מצרים בתקופת שלטונו של נאצר- מדיניות הפנים ומדיניות החוץ.

הקדמה:

ביולי 1952 התרחשה הפיכה צבאית במצרים בשם "מהפכת הקצינים" ההפיכה התרחשה במהירות וללא שפיכות דמים,לאחר ההישתלטות של מרכזי השלטון מצרים הוכרזה כרפובליקה שלמעשה,הייתה זו דיקטטורה צבאית. מי שמונה לראש הממשלה ואחר כך לנשיא,ג'אמל עבד אל נאצר. נאצר הפך למנהיגה של מצרים ולמהנהיג הערבי הבולט במזרח התיכון בשנות החמישים וה60.

מדיניות פנים

נאצר יצר במצרים משטר אטאלוטרי שהיה מבוסס על:

• המשטר במצרים נשען על תמיכת הצבא-משטרה ומנגנוני ביטחון נוספים.
• נאצר הטיל צנזורה (איסור פרסום) על אמצעי התקשורת ולמשטר במצרים הייתה שליטה ישירה.
• נאצר האמין כי המדינה צריכה להתערב באופן ישיר בחיי הכלכלה של האזרחים והוא שאף לצדק חברתי וצימצום פערים.

מדיניות החוץ:

האידיאולוגיה של נאצר בתחום מדיניות החוץ בא לידי ביטוי בתאוריית "שלושת המעגלים" של נאצר:

על פי התיאוריה מצרים נמצאת במרכזם של 3 מעגלים:

• המעגל המערבי
• המעגל המוסלמי
• המעל האפרקאי

נצר טען כי העולם הערבי צריך להתיאחד במסגרת מדינית אחת ומנהיגות ערבית אחת. כל זאת יעשה את מצרים כמדינה הערבית הגדולה ביותר ונאצר כמנהיג העולם הערבי והאומה הערבית. על פי התיאוריה על פי האסלם להפוך לכוח פוליטי משפיע בנוסף לכך יש לפעול לפיתוח בקידומה של יבשת אפריקה,דבר שישפיע על עתידה של מצרים.