

• הלך הילד אל הבית -> ذهب الولد إلى البيت

الولد יקבל דמה (ـُ) משום שהוא נושא מיודע. البيت יקבל כסרה(ـِ) משום שהוא שאמ"י מיודע.