על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
ראה היום בצרתי / שמואל הנגיד
א ראה היום בצרתי / שמע ושעה עתרתי,
ב ראה דבר לעבדך / ואל יבוש בשברתי.
ג התגיע לרע לי יד- / ואת ידי וסתרתי?
ד ייעדתני והיטבת / ביד צירים בשורתי.
ה אני עובר בתור מים- / דלני ממגורתי,
ו אני הולך במוקד אש- / פצני מבערתי.
ז ואם יש לי מרורות – מה / אני או מה מרורתי?
ח אני בצר ולא אוכל / להרבות את אמירתי,
ט' עשה לי תאוות לבי / וחושה נא לעזרתי,
י ואם איני כדאי אצלך, / עשה לבני ותורתי.
בשיר זה פונה המשורר באופן אישי אל האלוקים בשעת צרה.
בית א'-המשורר פונה אל ה' שישמע את תחינתו ויענה לה (עתרתי=תפילתי) הפניה הנה תכליתית ודורשת תשומת לב מלאה: "ראה", "שמע" ו"שעה".
בית ב'-המשורר מבקש שיקיים את הבטחתו לעבדו ("זכור דבר לעבדך"), ושלא יתאכזב מכך שתלה תקוות בתפילתו ולא נענה, שלא יבוש מכך. ("שברתי"=תקוותי)
בית ג'-"יד" בפיוט זה מסמלת את האויב ומצד שני גם את הכוח של הקב"ה (מטאפורה). המשורר שואל כיצד תוכל יד האויב להשיגו בעוד יד ה' היא כוחו ומגינו ("ידי וסתרתי").
בית ד'-המשורר מרמז כאן על חזון נבואי מימי נעוריו שבו התגלו אליו המלאכים מיכאל וגבריאל ("צירים"- מלאכים.) והבטיחו לו את עזרת אלוקים במצבים קשים.
בבתים הבאים מתאר הפייטן את מצוקתו:
בית ה'-אני עובר בתוך מים- סכנה צפויה, בקשה להצלה מן הפחד- "דלני (=משכני) ממגורתי (=מפחדי)"
בית ו'-מקביל לבית ה'- סכנה צפויה עם הבקשה להצלה. הפעם בניגוד למים- מוקד האש: "פצני (=קחני) מבערתי"
בבתים ה'- ו' מתוארים מצבים מטפוריים לפחד. מוקד אש (- שריפה) + מים (- טביעה), מעוררים תחושת מצוקה. מצבים אלה נכפים על הדובר. תיאור ההצלה הוא שיבוץ מספר ישעיהו מ"ג/ב': "כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במי אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך"
בית ז'-מרורות= חטאים. לפנינו תקבולת בה נשמעת שאלה רטורית. הדובר אומר שאם המצב הקשה נובע מחטאו, הרי שאינו חשוב כ"כ שבגללו יעניש הקב"ה אחרים. מכניס לדבריו נימה של תחינה וענווה ובכך מרכך את דבריו..
בית ח'-היגד ישיר- אמירה ישירה בה הדובר טוען כי הוא נתון בלחץ כבד שאינו מאפשר לו להרבות בדברים. זה מוסיף לדברים מימד מציאותי ומזכיר שבסופו של דבר, למרות השפה השירית, מדובר בקריאה לעזרה של לוחם במצוקה.
כאן עובר המשורר לבקשות שוב:
בית ט'-הדובר חוזר על קריאת העזרה ובכך מדגיש את הדחיפות הנובעת מתחושת הסכנה.
בית י'-אם למרות בקשותיו של המשורר הקב"ה לא ישעה לתפילותיו משום שאיננו ראוי לעזרתו- מבקש הדובר שיציל אותו למען בנו ותורתו- או: עשה לי בזכות בני ובזכות התמסרותי לתורה.
- +*###*+-
בית א'- דרישה להצלה בית ב', ג', ד'- אזכור ההבטחה שניתנה לשמואל הנגיד בידי מלאכים בית ה', ו'- מקור הדרישה והסיבה שהיא מצוקה עכשווית בשדה הקרב בית ז', ח'- אמירה מפורשת המדגישה מצוקה בית ט', י'- חזרה על הבקשה בלשון מרוככת יותר
- +*###*+-
אמצעים אומנותיים:* חרוז מבריח: תי
- תפארת הפתיחה: בצרתי / עתרתי.
- צימודים:
צימוד גזרי- יד, ידי, ביד צימוד נוסף אות- יד, ידי צימוד שלם- אני עובר, אני עובר צימוד שונה אות- מרורות, מרורתי
- תקבולת נרדפת:
אני עובר בתוך מים אני עובר במוקד אש
- שיבוצים:
עובר בתוך מים- שיבוץ מספר ישעיהו מ"ג/ב': "כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במי אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך" מרורות- איוב, יג'/כו': "תכתוב עלי מרורות, תורישני עוונות נעורי"
- מטאפורה: בית ג'- ידי וסתרתי- יד זו מטאפורה לכוח.
מוקד אש ומים- מטאפורות לסכנה.
- אמצעים לתיאור החוויה: להדגשת הסכנה והדחיפות- שימוש בציווים רבים. ראה, שמע, שעה, זכור.
השימוש המרובה במילה "אני" מלמד על הצוקה אישית.
-שחר-