תרומתו של הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית.

תוכנית באזל

הגדרת מטרת הציונות לפי תוכנית באזל:

"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית לאומי, בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל"

1) בית לאומי – אין אמירה של מדינה, שכן באותו זמן הרצל ניהל משא ומתן עם הסולטן התורכי. אמירה של "מדינה" יכלה להרגיז את הסולטן ולפגוע בהישגי העלייה הראשונה.

2) בארץ ישראל- האמירה הזו באה בעקבות התפשרות עם חובבי ציון שעמדו על כך שהמדינה היהודית תוקם רק בא"י.

3) לפי משפט הכלל – על יסוד משא ומתן דיפלומטי ובהכרה בינלאומית – הצ'רטר שהרצל רצה.

דרכי מימוש של המטרה על פי תוכנית באזל :

1)הגירה לארץ ישראל: לאחר שתוכר זכותו של העם ישראל על ארץ ישראל תאורגן הגירה בשלבים של המוני היהודים מן הגולה אל ארץ-ישראל. תחילה יהגרו איכרים ובעלי מלאכה, שיעבדו את אדמות הארץ וקימו תשתית חקלאית ותעשייתית לקראת עלייה יהודית המונית.

2)הקמת מסגרות ארגוניות בכל ארצות הגולה אשר יעזרו בארגון היהודים בכל אחת מן המדינות.

• הפצת הרעיון הציוני: בקרב העם היהודי ובעיקר בקרב בני נוער.

• גיבוש התודעה הלאומית: בקרב העם היהודי. הגברת הרגש הלאומי וגיבוש התודעה הלאומית היהודית.

זה היה חלק מהמאבק בהתבוללות ומהכשרת העם לקראת עלייה.

• איסוף תרומות: איסוף התרומות נועד למימון ההגירה היהודית לארץ ישראל, למימון ההתיישבות היהודית

בארץ ישראל ולמימון הפעילות הציונית.

3)הכנה מדינית וקבלת אישורים והסכמים למתן זכיון לעם היהודי בא"י: במטרה להשיג את הסכמת השליט החוקי בארץ ישראל - הסולטאן הטורקי - למתן זיכיון לעם היהודי על ארץ ישראל, ובמטרה להשיג תמיכה מהמעצמות ברעיון הציוני.

4)פיתוח הארץ: עידוד הגירת פועלים לא"י על מנת שיעזרו בפיתוח תשתיות חיוניות בא"י. הכוונה לפיתוח הארץ באמצעות יצירת תשתית כלכלית שתאפשר קליטה של עלייה המונית של יהודים. מטרה זו תושג, כאמור, ע"י יישוב הארץ באיכרים, בבעלי מלאכה ובאנשים העוסקים במשלחי-יד שונים.

5)הקמת מסגרת אירגונית עולמית של התנועה הציונית - ההסתדרות הציונית: באופן זה ליצור מסדרת אירגונית פוליטית. תפקידה של המסגרת האירגונית הוא לאפשר את המשך הפעילות הציונית, הן בקרב קהילות ישראל, והן בקרב מנהיגי העולם.