משפטים - דיני ראיות

מבוא לדיני ראיות

ראיה יכולה להיות חפץ, מסמך או עדות.

מהי מידת ההוכחה המוטלת על הקטגוריה במשפט פלילי? ברמה של מעבר לכל ספק סביר. נטל ההוכחה מוטל בד"כ על כתפי הקטגוריה אלא אם כן מבקש הנאשם להשתמש באחת מן ההגנות הקבועות בחוק העונשין, שכן אז נטל ההוכחה עובר אליו. לעומת זאת במשפט האזרחי משקל ההוכחה הוא שונה - על התביעה להוכיח ברמה של 51% או יותר.

פוליגרף

פוליגרף הוא מכשיר שתפקידו לאבחן האם האדם הנבדק על ידו משקר. הבדיקה נעשית ע"י מספר ממדים כדוגמת: לחץ דם, דופק, זיעה במקומות אסטרטגיים, הרחבת האישון וכן בדיקות נוספות חיצוניות המבוצעות ע"י הבוחן. האם אפשר להגיש את הפוליגרף כראיה במשפט פלילי? אי אפשר להגיש תוצאות בדיקה של פוליגרף, למעט בהליכי ביניים כדוגמת צו מעצר, שחרור בערובה וכו'. אדם שסירב להיחקר במכונת פוליגרף לא ישמש הדבר לחובתו במשפט פלילי. הקטגוריה אינה יכולה להודיע לבית המשפט על סירובו של נאשם זה או אחר להיבדק במכונה. לעומת זאת בהליך אזרחי ניתן להשתמש בתוצאות בדיקת פוליגרף בהסכמת הצדדים ואף ניתן לחייב את בית המשפט לקבל אותן.

בדיקת דנ"א

האם ניתן להשתמש בבדיקת דנ"א רקמות במשפט פלילי? ואזרחי? במשפט פלילי ניתן להשתמש בבדיקת דנ"א. לעומת זאת, כאשר מדובר בתביעת אבהות, אי אפשר לחייב אדם להיבדק בדיקה גנטית, אבל השופט רשאי להסיק מסירובו של האדם להיבדק כי אכן מדובר באבי הילוד.

טביעות אצבעות

טביעות אצבעות הנן ראיות קבילות במשפט פלילי והן אלה שמאפשרות למשטרה לעצור חשודים פוטנציאלים בביצוע העבירה הנחקרת. בזירת הפשע ניתן גם למצוא שערות וסיבים אשר יכולים להעיד על לבושו של האדם שביצע את הפשע לכאורה.

ראיה נוספת שניתן להשתמש בה במשפט פלילי היא שערות ראשו של החשוד ואם מדובר בעברת מין גם שערות ערוותו.

האזנות

כל אדם שמנהל שיחה עם חברו רשאי להקליטה גם ללא רשות חברו, אך אסור לצד שלישי להקליט שיחה בין שני אנשים ללא אישור שלהם, של ביהמ"ש או של היועמ"ש. האזנת סתר פירושה ציתות לשיחותיהם של אחרים מבלי ידיעתם. האזנה כזאת דורשת היתר בד"כ מאת היועמ"ש או השופט אשר קובעים במפורש מהי האזנת הסתר המותרת- האם האזנה לאדם מסוים או קו טלפון מסוים וכן הלאה. חוק האזנות סתר קובע כי "חומר ראייתי שהושג תוך כדי פגיעה בפרטיות לא יהיה קביל כראיה. לעומת זאת שני אנשים המשוחחים ביניהם כאשר אחד מהם מקליט את השני ללא ידיעתו לא יחשב הדבר כהאזנת סתר".

במקרים רבים משתמשת המשטרה באדם זר (חוקר) על מנת לנסות ולחלץ מידע מן החשוד היושב בתא המעצר.

• אליבי- מישהו אחר יכול לגבות את טענתו של החשוד לאי הימצאו בזירת הפשע בזמן ביצוע העבירה.

