האופרה, האורוטוריה והקנטטה בבארוק

האופרה

בסוף המאה ה16 התארגנה בפירנצה קבוצה של אינטלקטואלים ואצילים אשר היו נפגשים על מנת לדבר על אומנות ותרבות. קבוצה זו נקראה ה"קמרטה" בהתאם לנהוג בתקופת הרנסאנס הם התעניינו מאוד בכל מה שהיה קשור ליוון העתיקה, ובין השאר רצו לחדש את ה"דרמה היוונית".

בעזרת מחקר שעשו הם גילו שהדרמה היוונית שילבה בתוכה מוסיקה. הם גילו שגם היוונים הבינו את הכח הריגשי של מוסיקה שמשולבת עם טקסט, והתסמכו על מספר ציטוטים מאותה תקופה כדוגמת:

אריסטו – דרמה = מילים "מומתקות" ע"י מוסיקה.

אפלטון – בדרמה השיר מקבל עדיפות על פני הדיבור.

הם לקחו את מבנה השיר אותו הכירו וחיפשו דרך לקשר בין מספר שירים וכך ליצור רצף עלילתי. לשם כך הם המציאו את הרצ'יטטיב.

חלקי האופרה העיקריים

אוברטורה

יצירה כלית פותחת. עד לסוף התקופה הקלאסית אין קשר בין המוסיקה באוברטורה למוסיקה באופרה עצמה.

אריה

שיר באופרה לזמר\ת סולן בליווי של תזמורת. האריה תכתב עם חריזה, ותהיה בנויה במבנה עם חזרות (בית פזמון וכו)ממטרת האריה היא להציג לאפיין דמות מתוך האופרה או להראות לנו את הרגש אותו חשה הדמות.

בתקופת הבארוק האריה הפכה להיות מליסמתית ביותר ונכתבה במקרים רבים רק על מנת להראות את יכולתיו הקוליות של הזמר. בהתאם לכך לקראת סוף האריה נהוג היה לאפשר לנגן לאלתר קטע סולני (א-קאפלה) ואילתור זה נקרא קדנצה.

האריה תיפתח בדרך כלל בריטורנלו (פזמון כלי חוזר) אשר ישמש על מנת לתחום את חלקי האריה, ולרוב גם ינוגן בסופה.

רצ'יטטיב

דיקלום מוסיקלי. קטע למס' דמויות שמושר בסגנון דיבורי. הקצב יהיה חופשי ומהיר יחסית (כמו דיבור) המנגינה תהיה מונוטונית, והיחס לטקסט סילבי.

מטרת הרצ'יטטיב היא לקדם את העלילה.

בנוסף יכולים להיות באופרה קטעי מקהלה, וקטעים מוסיקלים מקשרים המשמשים להחלפת התפאורה, ולקטעי בלט.

האורוטוריה

האורוטוריה היא הגירסה הדתית של האופרה. בהתאם לכך הנושאים באורוטוריה יהיו נושאים הלקוחים מהתנך ומהברית החדשה.

פירוש המילה הוא נתינת דרשה או הרצאה.

• בשונה מהאופרה באורוטוריה אין משחק ותלבושות
• לרוב באורוטוריה הדמויות יספרו על העלילה, כדמות חיצונית, יודעת כל.

הקנטטה

הקנטטה גם היא גירסה דתית של האופרה. ההבדל המשמעותי מהאורוטוריה הוא שהיא קצרה יותר ומהווה חלק מטכס התפילה בכנסייה הפרוטסטנטית (מקבילה למיסה הקתולית).

המילה קנטטה באה מהמילה קנטרה – לשיר. זאת אומרת יצירה מושרת.

באך כתב קנטטה חדשה לכל יום ראשון וחג בכנסייה (למעלה מ50 קנטטות בשנה) כיום נותרו והשתמרו רק כ200 קנטטות מתוך אוסף יצירות אדיר זה.

כל קנטטה הסתיימה בכורל פשוט (מורכב הרמונית) כאשר באך היה בוחר את מנגינת הכורל (המנגינה הייתה מקושרת לטקסט קבוע) ע"פ המסר אותו רצה הכומר להעביר באותו השבוע.