מודל האינטראקציה של הלחץ

מודל האינטראקציה מתבסס על שני המודלים הקודמים (מודל התגובות ומודל הגירויים) ומשלב בינהם. מודל זה פותח ע"י לזרוס שטען כי מיקוד תשומת הלב בגירוי או בתגובה אינו מספיק ויש להתחשב גם בגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על בני אדם שונים להגיב בצורה שונה לאירועים מלחיצים דומים. תגובות למצבי לחץ משתנים מאדם לאדם- יש כאלה שחווים אירועים מלחיצים ובקושי נלחצים מהם, ויש כאלה שכל מכשול הנקרה בדרכם גורם להם לתגובות קשות. לפי מודל האינטראקציה, לחץ הוא תופעה סובייקטיבית, והוא מושפע מהערכת המצב ע"י הפרט. להערכה יש שני שלבים: א. הערכת המצב המאיים- כשהיחיד תופס את המצב כמאיים על צרכיו ומניעיו. איום יכל להיות קשור לפגיעה פיזית או נפשית, שכבר נגרמה או עלולה להיגרם, ושגם אם הוא חיובי יש בו סיכון. ב. הערכת יכולת ההתמודדות- כשהיחיד מעריך שהמצב מאיים וגורם ללחץ, הוא עובר לשלב שבו הוא מעריך האם הוא יכל להתמודד אם הלחץ. אם הא מעריך שהוא לא יכל להתמודד, המצב יהיה מלחיץ עבורו.

הערכת המצב כמאיים

תפיסת המצב כמאיים היא תוצאה של הערכה סובייקטיבית של המצב. אותו המצב עלול להיתפס כמאיים ע"י אדם אחד וכלא מאיים ע"י אדם אחר. (לדוגמא- המחקר עם הסטודנטים העומדים לפני בחינות כניסה לבית הספר לרפואה) באותו אופן, אותו מצב עשוי להיות מאיים עבור אותו אדם בתקופה מסויימת בחייו וכפחות מאיים בתקופה אחרת. (לדוגמא- ילד קטן עשוי לתפוס כעס של הורים כמאיים אך כמתבגר לא).

הערכת יכולת התמודדות

הערכת המצב כמאיים תלויה גם במידה שהאדם מאמין שהוא מסוגל להתמודד עם המצב המאיים. (לדוגמא- אדם שמפוטר מעבודתו אך יודע שיוכל למצוא בקלות עבודה אחרת). מכאן, שתפיסת המצב כמאיים אינה תלויה רק במאפייני המצב, אלא גם במאפייני הפרט. אדם יכל גם להעריך מצב מסויים באופן סובייקטיבי כאילו אין לו את הכלים המתאימים להתמודד אתו, אף על פי שבאופן אובייקטיבי נמצאים ברשותו הכלים המתאימים.

לסיכום

לסיכום, לפי מודל האינטראקציה, לחץ הוא תוצאה של מאפייני המצב וגם של מאפייני האישיות של הפרט. הקשר בין שני גורמים אלו- בין האדם לבין סביבתו הוא קוגנטיבי-תפיסתי, שבו הפרט מעריך את המצב כמאיים ואת יכולת ההתמודדות שלו כלא מספקת. היתרון של מודל האינטראקציה: הוא מתייחס להבדלים האישיים הבאים לידי ביטוי בחוויות לחץ אצל אנשים שונים. החסרון של מודל האינטראקציה: אינו מתייחס למהות התגובות עצמן ואו לגירויים אובייקטיביים יוצרי לחץ.