בדיקת נשיפה

נערכת לאנשים שיש חשד מוחשי לגביהם שהם שיכורים, והיא יכולה לשמש כראיה.

בדיקה בליסטית

פירושה בדיקה של כלי הנשק שבו לכאורה בוצעה העבירה, בדיקה של הכדור אשר נורה ממנו וכן בדיקה נוספת של כפות ידיו של אותו אדם שלכאורה לחץ על ההדק.

חיסיון

פירושו מידע מסוים אשר ניתן לגביו היתר בחוק או בפסיקה שלא לחשוף אותו למרות שיתכן ויש לו קשר הדוק אל הפשע אותו אנו חוקרים. חסיונות יכולים להיות מוחלטים או יחסיים.

חיסיון עו"ד-לקוח

המופיע בסעיף 48 לפקודת הראיות הנו חסיון מוחלט, כלומר: כל הדברים שנאמרו ו/או נמסרו בין עו"ד ללקוחו אשר הנם בגדר השירות והייעוץ אשר ניתן ללקוח הנם חסויים לחלוטין ואפשר להשתמש בהם אך ורק במקרה שבו הלקוח ויתר על חיסיון. החיסיון חל על עוה"ד עצמו, על מי שעבד או עובד אצל עוה"ד וכן על מי שחדל להיות עו"ד.

חיסיון של רופא

אינו חיסיון מוחלט ויש דברים שהוא חייב לגלותם, כדוגמת אדם שהוא נשא אידס וקטין חסר ישע שמתעללים בו.

חיסיון של פסיכיאטר/פסיכולוג

הוא יחסי כלומר במקרים חריגים ונדירים יוכל בית המשפט לכפות על אותו רופא גילוי המידע שברשותו.

חיסיון של כוהן דת

החוק קובע לגבי כוהן דת (כגון: רב, כומר, קאדי, חאג' וכו'), כי החיסיון לגביו יהיה מוחלט אך ורק אם דתו של אותו כוהן דת אוסרת את גילוי המידע אשר נתגלה לו בתוקף תפקידו.

חיסיון עיתונאי

הוא חיסיון יחסי מופיע בפסיקה. עיתונאי אשר דרך מקורות עברייניים יצר כתבה לעניין העולם התחתון למשל, אינו חייב לגלות את המקורות המודיעיניים אשר מסרו לו את המידע, אלא אם כן חייב אותו בית המשפט לגלות את אשר ידוע לו.

זכות השתיקה

חשוד רשאי לשמור על זכות השתיקה בנוגע לכל שאלה שהוא נשאל. כמו כן הוא ראשי שלא להציג מסמכים או ראיות אשר יש בהם כדי להודות באחד מיסודותיה של עבירה. לעומתו, עד אשר נחקר יהיה חייב להשיב נכונה על כול שאלה שהוא נשאל לגביה למעט שאלות שהתשובות עליהם תוכלנה להעמיד אותו בסכנה של האשמה פלילית. לזכותו של הנאשם לשתוק קוראים גם "חיסיון מפני הפללה עצמית". נאשם אשר עומד לדין רשאי בשלב ההקראה :

• להודות בעובדות המפורטות בכתב האישום.
• להכחיש את העובדות המפורטות בכתב האישום.
• לשמור על זכות השתיקה בנוגע לאמור בכתב האישום (אלא שהשתיקה הזאת תעלה לו מעט ביוקר- היא תוכל לשמש חיזוק כנגדו).

הודאה

נאשם או חשוד שמוסר הודאה במשטרה, חובה עלינו לברר האם ההודאה שנמסרה נמסרה "באופן חופשי ומרצון" – אם פגעו השוטרים ברצונו של אתו אדם שלא לומר את הדברים אשר אמר אזי אי אפשר להשתמש בהודאה זו לחובתו.

