הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.

1. המודרניזציה - המאה ה-18 וה-19 אופיינו בשינויים רבים בתחום התעשייתי והטכנוולגי. המודרניזציה ראשיתה במהפכה התעשייתית. בעיקבות הפיתוח הטכנולוגי והמצאת המכונות, יכלו מעט אנשים לעשות עבודה שבעבר אנשים רבים עשו, בפרק זמן קצר בהרבה מבעבר. חוסר הצורך בידיים עובדות גרם לכך שאיכרים רבים נדדו מן הכפר אל העיר (=תהליך העיור) בחיפוש אחר עבודה. בעיר היו הרבה אנשים מובטלים משום שהיו מעט מפעלים יחסית לאלפי האנשים שהיו מחוסרי עבודה, ונוצרה אצל האנשים תחושת אי שייכות וניתוק מוחלט מן הסביבה. הם חשו בילבול ואי שייכות לזהות המעמדית שלהם, למקצוע שלהם, למשפחות שלהם ולמקום ממנו באו. עם הזמן, הבינו האנשים שהם לא כ"כ שונים אחד מן השני והתאחדו סביב מאפייני הלאומיות וסביב מאפיינים אתניים משותפים. הזהות הלאומית צמחה כתחליף לזהות המעמדית או הדתית שאבדה עם ההגירה לעיר.

2. רעיונות ההשכלה והחילון - המאה ה-17 וה-18 אופיינו בשינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה וטכנולוגיה. בעקבות הפיתוח התעשייתי יכלו אנשים רבים למצוא הסברים הגיוניים לשאלות שפעם רק הדת יכלה להשיב עליהם. כתוצאה מכך סמכות הכנסייה והדת כגורם חשוב ומשפיע שמובן מאליו התערערה ואצל אנשים רבים התרחש תהליך של חילון (=מעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני). תהליכי ההשכלה הובילו להקמתה של תנועה בשם "תנועת ההשכלה", תנועה זו פיתחה רעיונות שנקראים "רעיונות הנאורות" ולפיהם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה ולכל בני האדם יש זכויות "טבעיות" שמגיעות להם רק מעצם היותם בני אדם (הזכות לחירות, לחיים ולקניין). לכן, אם כל בני האדם תבוניים, חופשיים ושווים זה לזה, אז לאף אחד אין סמכות לשלוט אלא אם כן סמכות זו ניתנה לו ע"י העם (מכאן צמח הרעיון כי על העם לבחור את שליטיו בעצמו). בעקבות תהליכי החילון נוצרה תחושה של בילבול ואי שייכות, רעיונות ההשכלה, החילון והנאורות שימשו כתחליף לזהות הדתית שאבדה עם תהליך החילון בעקבות הפיתוח בתחומי החיים השונים ואיפשרו לאנשים רבים להתאחד סביב מאפיינים פוליטים כמו השקפת עולם, עקרונות וערכים משותפים וסביב רעיונות ההשכלה והנאורות.

3. המהפכה הצרפתית - עד למהפכה הצרפתית החברה בצרפת הייתה מחולקת ל3 מעמדות איכריים - מעמד האצולה, מעמד הכנסייה ומעמד פשוטי העם. מעמד פשוטי העם היווה בערך ב-90% מן האוכלוסייה בצרפת אך היה בעל חוסר השפעה מוחלטת. לעומת זאת, מעמד האצולה ומעמד הכנסייה היווה בערך כ-10% מכלל אוכלוסיית צרפת אך היו בעלי השפעה מוחלטת על כל ההחלטות שהתקבלו במועצת העם. לאחר חדירת רעיונות ההשכלה אל השכבות השונות של האוכלוסייה, התחילה להתעורר שאיפה בצרפת לבטל את מבנה המעמדות. בשנת 1789 יצאו מעמד פשוטי העם למאבק אלים נגד מעמד האצולה והכנסייה בשם רעיונות החירות והשיוויון וכך נולד הלאום הצרפתי כלאום פוליטי. הרס הבסטיליה (בית הכלא המלכותי למתנגדי המשטר) היווה באופן סופי את תום השלטון המלוכני בצרפת ואת ביטול מבמנה המעמדות. במקום אסיפת המעמדות הוקמה האסיפה הלאומית, ובסוף שנת 1789 נכתבה הצהרת זכויות האדם שמאחדת עד היום את הלאום הצרפתי כלאום פוליטי עפ"י עקרונות החירות, השיוויון, האידיאולוגיה המשותפת וכו'.

4. כיבושי נפוליאון - בשנת 1799 תפס נפוליאון בונפרטה את השלטון בצרפת לאחר שהוכיח יכולות יוצאות דופן כקצין בצבא הצרפתי. בשנת 1804 הכריז על עצמו כקיסר צרפת. שאיפותיו האימפריליות ויכולתיו הצבאיות הובילו לכיבוש מרבית אירופה בידי צבאו וגרמו להתעוררות לאומיות אתנית ברחבי אירופה. לכיבושי נופליאון היו 2 פנים - מצד אחד, הוא נתפס כמי שהפיץ את רעיונות ההשכלה ועקרונות המהפכה הצרפתית באירופה אך מצד שני עצם זה שהוא שלט על העמים השונים היה מנוגד לרעיונות החירות והריבונות. כתוצאה מכך העמים אותם כבש התנגדו לו ונאבקו בו על מנת להגיע לריבונות משל עצמם. בסוף שנת 1812 נפוליאון הובס והעמים אותם כבש התאחדו סביב רעיונות הלאומיות האתנית.

• הערה: הגורמים לצמיחת הלאומיות והגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19 הם אותם גורמים.