הודאה חופשית ומרצון

פירושה שהשוטרים/חוקרים לא השתמשו ב"אמצעים פסולים" כנגד הנחקר. דוגמאות לאמצעים פסולים: חקירה ארוכה ורצופה (למשל של 70 שעות), פגיעה בכבוד האדם במהלך החקירה (לדוגמה לא להותיר לו ללכת לנוחיות במהלך החקירה), חיוב לעמוד בזמן החקירה, שימוש בלחץ פיזי "מתון", אי מתן מזון ומשקה, הפרשי טמפ' בחדר החקירות וכו'. אדם שנתן הודאה במשטרה בנסיבות הדומות לאלה אשר פורטו לעיל יוכל לטעון כי ההודאה שנתן היא הודאה שניתנה שלא מרצונו החופשי כלומר אפשר יהיה לנהל משפט זוטא לגבי אותה הודאה.

• משפט זוטא פירושו משפט קטן בתוך המשפט הגדול שתפקידו לבדוק האם ההודאה הייתה חופשית שאם לא כן אי אפשר יהיה להסתמך עליה כראיה, דהיינו ההודאה לא תהיה קבילה.

עדות

לפי המשפט הישראלי כל אדם ראשי להעיד (גם קטין, אישה או אדם אילם). בנוסף, רשאי בית המשפט לבקשת עו"ד לזמן עד אשר סרב להופיע למשפט וכן רשאי בית המשפט לחייבו להעיד אלא אם כן יש לו חיסיון. סייג נוסף הוא בני משפחה- אי אפשר להעיד אישה כנגד בעלה ולהפך וכן אי אפשר להעיד ילד כנגד הורה ולהפך. יתרה מזאת, אישה אינה חייבת להעיד כנגד השותף של בעלה למעשה הפשע ולהיפך, וכנ"ל בנוגע ליחסי ילד-הורה. אישה רשאית להעיד לטובת בעלה,אך אם האישה בחרה לעשות כן הקטיגור רשאי לשאול אותה שאלות מכשילות. לדוגמא, אם העידה שבעלה צדיק יוכל הקטיגור לשאול אותה לגבי הזמן שבעלה בילה בכלא. ישנו חריג לחריג מתייחס למקרים שבהם מדובר בעבירות של אלימות וחבלות גופניות- במקרים כאלה אפשר להעיד בני משפחה כנגד בני משפחתם. מקרה נוסף מדבר על התעללויות בקטין חסר ישע.

עדות שמיעה

עדון שמיעה פירושה דברים אשר אדם מסוים קלט בחושיו והעביר אותם לאדם אחר, והאדם האחר מבקש להעיד לגביהם. העדות הזאת בד"כ אינה קבילה משום שאין מדובר במידע שהיה בידי גוף ראשון, לכן עדות שמיעה אינה רלוונטית. לעומת זאת אדם רשאי להעיד לגבי שיחה שניהל בטלפון וזו לא תיחשב עדות שמיעה, אדם שקיבל מכתב שבו כתוב שאדם רצח אדם, הוא יכול העיד שהוא קיבל מכתב, אך לא יכול להעיד על תוכן המכתב אלא על עצם קבלת המכתב מאדם לאדם. חריג לכלל: שוטר רשאי להעיד על הודאת חשוד שנמסרה לפניו. אדם גוסס שאומר לחברו על ערש דווי כי אדם רצח אותו יכול השומע להעיד על כך משם שחזקה שדברים שנאמרו ע"י אדם גוסס הנם אמת. ילד מתחת לגיל 14 שהתעללו בו מינית מעיד במקומו בבית המשפט חוקר נוער. חריג נוסף אדם שמסר הודאה במשטרה ובבית המשפט משום מה חזר בו מעדותו ניתן להגיש את המסמך הראשוני עליו חתם, לעד כזה בד"כ יקראו עד עוין. לא ניתן להציג הרשעות קודמות של נאשם אלא אך ורק בשלב הטיעונים לעונש כלומר לאחר הכרעת הדין.